כ, א

בין חג הפסח לחג השבועות שזה בשפלות וזה בעילוי אך מ"מ בתפלה שהיא העבודה שבלב ותו"מ שניהן שוין כי מה שיש הפרש זה ביניהם הרי הוא אינו בא ומתלבש רק בדבר גשמי דוקא והוא בענין חמץ ומצה דוקא כי בזה יש יתרון גדול לבחי' הגשמיות על בחי' הרוחניות כנ"ל וד"ל:

(ט) ויובן זה בהקדים תחלה ענין א' והוא בענין עצמו' אא"ס ב"ה שהוא בבחי' אח"פ בתכלית ונק' עילאה על כל עילאין1 סדכ"ס2 ולמת"ב כלל3 אפי' מחשבה דא"ק כו' והיינו בעצמו' א"ס ממש שלפני בחי' הצמצום הראשון דקו"ח כידוע שנקרא יחיד שלמעלה מאחד4 כמ"ש אנת הוא חד5 ולא בחושבן דהיינו ולא בחושבן י"ס כלל וכמו שמסיים ולאו מכל אינון מדות כלל6 וכמ"ש לך ה' הגדולה והגבורה7 כו' עד שאין הפרש בין גדולה וגבורה שהגם שהמדות חו"ג הן ב' הפכים ובכלל היינו ב' קוין חח"ן מימין8 כו' שנחלק מאור הכת' אבל זהו חיצוניות האור דא"ס שבקו"ח שבא לכלל התחלקות קוין ימין ושמאל כו' אבל פנימיות אא"ס שבפנימית הכתר בכלל שאמר בתיקונים אא"ס מלגיו9 כתרא עילאה מלבר כו' הוא נבדל בערך מכל ההשתלשלות דקו"ח כו' וז"ש הנה אלהינו זה10 קוינו לו שהוא נמשך ע"י תו"מ בג' קוין כו' עד שגם בקו"ח שמפני שמאי' שם מפנימיו' אא"ס גם בו ימצ' בחי' אא"ס שלמעל' מן הצמצום ע"כ יש ביכולתו לאכללא שמאלא בימינא11 כו' שזהו בחי' התכללות הקוין בכל היחודים עליונים דע"ס והיינו ע"י שם מ"ה מלגיו דאיהו ארח כל האצי'12 כו' כידוע וזהו שיכול להיות חילוף האורות בכלים להיות אור החסד מאיר בכלי הגבו' ואור הגבו' בכלי החסד וכה"ג בהתכללות חו"ג עצמו דבר מהיפוכו וכ"ז רק מצד שיש בקו"ח הבוקע ועובר כל האצי' מהארת עצמו' א"ס שלמת"ב ואפי' אור צח13 כו' אוכם הוא כו' וכל נהורין14 עילאין מתחשכאן קמיה כו' ואפי' מקור החכמה הקדומה שנק' מחשבה דא"ק כו' א"כ גם בחי' הקוין דחו"ג מתכללי' להיותו נבדל מהכל ואין לשום מדה וספי' תפיסא ביה כלל דאפי' כאשר כבר נאצל האצי' אינו נתפס ומלובש בזה שהרי אמר דאיהו תפיס בכ"ע15 ולמדת"ב שזהו רבותא יותר מכמו שהוא למעלה בלתי התלבשות דגם שהוא תפוס ומלובש בכ"ע דאבי"ע למדת"ב א"כ אין זו תפיסא ממש שאם הי' נתפס ממש הי' לעלמין תפיסא ביה וכמא' הוא מקומו ש"ע17 ואין העולם מקומו וביאור דבר זה יובן ממשל התלבשות הנפש הרוחניות בכלי הגוף (אע"פ שאין זה משל אמיתי בדומה לנמשל כי הנפש הרי היא בע"ג ג"כ רק מהבדל הרחוק שבין רוחניות הנפש לגוף יובן כדוגמתו למעלה) דהנה אנו רואים בעצמות הנפש הרוחניות כמו שהיא הרי נבדלת היא בערך מכל תאר גשם הנראה ממנה אחר התלבשותה בגוף ונבדלת בערך גם מבחי' הרוחניות דמדות חו"ג שבלב ומוח חו"ב הגם שהוא רוחני נחשב גשם גמור לגבי כחות אלו כמו שהם בנפש עצמה כי א"א לדמות התפעלות הרצון שבלב ומוח באהבה גשמיות לגבי התפעלות הרצון באהבה שבנפש קודם בואה לחומר גופני כמו בנשמות


1) עילאה על כל עילאין: ת"ז בהקדמה (יז, א). תס"ט (קטו, א).

2) סדכ"ס: ראה זהר בהקדמה ב, א. ועוד.

3) ולמת"ב כלל: ת"ז בהקדמה (יז, א).

4) יחוד שלמעלה מאחד: ראה לקמן קטז, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

5) אנת הוא חד: ת"ז שם.

6) ולאו מכל אינון מדות כלל: ראה ת"ז שם (יז, ב).

7) לך ה' הגדולה והגבורה: דהי"א כט, יא.

8) חח"ן מימין: נסמן לקמן קכד, ב.

9) אא"ס מלגיו: ראה ת"ז סתכ"ב (סח, ב). הנסמן בתו"ח לך פג, ב הערה 17.

10) הנה אלקינו זה: ישעי' כה, ט.

11) לאכללא שמאלא בימינא: ראה זהר ר"פ קרח.

12) שם מ"ה. . כל האצי': ראה ת"ז בהקדמה (יז, א) ובהדרת מלך שם (ע' קיב). סידור אדה"ז סדר מנחת ערב שבת.

13) אור צח: ראה ת"ז ת"ע (קלה, ב). מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תה. וש"נ.

14) וכל נהורין: ראה זהר בראשית כג, א.

15) דאיהו תפיס בכ"ע: נסמן לקמן קטו, ב.

17) הוא מקומו ש"ע: נסמן לעיל ב, א.