לב, א

מראה באצבע לנוכח כו' משא"כ עכשיו אל מסתתר ויש בחינת עליה וירידה דא"ח וא"י כנ"ל וד"ל (וכן בענין הקבלה עתה הוא בסוד נסתר והלכה באה בהלבשה גשמיות ולע"ל יבאו שניהם כא' ממש וזהו הלכה אותיות הכלה1 כו' דלע"ל יתגלה בכנ"י עצמות המאור ולא יבא האור ושפע בבחי' השתלשלות דקו"ח וזהו ולא ילמדו כו'):

ואחר כל זה יובן ענין הספי' שהיא ממחרת השבת שהוא ביום ב' דפסח דוקא כנ"ל דהנה יום א' דפסח הגם שנקרא מקרא קדש כשאר המועדים ולא קדש עצמו כשבת מ"מ בענין א' נקרא שבת עד שיום ב' שלאחריו נקרא ממחרת השבת כנ"ל להיות מבואר למעלה בענין עיקר השבת במדריגה הב' שבו שהיא בחי' עלי' דאו"ח למוה"ע2 ממש וזהו כמו הנסים שנקרא נפלאות עד בחי' סדכ"ס עצמו כנ"ל וזה היה בליל א' דפסח בנסים עליונים שנק' נפלאות ומופתים דוקא כנ"ל ובפרט בחצי הלילה במכות בכורות דכתיב ועברתי בעצמי כו' ויצאו ביד רמה באותות ומופתים כו' ואע"פ שהיה נראה בעליל לעין כל מ"מ ה"ז היה מבחי' אור העצמות שנעלם בבחי' סדכ"ס שלא נודע מהותו כלל רק מציאותו כנ"ל בפי' אראנו נפלאות לע"ל כו' ואמנם בחי' עלי' זו דאו"ח אל העצמות ממש הוא הגורם מיד בחי' ירידה דאו"י ג"כ מאותו המדריגה דמהו"ע ממש שיבא למטה ממש כנ"ל בענין או"ח דשבת שגורם ירידה דאו"י שבחול כמ"ש וקראת לשבת ענג כו' דהא בהא תליא ממש וזהו כניסים שבאו ביש גמור בדרכי הטבע דוקא כנ"ל משום דאא"ס שהוא למעלה מעלה עד כו' הוא עצמו ממש שיורד למטה מטה כו' כנ"ל. וזהו ענין יום ב' דפסח שנקרא ממחרת השבת שהוא מחר דיום א' דפסח שהיה בבחי' עילוי דאו"ח בנפלאות דמוה"ע3 כמ"ש לעושה נפלאות לבדו דוקא הוא שיורד ממחרת השבת הזה שהוא יום הב' שמתחיל הספירה שהן נש"ב שיורד האור מעצמות המאציל בבחי' או"י בז' מדות דפנימית ע"י וא"א וכן בא"ק עד ז' מדות העצמיי' דא"ס עצמו עד שיומשך למטה מטה בז' מדות דבינה דאצילות שנקרא יש ומשם למדות דז"א ומל' עד מל' דמל' דעשי' בבחי' התלבשות גמור בנש"י שבגופים גם בז' מדות דנוגה שהן ז' מדות רעות דק"נ להפכם לקדושה האלקי' כדי שיוכלו לקבל התורה בגשמיות דוקא כמו לא תרצח לא תנאף4 כו' דהיינו כמו התלבשות הנסים שבדרך הטבע בהסתר גמור וכמו ימות החול שבא בפ"מ במע"ב ליש גמור אחר יום השבת דוקא כנ"ל שזהו הכל בבחי' השגת המהות עכ"פ מאחר שנתפס הדבר בטבע האנושי' שבזה יש יתרון מעלה על הנפלאות שלא נודע מהותם כנ"ל ואמנם שניהם א' הוא ממש רק שזה בעלי' וזה בירידה והא בהא תליא והיינו הך ממש כמובן מכל הנ"ל באורך וד"ל:

(יז) אך הנה5 עדיין יש להבין למה נקרא ממחרת השבת דמשמע שיש בו יתרון מעלה על יום השבת עד שהשבת מקבל ממנו להיותו קודם בשרשו ע"כ השבת כמו הכנה לפני בואו ולפי הנ"ל אין בו יתרון


1) הלכה אותיות הכלה: פע"ח (שער הנהגת הלימוד) שי"ז. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' סד? ויקרא ח"א ע' קיא? דברים ח"ד ע' א'תנט? נ"ך ע' קנז ובהנסמן בהנ"ל. תו"ח בראשית לה, ד ובהערה 61.

2) למוה"ע: נסמן לעיל ב, א.

3) דמוה"ע: נסמן לעיל ב, א.

4) לא תרצח לא תנאף: יתרו כ, יג.

5) אך הנה: להבא להלן ראה הנסמן בריש הדרוש (ח, ב).