כא, א

רק לדמות מזה למעלה בהבדלת הערך ממה שיכול להיות ההבדל בין רוחניות לגשמיות ואמנם הנפש בע"ג וכחותי' מתייחסים אליה בעצם וגם בהיותם בגוף ע"כ תתפעל כו' וד"ל) אך הנה לפי כל הנ"ל יובן שיש יתרון מעלה בגוף יותר מכחות הנפש עצמה גם מכמו שהן ברוחניות הנפש עצמה והוא בפעולת האברים בגשמית דוקא אע"פ שאינם מקבלים רק מבחי' הרוחניות שבא בהתלבשות בגוף כנ"ל כמו אור הרצון הרוחני העולה במוח לילך ולהניע ברגלו דודאי תנועת הילוך הרגל אינו בא רק מן הרצון הרוחני שבמוח שמלובש בו כנ"ל אבל מי הכריח לרצון זה הרי הוא כח הרצון שבנפש שגם הוא אינו אלא לבוש כנ"ל אם כן ודאי שלא היה סיבת זה ההילוך ברגל רק מצד הרצון עצמו שהרי לא מצד עצמו הכריח לתנועה זו ברגל רק מכח הרצון הרוחני שמעוררו ע"י התלבשות וגם כח הרצון זה מקבל גם הוא דרך התלבשות מהמשכת עצם הנפש שנמשכה להתלבש במהות כח הרצון הזה כנ"ל ולפ"ז הרי יובן שגוף הילוך הרגל קדם להיות בעצם הנפש מאחר שמחמתו הנפש באה בכח הרצון לעורר הרצון שבגוף לתנועת הרגל א"כ ודאי הליכה זו ברגל הגשמי קדמה בעצם הנפש קודם שנמשכ' עדיין במהות רצון כו' ואנו רואין כן בחוש שכאשר ילך אדם ברגליו זהו בא מעצם נפשו שעושה רצון להילוך זה ואין הרצון רק כמו אמצעי כו' שהעיקר הוא ההילוך עצמו שבא מעצם הנפש ממש והרצון הרוחני הוא שמוציא מכאה"פ לבד ולא שהילוך זה מן הרצון מצד עצמו רק מה שקיבל ממהות הנפש כו' וזהו הוראה גמור' שיש אחיזה ותפיס' להילוך הגשמי במהו"ע דנפש קודם שנמשך בהתלבשות ברצון ומדות כו' ועד"ז גם בהתלבשו' הרצון במדו' חו"ג שבלב דודאי גם חו"ג הרוחני' יותר אינם רק בחי' לבוש כנ"ל א"כ גוף מעשה החסד שעושה בידו דוקא אע"פ שמקבל מרצון של אהבה הרוחניות שבלב והוא מקבל מרצון אהבה היותר רוחני שבנפש עצמה כנ"ל מ"מ יש לגוף מעשה החסד עצמו תפיסא ואחיזה במהות עצם הנפש ממש טרם המשכתה בהתלבשות ברצון ואהבה הרוחניות כנ"ל בתנועת הרגל וד"ל ונמצא מובן מכ"ז שבזאת יש יתרון גדול בסוף מעשה בפו"מ על כחות הנפש עצמן ומהותן היותר מעולי' במעלה עד שכולם אינם רק כמו אמצעי לחבר עצם הנפש עם סוף מעשה כו' וד"ל:

(י) וע"פ כל זה יובן הדוגמא למעלה בבחי' התלבשות עצמות ומהות אא"ס בקו"ח עד התחלקות קוין דע"ס באו"כ דאצי' כנ"ל דגם דאיהו תפיס בהו למדת"ב כלל כנ"ל דהיינו ע"ד דוגמא מהמשכת עצם הנפש להתלבש בכח הרצון וכח השכל ופושט ולובש כו' כך גם בחי' ע"ס הגנוזות בעצמות המאציל אינם רק בבחי' לבוש ולמדת"ב אפי' חכמה הקדומה וכן הרצון הקדום כמו כשעלה ברצונו1 הפשוט להאציל כו' וכן בחי' המדות חו"ג שבו הגם שהן נעשי' ב' הפכים בהשתלשלות דקו"ח בקוין דאצי' אינם ב' הפכים כלל בעצמות המאציל עד דגם לאחר שהאצילן יכול לחלוף האור בכלי המנגדו וכן התכללות חו"ג כנ"ל עד בחי' מל' דא"ס


1) כשעלה ברצונו: נסמן לקמן קטו, א.