כח, א

באמונה פשוטה שלמעלה מן הטעם ודעת דוקא כמשל הנ"ל כבן שעושה ציווי אביו בלא טעם שמכוין לאמיתת הטעם שבו כמו שהוא והוא הגורם לו שיעמוד אח"כ על אמיתת הדבר כו' כנ"ל וכך לפי שבמצותיך האמנתי בלא טעם הוא שזוכה שיקבל טוב טעם ודעת שבתורה וע"כ מבקש טוב טעם ודעת כו' והיינו מה שנתגלו טעמי תורה במ"ת שזהו ענין שתי הלחם לפי שהאמינו בה' ובמשה עבדו ביצ"מ כנ"ל וד"ל. וזהו שקורין פ' זכור לפני חג הפסח דהנה שמואל הוכיח לשאול על אודות עמלק שהביא מראשית החרם1 לזבוח לה' עולות כו' ואמר לו החפץ לה' בעולות וזבחים כו' שמוע מזבח טוב להקשיב2 כו' כמבואר במ"א באריכות בענין מ"ש חנה רמה קרני ולא רמה פכי ששאול נמשח בפך3 לא נמשך מלכותו ודוד בקרן כו' שזהו מ"ש לריעך הטוב ממך4 מפני שדוד היה מקים עול מצות כמ"ש הוקם על5 והיינו כמ"ד מצות א"צ כונה שיעשה המצוה בלא טעם כלל ושאול היה עושה המצוה בכונה ובטעם דוקא וכמו במצוה זאת דמלחמת עמלק היה יודע שאול טוב טעם ודעת העליון שבמצוה זו ועשה במס"נ ובכונה שלימה כפי אמתית הטעם וסוד ה' שיש בזה וראיה לזה שאמר הקימותי דבר ה'6 שהקים דבר ה' כמו שהוא לאמיתתו למעלה וגם הוסיף עוד לעשות לטוב הדבר כפי שהיה יודע שצריך למחות זכר עמלק שיעלו עולות וזבחים ממיטב הצאן שלהם שזהו בחי' הבירורים דניצוצות הטוב שיוכלו לעלות למעלה מקליפת עמלק אחר שלא החי' כל נשמה7 והשיב לו שמואל שמוע מזבח טוב כו' שמצות א"צ כונה וטעם וסוד כלל ואע"פ שיש בעו"ז8 שהן קרבנות טעם וסוד ה' אבל אין זה העיקר והגם שבודאי יש חפץ ה' עכ"פ בזבח הקרבן כי רצה"ע הוא במעשה עצמה של הקרבן אך בכאן בקליפות עמלק אין חפץ ה' בזבח שיעלה מהם לפי שהקרבן עולה לריח ניחוח כו' ויעלה לרצון למעלה ובאמת הנה עיקר הקליפה דעמלק שהוא חוצפא ועזות זהו היפך גמור כ"כ לקדושה האלקי' עד ששנא' שלו הוא למעלה מן הטעם וכמו שרואים בחוש ששונאים לכל מי שיעבוד ה' באמת שהי' שנאה שאין בה טעם כלל שהשונא בתכלית נקוד' שבנפשו לא יוכל לסבול עליה שכנגדו למעלה מן הטעם כמו שבאהבה יש אה"ר שלמעלה מן הטעם לגמרי עד שמתבטל כל עצמותו ומהותו שלא יוכל לבא בטעם ודעת כלל כך יש בשנאה עצמי' שלמעלה מן הטעם שיפקיר ע"ע9 להרע לו בכל אשר לו כו'. וזה היה סיבת מלחמת עמלק ברפידים10 אחר שראה נסים דיצ"מ כו' מצד תכלית השנאה והוא תכלית העזות והחוצפא שלמעלה מן הטעם ולנגדו בקדושה האלקי' אין לזה תיקון כ"א בבחי' הביטול לאין באמצעות אה"ר מכל וכל שלמעלה מן הטעם לגמרי והיא האמונה כנ"ל שזהו עיקר המנגד לקליפ' עמלק שזהו מה שהרים משה ידו11 למעלה מן הראש שהוא למעלה מן הדעת וגבר ישראל על עמלק ובהניח ידו שהוא למטה מן הדעת גבר עמלק שהוא בשרשו בעזות ושנאה שלמעלה מן הדעת וד"ל ונמצא שאין קרבן מן הצאן דעמלק שהוא העלאת מ"ן לריח ניחוח בבחי' המוחין שבהן טעם שאין זה


1) מראשית החרם: שמואל-א טו, כא.

2) החפץ לה'. . להקשיב: שם, כב.

3) רמה קרני. . ששאול נמשך בפך: שמואל-א ב, כא. י, א. טז, יג. מגילה יד, א. סה"מ תקס"ט ע' קנז ואילך. תו"א יתרו עב, ג. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קטז.

4) לריעך הטוב ממך: שמואל-א טו, כח.

5) הוקם על: שמואל-ב כג, א. ראה במדב"ר פי"ח, כא. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רכה. וש"נ.

6) הקימותי דבר ה': שמואל-א טו, יג [ושם: את דבר ? ראה סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תשצו. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקסו].

7) שלא החי' כל נשמה: שמואל-א טו, ח.

8) בעו"ז: בעולה וזבחים.

9) ע"ע: על עצמו. ואוצ"ל: א"ע את עצמו.

10) מלחמת עמלק ברפידים: בשלח יז, ח ואילך.

11) שהרים משה ידו: שם, יא. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקכ.