לב, ב

מעלה כלל דודאי אותו בחי' העליה דאו"ח במוה"ע6 הוא עצמו שיורד באו"י ולא למעלה מזה כלל דהיינו הך ממש כנ"ל וא"כ למה נקרא מחרת השבת וגם למה לא יתחילו הספי' מיום א' דפסח כו' והנה באמת יש להבין בענין הספי' למה הוכרח שיומשך זמן ז' שבועות מיום א' דפסח שהיה בו העליה דאו"ח בנש"י בתכלית עד יום מ"ת שהיה בו בחי' הירידה דאו"י בהתלבשות במצות גשמיי' הנגלות לנו כו' והרי משה אמר לפרעה דרך ג' ימים בלבד נלך7 כו' אך הנה באמת במ"ת הי' בחי' ראיה במוה"ע ע"ד שיהי' לע"ל דכתיב ידעו אותי ממש כנ"ל באריכות שזהו גילוי העלם העצמות למעל' ולמטה בשוה ממש ולא יש בחי' עלי' וירידה כלל כנ"ל ולפי המובן מענין הספי' הרי הי' עלי' ביום א' דפסח והספי' הוא בחי' ירידה כו' כשבת וחול (וכקבלה והלכה או כנסים שנק' נפלאות ונסים שבטבע כנ"ל) וגם הרי במ"ת הי' ב' דברים הפוכים מן הקצה לקצה שהוא תכלית המעלה בראיה המהות כמו לע"ל דכתיב וכל העם רואים כו' וגם תכלית ההשפלה וירידה שהוא בחי' ההתלבשות בדברים גשמיים דוקא כנ"ל ואם מפני שזהו כמו לע"ל שמעלה ומטה שוין כנ"ל ע"כ יבא האור העצמות בהתלבשות ביש גמור שזהו בחי' השגת המהות עכ"פ ואין היש מסתיר כלל כנ"ל שהרי במ"ת בא הציווי בבחי' יש גמור דטו"ר דנוגה הנפרד ממש כו' וד"ל. אך הנה כ"ז יובן בהקדים ענין קריעת ים סוף תחלה שהי' בו מעין דלע"ל בגלוי העלם העצמות עד שראתה שפחה כו' כנ"ל וזה הי' בז' ש"פ8 דוקא (שהוא יום הששי לספי' כידוע) דהנה ידוע דקריעת י"ס היה עיקר הכנה למ"ת9 דוקא ולא לטבוע מצרים בלבד10 שזה היה דרך אגב בלבד ולכאורה מה שייך הליכה בי"ס למ"ת אך יש להקדים תחלה מ"ש במ"א על מ"ש ששת ימים תאכל מצות11 וביום השביעי עצרת לה' אלקיך ואמרז"ל מה שביעי רשות12 אף ו' ימים כו' דהנה יפלא זה שאמר דיום השביעי עצרת לה' כו' מהו ענין עצרת ביום זה להוי' אלקיך דוקא יותר מששת ימים שקדמו אליו כו' והנה כללות ענין קי"ס ידוע על מ"ש הפך ים ליבשה13 כו' שזהו בחי' גלוי ההעלם דעלמא דאתכסיא הוא שנקרא ים ועלמא דאתגליא14 נקרא ארץ15 ויבשה וכמ"ש בזוהר ותראה היבשה עלמא דאתגליא16 כו' דהנה נס דקי"ס הי' בדרך כללו' כל ההשתלשלות שאינו בא רק בבחי' העלם וגלוי שנק' סובב וממלא בכלל וישנו דרך פרט עד למטה מטה בבחי' עו"ע דרוחניות וגשמיות שלמטה בגידול הדצח"מ מן המזלות וכה"ג ונק' זה בשם ים ויבשה בחי' העלם וגלוי שבכלל ובפרטי פרטו' דהנה ידוע שבחי' הדיבור נק' עלמא דאתגליא17 והוא בחי' ה"א תתא' בה"א בראם בה"א מוצאות הפה18 העליון שבדבר ה' כו' וברוח פיו19 כמו בי' מאמ' יהי אור יהי רקיע20 וכל פרטיהם כידוע ונק' מאמר פתוח ובחי' המחשבה העליונה שמקפת לאותיות הדיבור נק' מאמר סתום21 שהוא בהעלם כי א"א שיבא אמיתית המחשבה בגלוי הדיבור רק נשאר בהעלם ומקיף לדיבור כידוע וזהו הנק' ים העליון והדיבור נק' ארץ עלאה והן ב' עולמים כמ"ש מן העולם22 כו' דמ"ש תראה היבשה היינו שהי' היבש' תחלה כלול' בים ואח"כ אמר


6) במוה"ע: נסמן לעיל ב, א.

7) דרך ג' ימים. . נלך: וארא ח, כג. שמות ה, ג. ג, יח.

8) קריעת ים סוף. . בז' ש"פ: נסמן לקמן צז, א.

9) דקריעת י"ס. . הכנה למ"ת: ראה מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רנה וע' רס. ע' רסז. תקס"ז ע' מד וע' מה. תו"א בשלח סג, א. לקו"ת צו יז, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קמז וע' רפד. דברים ח"א ע' יח ובהנסמן בהנ"ל. לקמן פג, ב.

10) ולא לטבוע מצרים בלבד: ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רנה וע' רסז. לקמן פג, ב.

11) ששת ימים תאכל מצות: פ' ראה טז, ח. ראה סידור שחה"מ רפה, ג ואילך.

12) מה שביעי רשות: פסחים קכ, א. מכילתא ורש"י בא יב, טו. שו"ע אדה"ז הל' פסח סתע"ה סל"ב.

13) הפך ים ליבשה: תהלים סו, ו.

14) עלמא דאתכסיא. . דאתגליא: ראה זהר בראשית יח, א. ויצא (ס"ת) קנב, א. קנח, ריש ע"ב. ת"ז בהקדמה (א, סע"א ואילך).

15) דעלמא דאתכסיא. . ים. . דאתגליא. . ארץ: ראה גם לקמן פד, סע"א ואילך. צו, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' חצר. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' נה. וש"נ.

16) ותראה היבשה עלמא דאתגליא: בראשית א, ט. ראה זהר בראשית יח, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רכד. וש"נ.

17) הדיבור נק' עלמא דאתגליא: ראה שהיחוה"א פי"א. תו"ח ויצא קסח, ג ובהערה 24. שע"ת ח"ב צא, ב.

18) בה"א בראם. . הפה : בראשית ב, ד. ראה מנחות כט, ב. ב"ר פי"ב, ב. שע"ת שם צא, רע"ג.

19) שבדבר ה'. . פיו: תהלים לג, ו.

20) יהי אור יהי רקיע: בראשית א, ג. ו.

21) מאמר פתוח. . סתום: נסמן לקמן קלט, א.

22) מן העולם: נסמן לקמן פד, ב.