כ, ב

שנהני' בג"ע בהתפעלות אה"ר כו' שאין לדמות לזה ערך גם התפעלות נשמות גבוהות שבגופי' בעוה"ז בעבודה שבלב בתפלה כו' ועכ"ז אנו רואים במילי דעלמא הרי הרצון שבעצם הנפש באהבה הרוחניות הוא שנמשך בלב וכן השכלה הרוחניות שבכח השכל שבנפש עצמה באה במוח בהתחכמות גשמיות כו' א"כ צ"ל שיש חיבור לזה באופן שבא בדרך התלבשות לבד והיינו שנמשך הרצון ואהבת הרצון ומתלב' במהו' אהב' ורצון בלב וכן עד"ז בשכל שבמוח גשמי ונק' התלבשות זו בשם תפיסא שנתפס שם ממש רק שאינו מוגבל שם אלא כלובש ופושט כו' וראיה לזה מענין הסתלקות כחות הנפש בשינה שאינו מותפס כ"כ במדות ושכל שבמוח ולב (אז גם המדות ושכל בהסתלקות כו') ועד"ז ממש יובן גם בעצם הנפש ממש שנבדלת היא בערך גם מכחותיה הרוחניי' בהיותה בלא גוף ע"ד דוגמא כשאנו מדמין לומר שיש רצון לנפש עצמו הרי הענין של רצון הוא מה שתרצה הנפש כו' וא"א לומר שיהיה חיבור לרצון עם עצם הרוחניות הפשוטה דנפש עצמה כמו שרחוק ערך רצון שבלב לרצון שבנפש וכן כל כחות שלה בנפש המדברת דבר שכל ויש בה מדות חו"ג כלולים בעצמותם כידוע הנה כל זה בא דרך התלבשות כנ"ל בכחות הנפש בגוף דהיינו שהנפש תומשך ותתלבש במהות רצון ובמהות שכל ונתפסת בהם וה"ז כפושט ולובש כנ"ל והעיקר הוא בחי' המשכת עצם הנפש מה שתומשך להתלבש בכח הרצון או תומשך להתלבש בכח החכמה שנבדלת משניהם רק שלפעמים תתלבש ברצון ולפעמים בשכל ופושט מזה לזה וכן במדות חו"ג דאע"פ שהן ב' הפכים פושט' עצמה מכח החסד לכח הדין או להיפך הגם שיש במהות ועצם הנפש לכ"א בפ"ע מ"מ לגבי עצם הנפש אינם ב' הפכים כלל מאחר שאין בה מתוארים אלו כלל רק שנתפסת ומתלבשת בהן אשר ע"כ יכולה לפשוט עצמה מלבוש חסד ללבוש דין וכן מלבוש רצון לחכמה כו' כי אין לכולם תפיסא בעצם מהותה כלל אע"פ שנתפסת בהן ממש וד"ל וע"ד דוגמא הנה אנו רואים בהתלבשות הרוחניות בגשמיות באברים שהרצון הרוחני שעולה במוח להניע ידו או רגלו הימנית מיד היד ינוע וילך הרגל בלי עיכוב כלל ויכול לפשוט ולהתלבש ביד ורגל השמאל להניעם ולהניח יד ורגל ימין כו' א"כ ודאי זהו כלבוש ממש וכן בחו"ג שבלב מתהפך בלבו מחסד לדין שזהו שינוי הרצון הרוחני מלבוש חסד ודין כו' ועד"ז יובן באותה התנועה דרגל עצמה שהיא מן הרצון שבגידי המוח הרי מי הכריח לרצון זה שבמוח ודאי זהו הכח רצון רוחני שבנפש עצמה הוא שבא בהתלבשות ברצון זה שבמוח ומשתנה מדבר להיפוכו א"כ ודאי שגם רצון הרוחני שבנפש אינו אלא לבוש ע"כ ישונה וממנו ישונה הרצון שבמוח לשנות התנועה שברגל וכה"ג לפי שעצם הנפש עצמה מובדלת מכל תוארים אלה ע"כ מושלת בהתלבשות בהם בשינוי דבר להיפוכו וכמ"כ בחו"ג שבלב כו' משום שאין לחו"ג שבנפש הרוחניות תפיסא בעצם כלל (ואע"פ שהנפש עצמה מתפעלת ממקרי הגוף בעונג וצער הגשמי זהו בא רק דרך התלבשות וא"כ איך יתכן הגיהנם והג"ע שזהו עונג וצער לנפש עצמה אך באמת אין המשל הזה