כח, ב

תיקון כלל אדרב' יחזקנו אלא גם הצאן יחרם וע"ז אמר החפץ לה' בעו"ז דעמלק כמו בשאר קרבן ובזה טעה שאול וגם בעיקר העובדא שלו שהי' לו לעשות במלחמת עמלק בבחי' הביטול שלמעלה מן הטעם כי זהו עיקר המנגדו לעורר האה"ר שלמעלה מן הטעם וז"ש שמוע מזבח טוב שמוע בלא טעם יותר טוב מעו"ז שהיא בטעם וכונה מפני שבזה עיקר מפלת קליפ' דעמלק וד"ל:

ומזה יובן בכל המצות כמ"ד א"צ כונה שזהו יותר טוב מן הכונה וזה היה מעלת דוד שהקים עול כו' והוא מ"ש רמה קרני שנמשך מלכותו ושאול שנמשח בפך שהוא בחי' המדות שבאים מן השכל וטעם ע"כ לא נמשך מלכותו כו' (ולע"ל דוד מ"י חי וקים12 מטעם זה כמ"ש במ"א מ"ש ואלה דברי דוד האחרונים13 כו') והנה כאשר נמחה זכר עמלק כאשר קורין פ' זכור לפני הפסח דוקא אזי יוכל להיות מצות דמצה שהיא האמונה שלמעלה מן הטעם בליל א' דפסח שהוא עצמות הביטול שלמעלה מן הטעם שזהו המנגד לקליפות עמלק בסטר' דקדושה ואע"פ שבזמן היה מפלת עמלק אחר יצ"מ שזהו לאחר שיצאו באמונה וקבלו מקצת התורה בטוב טעם אזי היה יכול להיות מפלת עמלק אך עכשיו לאחר שכבר נמחה זכר עמלק ברוחניות ע"פ התורה בפ' זו שכתב משה וצוה ליהושע זכור14 כו' ע"כ קורין פ' זו לפני הפסח שיהיה בחי' האמונה שע"י המצה בשלימותה וראיה שביום א' דפסח הי' עיקר מפלת המן בפו"מ כי אחר חצות לילה דא' דפסח ויום א' דפסח שזהו עיקר המצוה תלוהו על העץ ביום ב' דפסח15 והמן היה צורר היהודים בשנאה שלמעלה מן הטעם ועזות וחוצפא שאין כמוה כי הפיל פור לפניו16 כו' וכ"ז מאשר מרדכי אינו כורע17 שהוא יסוד אבא18 כח מ"ה דאור אבא דקדושה המנגדו ממש כו' וזהו שביום ב' דפסח מתחיל ימי הספיר' שזהו ביום שתלו את המן וכמ"ש ממחרת השבת תספרו נ' יום19 והספיר' אינה אלא מ"ט יום וידוע שמ"ט הימים הן בחי' נש"ב20 שהן ז' מדות דבינה דוקא וכ"א כלול מז' והבינה נק' יש21 ויש לזה אחיזה ליש דקליפה הוא עמלק ראשית גוים22 כו' כמ"ש במ"א בענין המן מן התורה23 מנין שנאמר המן העץ אשר צויתיך כו' שהוא עה"ד כו' ואמנם ביום ב' דפסח שמתחיל נש"ב דקדושה זהו מפני שתלו את המן למעלה מנ' אמה24 אז יאירו אור ימי הספיר' דנש"ב דקדושה וד"ל ובזה יובן מה שאומרים25 והיא שעמדה לאבותינו שהיא האמונה שמנגד לקליפת עמלק שהוא המן וזה שלא אחד בלבד עמד עלינו כו' וד"ל:

(טו) ואחר כל הנ"ל יובן מ"ש ממחרת השבת תספרו נ' יום דבאמת זהו פלא גדול לכאור' למה יקרא יו"ט דפסח בשם שבת יותר משאר המועדים שנקראים מקראי קדש26 ולא קדש ואין נק' קדש רק השבת שנ' כי קדש היא לכם27 ואיך אמר ממחרת השבת תספרו כו' והל"ל ממחרת המועד ועוד למה מתחיל מצו' הספי' ממחר' יום א' דפס' ולא מיו' א' דפסח עצמו כו' אך הנה יש להקדים תחלה ענין הידוע בעיקר ענין השבת שבו שבת וינפש28 שזהו


12) דוד מ"י חי וקים: נסמן לעיל יא, א.

13) ואלה דברי דוד האחרונים: שמו"ב כג, א. ראה גם שע"ת פב, ג.

14) בפ' זו שכתב משה. . זכור: ראה ספורנו ורמב"ן בשלח יז, יד.

15) תלוהו. . ביום ב' דפסח: ראה שו"ע אדה"ז הל' פסח סת"צ ס"ב.

16) הפיל פור לפניו: אסתר ג, ז.

17) מרדכי אינו כורע: אסתר ג, ב.

18) מרדכי. . יסוד אבא: ראה פע"ח (שער הפורים) שי"ט פ"ה.

19) ממחרת השבת. . יום: אמור כג, טז [בדילוג].

20) שמ"ט הימים. . נש"ב: ראה לקו"ת במדבר י, ד. שה"ש לה, ג. תו"ח נח נח, ב הערה 30.

21) והבינה נק' יש: נסמן לקמן קכז, א.

22) עמלק ראשית גוים: בלק כד, כ.

23) המן מן התורה: חולין קלט, ב. בראשית ג, יא. ראה תו"א מג"א צא, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שפה. וש"נ. תו"ח משפטים תמ, ב ואילך.

24) שתלוי. . למעלה מנ' אמה: ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלה. וש"נ.

25) מה שאומרים: בהגדה.

26) המועדים שנקראים מקראי קדש: ראה אמור כג, ז ואילך.

27) כי קדש היא לכם: תשא לא, יד.

28) שבת וינפש: תשא שם, יז.