לו, ב

וזהו פי' הפשוט דגאה גאה גיאות על גיאות כמו מלך על המלכים שהתנשאותו הוא על התנשאות המלכים כמשל הנזכר במדרש באגוסטוס5 (שהוא קיסר6 ) יושב ומלך עומד שהמלך אע"פ שהוא מרומם ומתנשא על עמו עומד לפני האגוסטוס שהוא מלך על המלכים כך התנשאות שבעצמות רם ומתנשא על מקיף כללי הנ"ל עד שבלתי ערך ביניהם כלל כערך הגבול לבלתי בע"ג כמו שהעיגול המקיף שמוגבל הוא לפ"ע ישוב העיר שאין לו ערך לבלתי מוגבל כך אין ערך עמ"ר ועמ"ת שבמקיף הכללי לעולמות לגבי התנשאות מהו"ע שהוא בלתי מוגבל לרום ולעומק כלל כי אין לו שיעור למעלה ולמטה כלל כנ"ל וד"ל ואמנם בקי"ס שנעשה ההעלם גלוי זה היה מצד מקיף הכללי דמשפיע ומקבל שוין וכא' נבראו כנ"ל שזהו ג"כ למעלה מההשתל' דסובב וממלא כנ"ל כמו העיגול אבל המדרגה הב' שהוא גיאות והתנשאות העצמות ממש לא היה מאיר רק בהעל' ולא בגלוי רק לע"ל יאיר בגלוי וכמ"ש אראנו נפלאות בחי' סדכ"ס עצמו דלמת"ב כלל אמנם הי' אור זה דהתנשאו' העצמו' ממש מאיר בגיאו' דלבוש מל' הנ"ל כדי להפיל סוס ורוכבו בים וכתרגו' גאה גאה אתגאי על גיוותניא7 כו' דהיינו על בחי' המנגד דקליפ' מצרי' שהוא בחי' כתר דקליפ'8 כמ"ש בזהר שהוא תנין הגדול9 כו' ויש בזלעו"ז כו' ג"כ בחי' משפיע ומקבל דכר ונוק' והיינו סוס ורוכבו10 שהרוכב הוא בחינת המקור המשפיע והסוס הוא אותיו' דנוק' כמ"ש לסוסתי ברכבי פרעה11 כמ"ש במ"א וכדי להשפיל גאים צריך להאיר מבחי' גאה גאה דוקא שהוא בחי' התנשאות העצמו' שאין מקום ושרש שם לחשך דקליפה כלל ומתבטלים ממציאותם סוס ורוכבו יחד בים העליון וזהו רמה בים העליון דוקא לפי שגאה גאה כו' (והטעם הוא לפי שבחי' אין האמיתי הרי הוא עצמו בחי' התנשאות העצמות שעי"ז ישפיל הגאים דוקא שהן בבחי' יש גמור כשר של מצרי' שאמ' לי יאורי12 כו' מפני שבטבע ההתנשאו' אמיתית שלא יוכל לסבול הישות והגיאו' וכמ"ש רם על כל גוים13 רם על גאים להשפילם כמו שאנו רואים שטבע המלך המרומם בעצם להשפיל את גאי' דוקא וירחם על השפלים דוקא לפי שהוא מנושא ומרומם באמת ע"כ לא יסבול כל גיא ויש דוקא ולזאת משפיל גיאי' ומגביה שפלים דוקא כך למעלה להיותו ברוממו' האמיתי הוא גיא על גיותניא דוקא להשפיל גיאות דקליפה וכמ"ש וברוב גאונך14 דוקא כו' ולהגביה שפלי' דוקא כמ"ש כי רם ה'15 ושפל ירא' וכן מרו' וקדוש אשכון16 ואת דכא ושפל רוח כו' משום שהוא מרום וקדוש דוקא וזה הי' כל עיקר סיבת גאולת ישראל מצד עוצם שפלותם ומצד גאות שר של מצרים וכך הוא בכל גלות וד"ל):

(כ) ואחר כל זה יובן מ"ש ששת ימים תאכל מצות17 וביום הז' עצרת לה' כו' דהנה פי' עצרת לשון מניעה ועיכוב18 כמו ועצר השמים19 כו' וגם לשון אסיפה וכנישה20 כידוע ויובן זה עפ"י כל הנ"ל בהיות מבואר למעלה שבקי"ס היו האור מבחי' העצמו' ממש ששם העל' וגלוי שוין ולזה אמ' ואתם תחרישון לא תתערו מידי21 באתדל"ת שבדיבור אלא בשתיקה לגמרי והוא להיות דלגבי העצמות ממש לא יגיע העלא' מ"ן דתפלה כלל כ"א בשפלות היותר


5) במדרש באגוסטוס: נסמן לעיל לג, ב.

6) קיסר: ראה גם תוד"ה כל ע"ז י, ב.

7) אתגאי על גיוותניא: ת"א לבשלח טו, א.

8) מצרי'. . כתר דקליפ': ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' רצט. ויקרא ח"א ע' סה. וש"נ.

9) בזהר שהוא תנין הגדול: ראה זהר בא לד, א.

10) דכר ונוק'. . סוס ורוכבו: בשלח טו, א. ראה פע"ח (שער הזמירות) ש"ו פ"ו. סידור האריז"ל במקומו. שערי אורה פו, א.

11) לסוסתי ברכבי פרעה: שה"ש א, ט. ראה זהר בשלח מז, רע"א. וראה גם מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' נד ואילך.

12) כשר. . לי יאורי: ראה גם לקמן קמו, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

13) רם על כל גוים: תהלים קיג, ד.

14) וברוב גאונך: בשלח טו, ז. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקיח.

15) כי רם ה': תהלים קלח, ו.

16) מרו' וקדוש אשכון: ישעי' נז, טו.

17) ששת ימים תאכל מצות: פ' ראה טז, ח.

18) עצרת לשון מניעה ועיכוב: ראה גם סידור כאן רפו, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רעט. וש"נ.

19) עצרת. . ועצר השמים: בסידור כאן ועצר את השמים ? עקב יא, יז.

20) עצרת. . לשון אסיפה וכנישה: ראה גם סידור כאן. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שפו. וש"נ.

21) ואתם תחרישון לא תתערו מידי: נסמן לעיל לג, ב.