לט, ב

ע"י חטאיו וכה"ג עד שנמכר לעבד וגוי כו' שהן יו"ד כתרי דמסאבותא12 שנק' עבדים13 כו' יוצא לחירות והוא מה שיוכל להתקרב לה' גם הוא ולקבל גלוי שכינה מה שאין זה לפי ערכו כלל לפי אופן מעשיו כל השנה ולא לפ"ע עבודתו בקודש בתורה ותפלה כלל רק מצד עוצם הגילוי ממקום גבוה מאד נעלה כזה שנקרא עולם החירות חירו דכולא14 ששם גם העבדים יוצאים לחירות והכל יכולים לקבל ולהתקרב גם שאינו ראוי כראוי כענין ראתה שפחה על הים כו' שגם שפחה שהיא בבחי' ק"נ15 כידוע בענין עבד ושפחה כו' ראתה מה שלא ראה כו' וד"ל. ועיקר הענין הוא כנ"ל בענין עצרת כו' שהוא פרנסה לאביהם שבשמים לבחי' פנימית אבא שהוא פנימית ע"י ששם מאיר מסוף עולם הא"ס שנק' עולם החירות כנ"ל מבחינת גאה גאה כו' שזה אור השפע אינו נק' חובה אלא רשות כו' דבליל הא' שבא השפע ופרנסה במצה למל' להמתיק הדינין הנאחזים בה לפי"ע המיתוק והבירור דרפ"ח כו' נקרא חובה כנ"ל רק שזה בא מבחי' מוחין דאבא בקטנות כנ"ל וגם בחי' המצה למעלה מזה והוא להמשיך מוחין חדשים בז"א גם זה בא בדרך חובה בהיות כי צריך לבוא באופן שיהיה תוס' אורות בכלי' דחב"ד דז"א שמקבל מאו"א ועד"ז גם למוחין דאו"א עד גם בחי' חכמה דאבא עצמה כמו שורש נשמת משה ששרשו בבחי' מ"ה דאור אבא כמ"ש ונחנו מה16 היה עליו חובה במצה בליל א' כנ"ל וכך הוא למעלה באור ושפע שבא כסדר ההשתלשלות מא"א וע"י לאו"א כו' במד' ושיעור כו' שהרי אנו אומרים מצה זו שאנו אוכלים ע"ש מה פי' ע"ש מ"ה דחכמה שרש כל נש"י כו' וא"כ ה"ז חובה ולא רשות (כי גם יש אחיזה לגבורות קשות בז"א עד מדות שבבינה דמינה דינין מתערין17 כו' וצריך מיתוק ובירור כענין מים אחרונים חובה כנ"ל) אבל למעלה מעלה מכל עיקר ההשתלשלות דמל' דא"ס בנאצלי' שזהו מבחי' האחרונה שבעולם הא"ס עצמו כנ"ל שזהו קודם שעלה ברצונו ומחשבתו להאציל שיכול להאציל באופן אחר לגמרי כו' (כנ"ל בענין גאה גאה שהוא בבלתי מוגבל למעלה ולמטה כלל) ולשנות סדר הראשון מן הקצה לקצה כמו קי"ס שההעלם נעשה גילוי וכה"ג הרי גם בחי' אור ושפע הפרנסה דמצה שמפרנס לפנימי' החכמה שנקרא אביהם שבשמים שנקרא עצרת להוי' למעלה מעלה ממש וה"ז בא בבחי' החירות שמעולם החירות דעצמות אא"ס שלא שייך שם ענין חובה להמתיק דינין או להוסיף אור ומוחין חדשים כו' מאחר שנבדל ומרומם לבדו כו' כנ"ל בענין גאה גאה כו' וד"ל. וזהו שאמרו מה שביעי רשות משום דזש"פ נקרא עצרת לה' שלזה לא נזכר בו עבודה להיותו למעלה מעלה מבחי' עבודת הבירורים דרפ"ח כו' כנ"ל אלא לא תעש' מלאכה כלל ע"כ המצוה דמצה בו רשות ולא חובה כלל להיותו מבחי' עולם החירות חירו דכולא (כיו"כ שנק' שבת שבתון18 וכמו כל יובל כידוע) והוקשו כל הו' ימים אל יום זש"פ להיות גם הם רשות ולא חובה כי ו' ימים אלו מקבלים מבחי' ו"ק דאבא שמשפיעי' למל' והמ' בעצמ' בשרשם עולי' בזש"פ לקבל פרנס' מעול' החירות דזש"פ


12) יו"ד כתרי דמסאבותא: נסמן לקמן קמז, א.

13) כתרי. . עבדים: ראה זהר וישלח קסו, ב.

14) חירו דכולא: זהר תצוה קפג, א.

15) שפחה. . ק"נ: ראה בהערה כתרי.

16) ונחנו מה: בשלח טז, ז. ח.

17) שבבינה דמינה דינין מתערין: נסמן לקמן קכד, ב.

18) כיו"כ שנק' שבת שבתון: אחרי טז, לא. אמור כג, לב.