לו, א

שמחשבה זו גם כן מוגבלת ומגודרת בהקפה זאת רק לדורות אלא כעיגול המוגבל גם הוא שיש עיגול קטן ועיגול גדול כחומה מקפת לעיר שלפי ערך שטח ישוב העיר יוגבל גדר הקפת החומה אם קטנה או גדולה כידוע וכן עד"מ הידיעה שיודע א"ע מראשו לרגלו בבת אחת כנ"ל שזהו רק גלוי אור וחיות הנפש הבא בכלי אברי הגוף בהתחלקות שונות מראש לרגל הוא שנקרא ידיעה והרגשה כללית שכוללת כל החיות הזה בבת אחת אבל מוגבל הוא לפ"ע כלי הגוף בלבד הגם שנקרא מקיף כולם כידוע) אבל בחי' התנשאות וגאות שמצד מהו"ע ממש אין לו שיעור למעלה ולמטה ולא יתכן לקרות שם בשם עמ"ר ועמ"ת ולא בשם מקיף כוללם יחד אחר שאין לו שיעור כלל דאא"ס למעלה עד אין קץ ולמטה1 עד אין תכלית (והגם שאומר בלשון מעלה דאין לו שיעור למעלה כו' הרי הוא רק שם המושאל דמה שנקרא בשם אין סוף ג"כ שם המושאל דמה שהוא א"ס להתפשטותו למעלה ולמטה הרי אין זה אמיתית עצמותו שנשגב לבדו בלי יפול בזה לשון התפשטות למעלה או למטה כלל רק ע"ש הפעולה והמשכת האור מעצמותו הוא שנקרא כן כידוע ומבואר במ"א בפי' אא"ס שלשון א"ס זה קאי על האור2 והזיו ששייך בו לשון א"ס להתפשטות ולא על עצמות המאור והכוונה באא"ס שהאור הוא א"ס ולא שהוא אור של א"ס דבמהו"ע לא יפול ל' א"ס דלמה נקרא א"ס הלא גם אין לו תחלה וע"כ יש מהמקובלים אומרים שאא"ס הוא אור הכתר שנקרא אור וזיו הא"ס כמ"ש בפרדס3 ע"ש) ולפ"ז יובן דמ"ש שמים וארץ כא' נבראו הוא רק בבחי' מקיף דגאות לבש הנ"ל שמשוה עמ"ר ועמ"ת כמו העיגול כו' אבל אינו רק בחי' לבוש חיצוני בעלמא לגבי אמיתית הגאות והתנשאות עצמותו שלא יתכן שם ענין מקיף כלל עד שמקיף זה שכולל שמים וארץ כאחד הוא בא בדרך בריאה מאין ליש כמ"ש כא' נבראו וכמ"ש קורא אני יעמדו יחדיו כו' וכנ"ל לפי שמהו"ע נשגב לבדו (רק הודו על ארץ ושמים משום דאו"ח חוזר לקדמותו ממש וד"ל) ובכ"ז יובן מ"ש בשירת הים אשירה לה' כי גאה גאה ב"פ כו' דהנה מבואר למעלה שבקי"ס היה האור מבחי' העצמות ממש שלמעלה מבחי' העלם וגלוי סובב וממלא כו' וע"כ ראתה גם שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כו' אמנם גם בזה יש שני מדריגות זו למעלה מזו הא' בחי' גאות לבש הנ"ל שזהו בחי' מקיף הכללי דעצמות המאצי' שכולל כל ההשתלשלות דהעלם וגלוי סובב וממלא שנקרא שמים וארץ בכלל כנ"ל שע"ז אמר שמים וארץ כא' נבראו כנ"ל וזהו גאה הב' כמ"ש ה' מלך גאות לבש בחי' לבוש חיצוני בעלמא לגבי אמיתית הגיאות והתנשאות שבמהו"ע ממש שאין לו שיעור למעלה ולמטה כלל והיינו בחי' הגיאות אמיתית שבגאה הא' שהכונה גאה גאה גאה על גיאות הרי הגיאות והתנשאות העצמית רם ומתנשא על התנשאות שעל ימות עולם ונקרא מלך מרומם לבדו דכמו שהוא לבדו דוקא הוא מלך מרומם שאינו נקרא לבוש גיאות אלא בחי' התנשאות עצמית שמצד עצמותו ממש (וכמו ענין שעשועי המלך שבעצמותו4 כמ"ש במ"א)


1) דאא"ס למעלה. . ולמטה: נסמן לעיל ל, א.

2) א"ס זה קאי על האור: ראה תו"ח שמות ע' עז. סה"מ תקס"ז ע' כב. ד"ה אתה הראת במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' שמ. נ"ך ע' קלט ואילך. וש"נ.

3) שאא"ס. . הכתר. . בפרדס: ראה גם שם (שער אם א"ס הוא הכתר) ש"ג פ"א. פ"ג. וראה ג"כ פלח הרמון (שער עצמות וכלים) ש"ד פ"ג.

4) שעשועי המלך שבעצמותו: ראה מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקסט ואילך. הנסמן לקמן קכב, א.