לא, ב

בבחי' או"י והקבלה בסוד הנעלם כבחי' העלי' דאו"ח ושניהם יהיו שוין בע"ל12 לפי שלא יהי' בחי' מעלה ומטה בחילוק כי למטה ולמעל' שוין כמ"ש הנה אלקינו זה13 לנוכח כו' ואיך יתכן בחי' סוד והעלם כי כל העלם הוא בגלוי למטה ממש כמו למעלה וד"ל וזה מה שאמר לע"ל ולא ילמדו עוד14 איש את רעהו כי כולם ידעו אותי מקטנ' עד גדולם כו' דלכאורה אין זה מובן דאם אמר ידעו אותי בל' דעת וכמ"ש ומלאה הארץ15 דעה את ה' הרי ודאי בבחי' הדעת והבינה צריכא לימוד שילמוד איש את רעהו דעת ובינ' כמו רב לתלמיד שא"א שידע התלמיד מצד עצמו כ"א שילמדנו רבו וכיהושע שקיבל ממשה וכה"ג בכל דור יש ראשי אלפי כו' וכמשה שהיה רועה נאמן להשפיע דעת לכנ"י כך יש בכל דור כו' ואיך אמ' ולא ילמדו עוד איש את רעהו כו' ואעפ"י שתמלא הארץ דעה את ה' זה גופא יש להבין איך ימלאו דעה מצד עצמם כו' ואם אנו מבקשים16 אתה חונן לאדם דעת כו' חונן הדעת וכן וחננו17 מאתך חו"ב18 ודעת כו' דמשמע שיומשך מלמעלה בלי לימוד מרב כלל גם זה יש להבין איך יוכל להיות המשכה זו דדעת ולכל אדם בשוה כו' אך הנה באמת מ"ש ידעו אותי אין ידיעה זו בהשגת שכל שא"כ איך אמ' ידעו אותי דפי' אותי היינו אותי ממש שהו' לבחי' מהו"ע ממש והרי אמ' דלמת"ב כלל19 (אפי' מחשבה דא"ק20 כו') אלא ידעו זה היינו ל' הכרה שיכירוהו ממש וזה אינו בא בהשגת שכל אלא ע"י ראיה במהותו ועצמו' דוקא כאדם שיודע ומכיר לרעהו לפי שרואהו תמיד שייך בזה לומר ענין ידיעה עצמי' כמו רק אתכם ידעתי21 כו' וכה"ג אבל בהשגת שכל נק' שמיעה ודעת מרחוק ולא ידיעה והכרה מקרוב וע"ז אנו מבקשים חונן הדעת שנדעהו ונכירהו בראי' במוה"ע22 כמו טעמו וראו23 ממש כו' וכמ"ש הנה אלקינו זה לנוכח כו'. וזה א"צ לימוד כלל דהלימוד לא שייך רק בדבר המושג עפ"י השכל והשגה כמו אאלפך חכמ'24 ובל' תרגום נק' לימוד אולפנא25 וכן לימודי ה'26 כו' אבל בראי' מקרוב לא שייך ל' לימוד כלל אחר שמכיר ורוא' מהות אמיתת הדבר כמו שהוא דאינו דומה שמיעה לראי'27 כלל כידוע לכך לע"ל אמר כולם ידעו אותי שידעו ויכירו בראי' המהות כמו שהוא לאמיתתו אותי ממש שבזה לא שייך ל' לימוד איש לרעהו כלל ומ"ש נדעה נרדפה28 לדעת את ה' וכה"ג היינו בבחי' דעת והשגה אלקי' בנשמו' שנהנין בהשגת אלקו' בג"ע (דאימא מקננא בכורסייא29 בחי' בינה שבמל' דאצי') שאין זה בחי' ראי' המהות אבל לע"ל ידעו אותי ע"כ כולם ידעו בשוה מקטנם לגדולם דבהשג' שכל יש חילוק מדריגות בין גדול בדעת לקטן בדעת אבל בראי' במהות אין הפרש כלל בין גדול לקטן וז"ש ומלאה הארץ דעה את ה' כולם בשוה כמים לים מכסים שכיסוי א' לכולם כו' וזה שאנו מבקשים וחננו ידיעת עצמותך מאתך דוק' כו' שאז יהיה כל אדם בשוה כמשל הרואי' במהות המלך שכולם מכירים ויודעים אותו מגדול עד קטן בשוה וכך היה במ"ת דכתיב וכל העם רואים30 כו' וכולם כא' הכירוהו מעין דלע"ל עד שעל כל דיבור31 כו' (רק שהיו רואי' את הנשמע32 דהיינו ראי' החכמ' שבבינה לפ"ע השגת כאו"א כו' כמשי"ת) והיינו מטעם הנ"ל דאא"ס כמו שהוא למעל' בהעל' העצמו' ממש יהי' למטה בלי חילוק כלל וכמ"ש הנה אלקינו זה כאו"א33


12) בע"ל: כנצ"ל: לע"ל.

13) הנה אלקינו זה: ישעי' כה, ט.

14) ולא ילמדו עוד: ירמי' לא, לג [בדילוג. ושם: למקטנם ועד ? ראה גם לקמן לד, א הערה 19].

15) ומלאה הארץ: נסמן לעיל ב, א.

16) אנו מבקשים: בתפלת שמו"ע.

17) וחננו: ראה גם לקמן קטו, א ובהנסמן לשם.

18) חו"ב: בסידור אדה"ז: חכמה בינה.

19) דלמת"ב כלל: ת"ז בהקדמה (יז, א).

20) אפי' מחשבה דא"ק: ראה גם תו"ח תולדות קמב, ב.

21) רק אתכם ידעתי: עמוס ג, ב.

22) במוה"ע: נסמן לעיל ב, א.

23) טעמו וראו: תהלים לד, ט.

24) אאלפך חכמ': איוב לג, לג [ושם: ואאלפך ? ראה לקמן נז, ב. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' טו].

25) לימוד אולפנא: ראה תרגום עה"פ שמובא בהערה הבאה.

26) לימודי ה': ישעי' נד, יג.

27) דאינו דומה שמיעה לראי': נסמן לעיל ט, ב.

28) נדעה נרדפה: הושע ו, ג [ושם: ונדעה].

29) דאימא מקננא בכורסייא: נסמן לקמן קיב, ב.

30) וכל העם רואים: יתרו כ, טו.

31) שעל כל דיבור: שבת פח, ב.

32) רואי' את הנשמע: ראה מכילתא ורש"י יתרו כ, טו. הנסמן בתו"ח נח נז, ד הערה 64.

33) כאו"א מראה באצבע: ראה תענית בסופה.