לד, ב

דוקא כו' והנה יש להקדים תחלה לבאר ענין המחלוקת הנזכר בגמרא25 אם שמים קדמו לארץ או ארץ קדמה לשמים והמכריע אומר ששמים וארץ כאחד נבראו שנאמר קורא אני אליהם26 יעמדו יחדיו כו' והנה מ"ד שמים קדמו לארץ היינו משום שנאמר בראשית ברא שמים27 ואח"כ ארץ ומ"ד ארץ קדמה משום שנאמר ביום עשות ה' אלקים ארץ28 ואח"כ שמים וידוע ששניהם אמת דמ"ד שמים קדמו לארץ היינו לפי שבסדר ההשתלשלות מעצמו' המאציל והבורא כו' מלמעלה למטה שמים קדמו שהוא מ"ש בראשית ברא שמים כו' והענין הוא כידוע ששמים וארץ למטה היינו כמו משפיע ומקבל29 ממש כמ"ש אני אענה את השמים30 והם יענו את הארץ ופי' יענו לשון השפעה31 והוא כל שפע רוחניות דמזלות שבשמים שמשפיעים לארץ להוציא צמחה וכל חלקי ד"י ודצח"מ וכל אשר בארץ הכל בחינת מקבל והמשפיע ודאי קדם למקבל ע"כ גזר אומר דשמים קדמו לארץ וכך הוא עד רום המעלות בכל עו"ע משפיע ומקבל ברוחניות דגבוה מעל גבוה כו' עד מל' דאצי' נקרא ארץ וז"א נקרא שמים וכמ"ש השמים כסאי32 והארץ הדום רגלי כידוע ועד"ז גם במקור האצי' בשמים ושה"ש העליונים יותר שהוא בחי' טה"ע וטה"ת33 שנק' סובב בכלל ובחי' קו"ח שאחר הצמצום בחי' ממכ"ע בכלל שבודאי המשפיע קדם למקבל וז"ש בראשית שזהו בראשית ההמשכ' מן העצמות להיות בבחינת סובב וממלא הרי שמים תחלה ואח"כ ארץ והיינו בראשית בחכמה או בקדמין34 כמ"ש בחכמה35 כו' עד רום המעלות כשעלה ברצונו וחכמתו להאציל כו' כידוע וזהו לפי סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה שנק' בחי' או"י כידוע וד"ל ומ"ד ארץ קדמה לשמים היינו בבחי' או"ח דוקא והענין הוא כידוע שסוף מעשה עבמ"ת36 דהיינו טרם שעלה ברצונו הפשוט ובחכמתו העצמי' כו' עלה סוף מעשה דוקא כשיהיה נברא יש מאין בארץ ויעשה חסד וצדקה ומע"ט זהו שעוררו לרצון הפשוט כו' וא"כ ארץ קדמה שהוא בחי' המקבל קדם למשפיע שנק' שמים (עד"מ הידוע משפע הרב לתלמיד שקבלת התלמיד עולה ראשון במשפיע37 שמזה יבא לכלל רצון להשפיע כו' וכמ"ש במ"א) וז"ש שנתאוה ה' להיות לו דירה בתחתונים38 דוקא והיינו מ"ש ביום עשות ה' אלקים דוקא אז ארץ קדמה לשמים שזהו בגמר המעשה שזהו שעבמ"ת כידוע (ומה שאמר בס"י שנעוץ סופן בתחלתן39 זהו רק כמו שנעוץ תחילתן בסופן שאין זה העילוי דבחי' או"ח שעולה רק לתחלתן דאו"י ולא למעלה מתחלתן אבל ענין ארץ קדמה לשמים היינו שחוזר לקדמות העצמות ממש כנ"ל וד"ל) ומ"ד שמים וארץ כאחד נבראו היינו משום שיש מדריגה הג' שלמעלה משמים וארץ דמשפיע ומקבל והוא בחי' מהו"ע דמאציל שנבדל בערך לגמרי מבחי' השפעה והמשכה עדיין כנ"ל באורך דקמיה שוין ממש המשפיע עם המקבל בכלל ובפרט כו' משום דכלא חשיבי ממש ע"כ שניהם שוין כו' וזהו טעם מ"ד דס"ל שמים וארץ כאחד נבראו שנאמר קורא אני אליהם יעמדו יחדיו פי' קורא אני שזהו מבחי' העצמות שיעלו שם במחשבתו בעצמות שניהם כאחד ממש מבלי קדימה לאחד על זולתו כלל מאחר שבעצמו מובדל ומרומם משניהם יחד כנ"ל ע"כ יעמדו יחדיו כו' בהשואה א' ממש מטעם הנ"ל


25) המחלוקת הנזכר בגמרא: חגיגה יב, א. ראה סידור כאן רפו, א. תו"ח ר"פ ויגש ובהנסמן במ"מ לשם.

26) קורא אני אליהם: ישעי' מח, יג.

27) בראשית ברא שמים: בראשית א, א [ושם: אלקים את השמים].

28) ביום עשות ה' אלקים ארץ: בראשית ב, ד.

29) שמים וארץ. . משפיע ומקבל: ראה סידור כאן רפו, א. תו"ח ויגש רל, ד. הנסמן לעיל לג, א הערה דשמים.

30) אני אענה את השמים: הושע ב, כג [בהוספת תיבת ?אני" ? ראה לקמן נג, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רכב. וש"נ].

31) יענו לשון השפעה: ראה גם סידור שער ל"ג בעומר שג, א. שע"ת ח"א כ, א. תו"ח בראשית כא, ג.

32) השמים כסאי: ישעי' סו, א.

33) בשמים ושה"ש. . טה"ע וטה"ת: ראה גם לקמן נח, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצה. וש"נ.

34) בראשית בחכמה או בקדמין: ראה תרגום ירושלמי ואונקלוס לבראשית א, א.

35) בחכמה: משלי ג, יט.

36) שסוף מעשה עבמ"ת: ע"פ פיוט לכה דודי.

37) שקבלת התלמיד. . במשפיע: ראה גם תו"ח ויגש רל, ב.

38) שנתאוה. . דירה בתחתונים: תניא רפל"ו. וראה הנסמן בליקוט פירושים לשם.

39) שנעוץ סופן בתחלתן: ראה ס"י פ"א מ"ז.