מג, א

הראשון שלפני השבירה בז' מלכים דתהו כו' משום דבחי' נוגה היא לבוש חשמל ששרשו בחשמל העליון דתוהו כו' דכתיב ביה ישת חשך סתרו1 מגלה עמוקו' מני חשך2 עד שיש יתרון האור מן החשך3 דוקא (ולזה אמרו טוב מאד זה מ"ה4 ) וכמו שאמ' בתורתו של ר"מ היה כתוב כתנות עור אור באל"ף5 שזהו לאחר בירור לבוש דנוגה דחשמל שנהפך מעור המסתיר לאור המזהיר ביותר יותר מן האור עצמו מצד יתרון האור שמן החשך דוקא וד"ל:

(כד) ולהבין זה הנה באמת ירידה זו שירדה הנשמה האלקי' בנה"ט דלבוש גס דק"נ ע"ז אמ' אתה הראת לדעת כו' שהראת לדעת כי ה' כו' ע"י לבוש זה דנה"ט דוקא הגם שראיה זאת אינה ראיי' המהות דאלקו' כלל רק ראי' בדעת בבחי' מציאת התפשטותו מאין ליש לבד שאינו אלא ידיעה להכיר בוראו שברא מאין ליש כו' והנשמה מצד עצמה היתה עומדת לפני ה' בבחי' ראי' המהות כמו אשר עמדתי לפניו6 כו' אך ירידתה זאת אינה בשביל עצמה אלא לתקן לבוש זה דנוגה והוא במה שאמ' הראית פועל יוצא שתוכל להראו' גם לגוף שיהיה רואה ומכיר גם הוא לבוראו ויתפעל באוי"ר טבעיי' שלו הגשמי' כמ"ש בכל לבבך כנ"ל כי הגם שיש שרש לנה"ט בנוגה דעשי' דקרו לי' אלקא כו' אין זה רק הודאה מרחוק לבד אבל שיתפעל באוי"ר באמת ובהשגה פנימי' כהשגה וראי' דנשמה ממש שרואה ומשיג באמית' העצמו' זהו ע"י הנשמה שתלמד לנה"ט שתראה גם היא כמוה כאדם שמראה לחבירו שיראה מהות הדבר שהוא רואה הרי יראה חבירו בעינו כמו שהוא רואה בעינו בלי הפרש כלל אע"פ שהוא איש גס ואינו מכיר במעלת אותו הדבר מ"מ רואהו בעיניו כו' רק שרואה לפי ערכו והשגתו כך הנשמה משפיע כח ודעת בנה"ט שתשכיל ותכיר גם היא באלקו' אע"פ שהשכלה והכרה זו דנה"ט אינה רק לפ"ע שרש' שהוא אחר הצמצ' דאור האלקי בתכלית שאינו רק בהשגת מציאותו איך שמחי' ומהוה מאין ליש עכ"ז הוא ראיה במהות דאלקו' במה שהוא מהוה מאין עכ"פ שז"ש כי ה' הוא האלקי' דשם7 אלקים הוא כח האלקי המהוה מאין כו' וה' הוא מהו"ע אלקו' שהנשמה הייתה דבוקה שם תמיד וכאשר תתלבש בנה"ט תשיג ותראה בשם אלקי' דוקא בראיה במהות כח שם אלקי' זה שהוא כמו שם הוי' עצמו ולזה ירדה הנשמה בגוף רק לדעת את הנה"ט שתדע גם היא שה' הוא האלקים הכל בבחי' אא"ס ממש ע"י התבוננו' בראי' שכליי' דנה"ט דוקא וד"ל:

והענין הוא כמ"ש שאו מרום עיניכם8 וראו מי ברא אלה הרי יתכן עכ"פ בחי' ראי' ממש במי שברא אלה מאין ליש והוא התבוננו' דבחי' ממכ"ע בבשכמל"ו9 כידוע משא"כ מ"ש הביטו אליו10 אליו ממש שזהו בשם הוי' בחי' סובב12 כו' שבנשמה אמנם הרי עיקר הדע' והכרה זו הוא שהוי' הוא האלקי' כולא חד13 ממש וא"כ כשרו' מי ברא אלה ה"ז כרוא' במהות ועצמו' דהוי' בחי' סובב כו' רק שזהו כמשל מי שרואה במהות המלך בעינו ע"י כלי ההבטה מזכוכי' לבנה ובהירה ביותר שה"ז כרוא' בעיניו ממש אע"פ שנרא' לו מהו' הדבר ע"י הכלי איננו מפסיק כלל כך הראי' שם אלקי' ע"י השגה וראי' שכליי'


1) דתוהו. . ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ו? ח"ב ע' תקסח? ח"ד ע' א'רמז ובהנסמן בהנ"ל.

2) מגלה עמוקו' מני חשך: איוב יב, כב.

3) יתרון האור מן החושך: ע"פ קהלת ב, יג.

4) טוב מאד זה מ"ה: בראשית א, לא. ראה ב"ר פ"ט, י. פיה"מ פקכ"ח ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"א ע' ז. וש"נ. בראשית ע' סג. שמות ח"ב ע' תריג.

5) בתורתו. . אור באל"ף: ראה לקמן קמ, א ובהנסמן במ"מ לשם.

6) אשר עמדתי לפניו: מלכים-א יז, א. יח, טו. מלכים-ב ג, יד. ה, טז.

7) דשם: כ"ה בדפו"ר. ובמהדורת לעמבערג: דה'.

8) שאו מרום עיניכם: ישעי' מ, כו.

9) ממכ"ע בבשכמל"ו: ראה גם לקמן קמה, א ובהנסמן לשם.

10) הביטו אליו: תהלים לד, ו.

12) הוי' בחי' סובב: ראה גם לקמן שם.

13) שהוי' הוא האלקי' כולא חד: נסמן לעיל יב, ב.