כד, ב

חבקוק והעמיד כל התרי"ג מצות על אחת שהיא האמונה שז"ש וצדיק באמונתו יחיה וזהו ורעה אמונה כנ"ל וד"ל:

(יב) וזהו שאומרים בהגדה הא לחמא עניא די אכלו אבהתנא כו' פי' הא היינו ה"א תתאה דבחי' המל' כאשר היא בבחי' נקוד' תחת היסוד כו' נק' לחמא עניא די ד' י' (כמ"ש בכונות8 ) וביאור הענין הנה ידוע שבחי' המל' עומדת תחת היסוד9 בקו האמצעי שהוא דתי"ם ולפעמים אינה רק כמו נקודה תח"י וזהו כמו חירק10 שתחת האו' כאשר היא בתכלית הקטנות וכמ"ש בזהר ע"פ שחורה אני11 דאזעירת גרמה ואתעבידת נקודה חדא עד שגבורי כח בהעלאות מ"ן אהדרו לה להיות בציור ה"א כמלקדמין שזהו בנין המל' בע"ס12 בבחי' הדיבור דהיינו ה"א תתאה דשם הוי' כידוע ולפעמים מלבשת לד' בחי' דז"א שהוא תנהי"ם וזהו ד' רבתי דאחד13 כו' ולפעמים עולה ומתייחדת בפב"פ עד שהן שוין בקומתן14 כו' ועוד תעלה המל'15 יותר לעלות בראש הכל והוא בבחי' הכתר שע"ג ג' הקוין חח"ן ובג"ה ודתי"ם כו' לפי שהמל' מעמדה תחת קו האמצעי דת"י ונק' בריח התיכון שמבריח מן קצה העליון דכתר לקצה התחתון דמל' וידוע דנעוץ סופן בתחלתן16 ותחלתן בסופן דהרי אמר כתר מלכות דאיהו כ"ע17 וראייה לזה מעליית המל' בנעילה דיו"כ בפנימית ע"י18 כידוע וזהו כמו החולם19 שע"ג האות (והיינו בבחי' או"ח שהמל' נק' כתר20 כו' כמ"ש במ"א) אך כאשר המל' בתכלית הקטנות אינה רק בבחי' נקודה א' תח"י וזהו כמ"ש ותבך ותפול לפני רגליו21 כידוע וגם כאן במ"ש הא לחמא עניא הכוונה על היות המל' שהוא שרש כנ"י בתכלית הקטנות להיות רק בבחי' נקודה תח"י שזהו מ"ש ד' יו"ד ולא יו"ד במילוי אלא י' שהוא נקודה תח"י (והד' הוא בבחי' ד' בחי' דז"א או שהד' הוא במל' והי' עטרת יסוד ז"א) ואמנם דוקא בחי' קטנות זאת היא המביאה לבחי' גדלות ועלי' גדולה דמל' בכתר דרך בריח התיכון דת"י להיות בנקודה דחולם ע"ג האות (וכמו בתשר"י שאמר ע"ז ותנח התבה22 בחדש השביעי כו' על הרי אררט מדו' שבכתר23 כו') וזהו ותרם כראם קרני24 שישראל נמשלים כראם שכאשר קם משכיבתו בארץ הגבהתו בלתי הדרגה שנגבה מאד נעלה וז"ש אל מוציאו ממצרים25 דוקא כתועפות ראם לו שמעומק השפלות באו לתכלית העילוי במ"ת ובמסעות שבמדבר עם הארון וגלוי שכינה בעמוד אש וענן כו' כראם זה שבשכיבתו מושפל ביותר ובקומו יגבה מאד וכך אמרז"ל בישראל כשהן עולין26 עולין עד למרום וכשיורדין יורדין עד לעפר ורמזו בזה על בחי' נקודה דמל' כאשר היא בשפלות כנקודה תח"י כמו בגלות מצרים וכל גלות היינו שיורדים עד לעפר וכמ"ש רישא שכיבת לעפרא27 כו' ומקים מעפר דל שהוא המל'28 היא בלתי הדרגה שעולה עד פנימיות הכתר וזהו כתועפות ראם לו והוא הנק' מרום כמ"ש שאו מרום עיניכם29 וכמו יעקב משמש במרום30 כו' וזהו שגזרו אומר דכל31


8) כמ"ש בכונות: ראה פע"ח (שחה"מ) שכ"א פ"ז בפיסקא הא לחמא. סידור האריז"ל ומ"ח שם.

9) המל' עומדת תחת היסוד: ראה פרדס (שער סדר עמידתן) ש"ו פ"א. פ"ב. קונטרס בד קודש [נדפסה גם באגרות כ"ק אדה"א ס"ע רצ ואילך. ע' רצו].

10) המל'. . כמו חיריק: ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תקיט. וש"נ.

11) בזהר ע"פ שחורה אני: שה"ש א, ה. ראה זהר בלק קצא, א. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תמז. לקמן קמב, א. קמג, א.

12) בנין המל' בע"ס: ראה לקמן קצה, ג ואילך.

13) ד' רבתי דאחד: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' רפג. וש"נ. לקמן קמב, א.

14) שוין בקומתן: ראה ע"ח (שער מיעוט הירח) של"ו פ"א. פ"ב.

15) תעלה המל': ראה ע"ח (שער א"א) שי"ג פ"ב (סוף מ"ק).

16) דנעוץ סופן בתחלתן: ראה ס"י פ"א מ"ז.

17) כתר מל' איהו כ"ע: ת"ז בהקדמה (יז, א). ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תרכד. דברים ח"א ע' רמא. ח"ד ע' א'רצז ובהנסמן בהנ"ל.

18) מעליית המל'. . בפנימית ע"י: ראה גם לקמן קמג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

19) המל'. . כמו החולם: ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תקיט. וש"נ.

20) או"ח שהמל' נק' כתר: ראה מאמרי אדה"א שבהערה (דלעיל) כתר מל'.

21) ותבך ותפול לפני רגליו: אסתר ח, ג [בהיפך הסדר ? ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרסז. שע"ת ח"א לג, ג]. ראה מאמרי אדה"ז על ענינים ע' ריג.

22) בתשר"י. . ותנח התבה: נח ח, ד. ראה גם לקמן קכז, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

23) הרי אררט מדו' שבכתר: ראה לקמן קה, א. סה"מ תקס"ז ע' קסט. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שצה. וש"נ. דברים ח"ב ע' תרסה. ח"ג ע' תתקצח.

24) ותרם כראם קרני: תהלים צב, יא. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' פט. וש"נ. שמות ח"ב ע' תסט ובהערה אל.

25) אל מוציאו ממצרים: בלק כד, ח.

26) כשהן עולין: ראה מגילה טז, א.

27) רישא שכיבת לעפרא: ראה זהר במדבר קיט, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' יד.

28) ומקים מעפר דל. . מל': שמו"א ב, ח. ראה פע"ח (שער הלולב) שכ"ט פ"ג [לר"י מערבי ד"ה וזהו פירוש]. לקמן מד, א. צט, ב. מאמרי אדה"א בראשית ע' תכו. וש"נ.

29) שאו מרום עיניכם: ישעי' מ, כו.

30) יעקב משמש במרום: נסמן לקמן קלד, א.

31) דכל שאינו בהסתר פנים: חגיגה ה, סע"א. וראה גם לקמן לא, א.