מד, ב

(כה) ובזה יובן מה שתיקנו אנשי כה"ג לומר בשכמל"ו בק"ש שאמר משה ולא הזכירו רק יעקב ובניו כשאמרו כשם שאין בלבך8 אלא אחד כו' ואנשי יריחו7 היו כורכים ומדלגים בשכמל"ו ואין הלכה כן לפי שהשבטים הן בעלמא דנוקבא9 שהוא בבחי' המל' שמתלבשת בעולמות בבחי' כהפב"נ שזהו הארת אור האצי' שמוסתר בבי"ע ולא בבחי' מהות ועצמות האצי' כידוע ע"כ היה התפעלותם ביח"ע שבעצמות האצי' בבחי' השמיעה מרחוק כנ"ל וכמו שאמר משה לישראל שהן ענפים שמתפשטים מן השבטים בלשון שמיעה דוקא שמע ישראל ה' אלקינו כו' ולא בהתפעלות דראיה מקרוב ולזאת תקנו אנשי כה"ג בשכמל"ו שיהיה התפעלות כנ"י בראיה מקרוב דוקא שהוא בדבר השפל ונמוך בחי' דומם עפר אשר כו' כדי שיתפעלו ביותר מן השמיעה שביח"ע אע"פ שהוא גבוה יותר כנ"ל לפי שעיקר המצוה ביחוד אלקות היינו התפעלות הראיה מקרוב דוקא וכמ"ש אתה הראת לדעת הראית בבחי' ראיה דוקא שאינה אלא מקרוב ובדבר השפל ונמוך ביותר ולא בגבוה ורחוק כנ"ל וד"ל אך מ"ש משה שמע ישראל כו' היינו לפי שמדריגת משה היה בבחי' עצמות אור החכמה10 דאצי' שאצלו גם האצי' עצמו הוא בבחי' ראיה מקרוב שהרי נאמר בו וירא ראשית לו11 להיותו בבחי' החכמה דאצי' שהוא בבחי' ראיה דוקא רק לגבי ישראל שהן למטה בעולם הבריאה יש מאין האצי' הוא בבחי' שמיעה מרחוק ע"כ אמר להם שמע ישראל כו' וע"כ אין הלכה כאנשי יריחו לפי שבימי יהושע ירדו כנ"י במדריגת המל' שהוא בחי' פני לבנה13 וע"כ עיקר היחוד בק"ש בראיה דבשכמל"ו משא"כ בימי משה שהוא כפני חמה12 היה מאיר לישראל מאור האצי' עצמו בקרוב כ"כ עד שיקבלו בשמיעה כמו בראיה מקרוב ואתפשטותא דמשה14 בכל דרא כו' וד"ל. והנה ע"ד הנ"ל בין שמיעה לראיה שאינו דומה שמיעה לראיה בב' דברים א' בהשגת אמיתית הדבר כמו שהוא ממש והב' בהתפעלות עצמיות ביותר כו' וזהו להיות הראיה מקרוב ובדבר הנמוך ביותר כו' כך יובן ההפרש בראיה עצמה בין ראיה רוחניות לראיה גשמיות דהנה גם בראיית השכל כמו חכם הרואה את הנולד וכה"ג שרואה בעין השכל ולא בעין הגשמי אלא שנק' עין השכל שרואה ראיה שכליית (שלמעלה מהבנה והשגה דבינה מרחוק כו') נק' ראיה רוחניות וע"כ נקראו חכמים עיני העדה כידוע כך הוא בראיית השכל האלקי' שרואה את הנולד פי' הנולד מאין ליש15 וכה"ג שזהו בבחי' יח"ת שנק' ראיה מקרוב כנ"ל הרי זהו היפך הראיה גשמיות שרואה בעין הגשמי שנראה לעין הגשמי רק היש הנברא מאין האלקי ולא יראה כלל בבחי' אין האלקי המוסתר בו אבל ע"י ראיה שכליית דוקא יראה בחי' האין האלקי המוליד ליש שהוא העיקר והיש טפל ובטל ממש וכלא חשיב ובדבר זה אינו דומה שמיעה לראיה דבהשגה והבנה דשמיעה מרחוק הנ"ל לא יכוין לאמיתת הדבר שהוא בחי' אין של היש כמו שהוא ממש רק מרחוק כו' משא"כ ע"י ראי' עין השכל יכוין בו לאמתתו כמו שהוא ממש וכמ"ש בר"מ דבעין השכל דבלבא אתחזי כולא16 כו' וזהו


8) בלבך: כ"ה בדפו"ר. ובמהדורת לעמבערג: בלבבך.

7) שתיקנו. . ואנשי יריחו: ראה פסחים נו, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רלח. וש"נ.

9) שהשבטים הן בעלמא דנוקבא: ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ס"ע רעח ואילך. וש"נ. שע"ת צב, ג ובהנסמן במ"מ לשם.

10) משה. . עצמות אור החכמה: ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרלו־ ע' תתצה־ נ"ך ע' סז ובהנסמן בהנ"ל.

11) וירא ראשית לו: ברכה לג, כא.

13) המל'. . לבנה: ראה פרדס (שער ערכי הכינויים) שכ"ג מערכת לבנה.

12) יהושע. . לבנה. . חמה: ב"ב עה, סע"א. ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסא.

14) ואתפשטותא דמשה: ראה ת"ז תס"ט [קיב, רע"א. קיד, רע"א-ס"א] תכ"א [נ, ב]. ב"ר פנ"ו, ז. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצט.

15) שרואה את הנולד. . מאין ליש: ראה תניא פמ"ג. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ס"ע שלב ואילך. וש"נ. דברים ח"א ע' רכא. וש"נ. שע"ת ח"א ע, ג.

16) דבעין השכל דבלבא אתחזי כולא: נסמן לקמן ע' קיא, א.