כו, ב

טעם כלל עד"מ מלך שגוזר דבר שאין לו בו טעם כלל גם לעצמו רק חפץ שיקיימו רצונו יהיה איך שיהיה שנק' חוקה ונק' רצון הפשוט שבלתי מוגבל כלל בטעמי' והוא אשר כולל כמה מצות רבות שלא נמצא בהם טעם וסוד כלל וכלל שנק' חוקים כמ"ש העדות והחוקים23 כו' ואמ' בכמה דוכתי מצותי וחוקותי24 אם בחקתי תלכו25 ומצותי תשמרו כו' וכידוע וד"ל:

והנה בשעת מ"ת שקבלו עליהם לשמור ולעשות כל אשר יצוה ה' עליהם ואמ' כל אשר דבר ה' נעשה26 כו' ודאי היה בזה קבלת הלב גם לאותן המצות שהן למעלה מן הטעם ודעת רק חוקה וגזירו' מלך לבד מאחר שאמרו הכל נעשה גם שלא שמעו עדיין מה שיצוה א"כ ה"ז בחי' ביטול רצון לגמרי מכל וכל לבטל עצמם מפני רצונו שבלא טעם שזה א"א כ"א שהיה בהם בחי' ביטול רצון ג"כ בזה האופן שהוא למעלה מן הטעם ודעת לגמרי לפי שזה הרצון הפשוט העליון שבמצות שנק' חוקים שלמעלה מן הטעם וסוד לגמרי כנ"ל א"א שיקבלוהו בנפשם כ"א בהעלאת וביטול עצמי ג"כ באותו אופן שהוא רצון פשוט עצמי דהיינו ביטול דכל מוה"ע27 שלמעלה מן הטעם ודעת לגמרי וזהו שהקדימו נעשה לנשמע28 כמ"ש במ"א בארוכה וד"ל אך מאין היה בהם כח הביטול העצמי כזה לקבל בעצמם מבחי' רצון הפשוט העליון שלמעלה לגמרי מכל טעם וסוד ע"י שאמרו נעשה אין זה רק מאשר הכינו בנפשם ביצ"מ ע"י האמונה החזקה שבנפשם ע"י אכילת מצה בליל א' דפסח שהאמונה ניתוסף בהם ע"י אכילה זו עד שיצאו במס"נ שלמעלה מן הטעם ודעת והי' שעמד' לאבותינו כו' כנ"ל והוא בחי' רצון פשוט ועצמי שעי"ז יכלו לומר כל אשר דיבר ה' נעשה בביטול רצון פשוט למעלה מן הטעם כדי שיומשך להם החוקים דהיינו רצון העליון הפשוט שלמעלה מטעם וסוד העליון לגמרי כי כל העלא' גורם המשכה29 באותו אופן ומדריגה שהיא כו' ובהיות שיש בכלל מאתי' מנה30 אז ממילא נמשך להן אותן המצות שבאו בטע' וסוד העליון שזהו בהתחלקות קוין דימין ושמאל באנכי ולא יהיה לך (שמתחלק מח"ס3132 שבכתר שנק' טעם כמוס לרצון33 הפשוט כידוע) והן טעמי המצות שיתגלו לע"ל כמ"ש ע"פ ישקני כו' כנ"ל וזהו ענין הנ"ל דבאמונה זו דוקא שיצאו ממצרים זכו לקבלת התור' שיבא להם מלמעל' מן הטעם כמוס (דהוא בחי' ח"ס34 שנחלק לקוין) כי עלו למעלה בעצמו' ומהות אא"ס ב"ה שבפנימית הרצון הפשוט שלמעלה מן הטעם כמוס לרצון כו' דזהו מ"ש אם צדקת מה תתן לו כו' וממילא נמשך אח"כ בג' קוין שהן תור' ועבודה וגמ"ח שהן מצות שיש בהן סוד וטעם העליון בהעלאת מ"ן שזהו בקו השמאל והמשכות חסדי' בקו הימין והממוצע דקול תורה כו' ובכולן יש בהם טעמי' וסודות העליונים שנק' טעמי מצות וד"ל וזהו ההפרש בין יצ"מ דפסח לחג השבועות ובאמת הן א' ממש והא בהא תליא דמשום שיצאו באמונ' באו לכלל טעמי מצות כנ"ל ונמצא דשניהם אמת דצדיק באמונתו יחי' הוא רק עמוד א' שהיא האמונה ועל ידה דוקא נמשך ג' דברים שהן תור' ועבודה וגמ"ח שיומשך בבחי' טעם עכ"פ למעלה ויש מהן שנגלה למטה כמ"ש הנסתרות נסתרות לגמרי והנגלות לנו מן הנסתרות למטה אך אין עלינו רק לשמור ולעשות כמ"ד מצות א"צ כוונה35 אלא רצון פשוט שהוא


23) העדות והחוקים: ואתחנן ד, מה. ו, כ.

24) מצותי וחוקותי: מלכים-א יא, לד.

25) אם בחקתי תלכו: בחוקותי כו, ג.

26) כל אשר דבר ה' נעשה: יתרו יט, ח. משפטים כד, ז.

27) מוה"ע: נסמן לעיל ב, א.

28) שהקדימו נעשה לנשמע: שבת פח, א. ראה סה"מ תקס"ב ח"א ע' רח.

29) כל העלא' גורם המשכה: ראה סידור ערב שבת קסג, ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שעט [ושם: הכלל הידוע]. הנחות תקע"ז ע' קצה. תו"ח וישלח קצד, ב ובהערה 35.

30) שיש בכלל מאתי' מנה: ב"ק עד, א.

31) בהתחלקות קוין. . מח"ס: ראה תו"ח וירא קב, א. ד"ה דור לדור מכ"ק אדה"א [קה"ת תשנ"ב ע' 12].

32) מח"ס: כ"ה בדפו"ר. ובמהדורת לעמבערג: מא"ס.

33) מח"ס. . טעם כמוס לרצון: ראה לקו"ת שלח מט, ג. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שצב.

34) ח"ס: כ"ה בדפו"ר. ובמהדורת לעמבערג: א"ס.

35) מצות א"צ כוונה: נסמן לעיל ה, א.