לח, ב

ובכנ"י למטה הוא בירור דטו"ר בנפש במדות רעות ובכל תיקון הצריך שזהו עליות רפ"ח הניצוצות שנפלו בק"נ כו' כידוע שנקרא עבודה כמו עורות עבודין8 וכו' אך כ"ז בהתלבשות המל' בבי"ע לברר בירורים כמ"ש ותתן טרף רפ"ח ע"ה9 כו' ובכל מועד וי"ט יש עליות המל' למעלה באצי' כמ"ש אלה מועדי הוי"ה10 דוקא וע"כ נקרא מקרא קדש דהיינו מבחי' מוחין דאבא ואימא כו' נאמר כל מלאכת עבודה לא תעשו לרמז על עבודת הבירורים והעלא' דרפ"ח כו' אבל ביום הזש"פ כאשר קוראו בשם עצרת לה' כו' שהוא עליות המל' דאצי' עם אור אבא עד שנקרא עצרת גם להוי' דחכמ' בעצמו' כנ"ל לא יתכן לומר כלל ענין אזהרה על בחי' עבודה דבירורים אלא או' לא תעשה מלאכה סתם ולא הזכיר היתר מלאכת אוכל נפש ג"כ וז"ש בו' ימים שתאכל מצות וביום הז' עצרת ע"כ לא תעשה מלאכה כלל וד"ל:

והנה עפ"ז יובן ג"כ מה שא' דהוקשו ו' ימים לז' לענין רשות ולא חובה. דהנה ענין חובה היינו כמו שאמר מים אחרונים חובה11 כו' לברר ולהמתיק הדינין שנאחזי' במל' שנקרא חובה12 ע"כ נקרא חובה כו' וכך הוא ענין אכילת מצה בליל הא' דפסח שהוא חובה שמלבד שאז עיקר המצוה במצה זו מטעם שנקרא מיכלא דמהימנותא13 להוסיף כח האמונה בכאו"א מישראל משרשו במוה"ע14 דוקא כנ"ל באריכות הנה יש בזה עצמו ענין חובה ולא רשות והיינו להיות שיש טעם שני באכילת מצה זו לפי שעבדים היינו לפרעה ויוציאנו ה'15 כו' ומפני שיצאו בחפזון דוקא כמ"ש בפ' ראה לא תאכל עליו חמץ ז' ימים תאכל מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת ממצרים למען תזכור16 כו' והענין הוא כמ"ש מצה זו שאנו אוכלים17 על שום מה ע"ש שלא הספיק כו' שזהו מ"ש בחיפזון יצאת כי גורשו18 כו' ע"כ אפו הבצק עוגות מצות כו' ואע"פ שזה היה אחר חצות גם מצה זו שאנו אוכלים בדרך מצוה וחובה קודם חצות הוא ג"כ ע"ש שלא הספיק כו' דהיינו הך והא בהא תליא כנ"ל באריכות והוא רק מה שיצאו מאפילה לאור גדול19 שלא רצו להשתקע בנש"ט דמצרים וזהו כמו שאומרים בברכה שלא עשני גוי20 דהיינו רק שאינו רוצה לחיות כחיי הגוים גם דקרו ליה אלוה21 כו' אין בהם בחי' האמונה שהוא במהו"ע כו' שזהו עיקר נקודת יהדותו א"כ הרי היציאה מן העבדות לחירות זהו היציאה מאפילה דק"נ לאור גדול כו' ה"ז רק בחי' בירור הרע לבד לצאת מאפילה דנש"ט והוא בא ממילא ע"י כח האמונה שלפ"ז יש במצה זו ב' דברים שבאים כא' ממש לצאת מאפילה ולבא לאור גדול דעיקר היהדות כו' וזהו כגר וכבע"ת שיצא מן הרע וטומאה ושב אל ה' שזהו ענין א' וכך הוא במצה ב' דברים מצוה וחובה מצוה ליכנס בקדושה האלקי' באמונה זו שנק' מיכלא דמהימנותא ונקרא לחם עני וזה עצמו הוא מה שיוצא מאפילה דנש"ט דזהו הנקרא חובה לברר הרע כו' ונמצא דמצוה זו חובה היא כמו שחובה על האדם לסור מן הרע וכמים אחרונים חובה להעביר הגבורות קשות דק"נ כנ"ל וזהו שאמר תאכל מצות לחם עני כי בחיפזון כו' שלחם עני הוא כעני בלחמו למצוא טרף לנפשו בלבד


8) עבודה כמו עורות עבודין: ראה שבת מט, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתלח. וש"נ. נ"ך ע' תכט. וש"נ. קונטרסים ע' תקפג.

9) ותתן טרף רפ"ח ע"ה: משלי לא, טו. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' קמו. וש"נ.

10) אלה מועדי הוי"ה: אמור כג, ד.

11) מים אחרונים חובה: עירובין יז, ב.

12) הדינין. . שנקרא חובה: בסידור כאן (רפז, א) בזהר ? ראה שם שמות ו, א. תרומה קנד, ב. (היכלות) פקודי רנז, ב. רסו, ב.

13) במצה. . מיכלא דמהימנותא: נסמן לעיל ח, ב.

14) במוה"ע: נסמן לעיל ב, א.

15) עבדים. . ויוציאנו ה': ואתחנן ו, כא.

16) לא תאכל. . תזכור: פ' ראה טז, ג [ושם: עליו מצות. . מארץ מצרים].

17) מצה זו שאנו אוכלים: נוסח ההגדה.

18) כי גורשו: בא יב, לט.

19) מאפילה לאור גדול: פסחים קטז, ב (במשנה). הגדה פיסקא לפיכך.

20) שלא עשני גוי: נוסח ברכות השחר.

21) דקרו ליה אלוה: מנחות בסופה.