מ, א

ע"כ גם בו' ימים דפסח הוקש' לז' להיות גם הם רשות ולא חובה כליל א' דפסח לפי שנכללו בזש"פ בעלותם בבחי' עצרת להוי"ה כו' עד בחי' מל' דא"ס שלפני הקו"ח שנק' יום הז' עצרת למעלה ממש שנק' סוף עולם הא"ס עצמו כנ"ל ובזה מתורץ הקושיא דלעיל על מ"ש לשון הוקשו ו' ימים ליום הז' כו' דדוקא ע"י יום הז' הוא שנעשים גם הם רשות ולא חובה ואע"פ שבו' ימים אלו נמשך פרנסה למל' ממוחי' דאבא בקטנות אבל בעצם מהותם הרי הם בבחי' רשות מצד שהוקשו ליום הז' כנ"ל וד"ל:

(כב) ולהבין בתוס' ביאור1 ענין ביום הז' עצרת לה' כו' יש להקדי' ענין א' והוא בענין התבוננות מאין ליש שזה גם חסידי אוה"ע2 משיגים ומאמינים וקרו לי' אלקא3 כו' ולמה נתייחד האמונ' לכנ"י דוקא שמטעם זה נקרא המצה מיכלא דמהימנותא כנ"ל והנה יש להקדים שיש ג' מדריגות בכלל בג' עולמות דבי"ע נשמות ומלאכים וע' שרים4 וכ"א כלול מכמה מדריגות בעילוי אחר עילוי כו' ויש להבין תחלה ענין מדריגה התחתונה שזהו בחי' ע' שרים והוא שמכירים לבוראם בהשגה גמורה איך שמתהווים מאין ולמטה היינו דקרו לי' אלקא דאלקייא ואו' שירה ומשתחוים5 באימה וביראה בקבלת עול מ"ש וכמ"ש מי לא יראך6 מלך הגוים וכתיב מלך אלקים על גוים7 וכן הבו לה' משפחות עמים8 כל העמים תקעו כף הריעו לאלקים9 וכה"ג רבים בכתובים כמו הללו ה' כל גוים10 כו' וכתיב יראו מה' כל הארץ ממנו יגורו11 כו' שיש ביטול ופחד אלקים בכל הארץ ועכ"ז אנו רואים ההיפוך גם כן והוא מה שהן בבחי' פירוד גמור ליש ודבר בפ"ע עד שיכולים למרוד כשר של מצרים שאמר מי ה'12 אשר אשמע בקולו כו' וכה"ג בסנחרב13 ורבים כיוצא בהם וכאמרם יודעים רבונם ומתכוני' למרוד14 כו' וכן יש בבני אדם בגופים חומריי' לפעמים יהיה בו פחד אלקים וישוב בתשובה ויאמר שירות ותשבחות בביטול גדול כו' ולפעמים ילך בדרך עקלתון ויגבה לבו עד שיכול להיות נפרד גמור בפריקות עמ"ש לגמרי לעשות הרע כמלכי ישראל וכה"ג בכל דור ודור יש צדיקים ויש רשעים כו' וגם בינונים זה וזה שופטן15 כו' כידוע אלא צ"ל דעה"ד טו"ר מחמת חטא אדה"ר שנמשך זוהמ' דנחש הקדמוני16 כו' נתגב' הרע על הטו' והוא ק"נ שרובו רע17 ומיעוטו טוב וגם זה בא בתערוב' וערבובי'18 גדול' ע"כ חילוף זה מטוב לרע ומרע לטו' מתחלף משעה לשעה לפעמים כך ולפעמים בהיפך וחוזר כך בשנוי ע"ד שאמר רשעים מלאים חרטות19 שחוטא וחוזר ושב ומתחרט וחוזר ומתחרט עד שמלא חרטות כו' וד"ל וכה"ג בשרים דק"נ בהתלבשותם באוה"ע מעורבי' מאד טו"ר לפעמים מתגבר הרע ומורד ולפעמים יגבור הטוב ויהיה לו פחד ויראה וכשרו של עשו20 כו' וכ"ז בבחי' כו"מ שמקבלים משמרי האופנים21 אבל האופנים וחיות הקדש המה בבחי' ביטול לאלקות תמיד מבלי שימצא בהן בחי' פירוד כלל וכמ"ש וצבא השמים לך משתחוים22 תמיד וברעש גדול אומ' שירה תמיד ומקבלים עליהם עמ"ש ביראה תמיד לפי שבחי' התפעלות אלקו' שבהם בא מגלוי אור האלקי עליהם ביותר בלי הסתר וצמצום כ"כ כמו בע' שרי' דנגה דעשי' ע"כ יש בהם בחי' הביטול


1) ולהבין בתוס' ביאור: הבא להלן (פרקים כב-כח) מיוסד על סידור שחה"מ רפז, ב ואילך.

2) חסידי אומה"ע: ראה גם סידור כאן רפז, ב. לקמן מט, א. ב.

3) וקרו לי' אלקא: מנחות בסופה.

4) וע' שרים: ראה זהר בראשית מו, סע"ב. סידור שער המילה קמה, ג. הנסמן במ"מ לשע"ת עד, א.

5) ע' שרים. . שירה ומשתחוים: ראה גם לקמן קמו, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

6) מי לא יראך: ירמי' י, ז.

7) מלך אלקים על גוים: תהלים מז, ט.

8) הבו לה' משפחות עמים: תהלים צו, ז. דהי"א טז, כח.

9) כל העמים. . לאלקים: תהלים מז, ב.

10) הללו ה' כל גוים: תהלים קיז, א [ושם: את ה' ? ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שיח].

11) יראו מה'. . יגורו: תהלים לג, ח.

12) כשר. . מי ה': וכ"ה לקמן מט, א. שמות ה, ב [ושם: פרעה].

13) סנחרב: ראה מלכים-ב יח, יט ואילך. ישעי' לו, ד ואילך.

14) יודעים רבונם ומתכוני' למרוד: ראה תו"כ בחוקותי כו, יד. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' צח.

15) בינונים זה וזה שופטן: ברכות סא, ב. ראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שיז ואילך. שע"ת ח"ב ב, ג (ספ"א). כא, ב. ד"ח שער התפלה פס"ח-פ"ע.

16) דעה"ד. . זוהמ' דנחש הקדמוני: ראה שבת קמו, רע"א.

17) ק"נ שרובו רע: ראה גם לקמן קמז, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

18) ק"נ. . בתערוב' וערבובי': ראה גם לקמן פ, א. שע"ת ח"ב מה, ד.

19) רשעים מלאים חרטות: ראה תניא ספי"א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסה. דרשות התורה [לרש"ט אבן שם טוב פאדואה שכ"ז] תולדות יד, א. אברבנאל שמו"ב יג, טו. וראה גם לקמן פ, ב.

20) וכשרו של עשו: וישלח לב, כה ואילך.

21) כו"מ שמקבלים משמרי האופנים: נסמן לקמן קיא, ב.

22) וצבא השמים לך משתחוים: נסמן לקמן קיב, ב.