מו, א

אתחזי וע"כ על כל דיבור ששמעו דוקא פרחה נשמתן1 והיינו רואים את הנשמע בשמיעה דבינה (והוא ענין הבן בחכמה שומעים את הנראה כו' וחכם בבינה2 רואים את הנשמע כו') אבל ראית העין הגשמי אינו אלא כמו לע"ל שיראו כל בשר והיינו מה שיאמרו אלקינו זה כל אחד מראה באצבעו וכן זה אלי דקי"ס וכה"ג שזה בא ע"י ראי' עין בגשמיו' דנה"ט עתה כמו וראו מי ברא אלה3 וכמו מבשרי אחזה אלוה ממש כנ"ל רק שעכשיו לא נזדכך חומר הגופני דשכל האנושי ולב החומרי ולע"ל שיזדכך לגמרי בו דוקא יהי' בחי' ראיה עין ממש במהו"ע ממש כמו שהוא לאמיתתו כנ"ל. ואמנם הא בהא תליא דלפ"ע הזדככות חומר הנה"ט בבחי' מחזה שמבשרי אחזה כנ"ל שהוא עין שלמטה כך יהיה ערך ראי' עין החכמה שבמ"ה דנה"א בראי' מהות ועצמות דא"ס לומר אלקינו זה לנוכח דקאי בנשמו' לפי שהראי' דעין בגשמיות דנה"ט בשרשו יותר עליון מראיי' דעין השכל שבנשמה כנ"ל והיינו מה שכתוב עין בעין ב' עינים א' עין שלמט' בהזדככות נה"ט שמבשרי אחזה שמזה דוקא יבא יתרון האו' בעין שלמעלה שהו' מה שהנשמ' תראה במהו"ע וכמו ותמונ' ה' יבי'4 שעכשיו נא' כי לא יראני האדם וחי5 וכן ופני לא יראו6 גם בנשמת משה ולע"ל עין בעין יראו כו' וכן והיו עיניך רואות7 כו' והיינו מה שעין ה' אל יראיו עכשיו בהעלם ולא בגלוי ולע"ל יבא בגלוי אור הראי' עליונה בלתי התלבשות גם בחכמה עילאה ברוחניות אלא עין ה' ממש אל יראיו כמו מלמטה למעלה בנשמות שיהיו בגופי' דכתיב ונחי' לפניו ממש וכנ"ל בענין פחד ה' שיהיה על כל כו' שזה מורה בחי' הגלוי אור למטה ממש כמו שהי' קודם החטא אדה"ר יותר מזה כידוע וד"ל ועם כ"ז יובן מארז"ל דהמתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה8 דזה פלא לכאורה דלמה לא יהיה גם עיניו למעלה כמו לבן וכמאמר תנה עיניך ולבך לי9 כו' ולמה יהיו עיניו למטה ולא למעלה אך הנה ע"פ הנ"ל יובן בהיות שידוע שיש ב' מיני עבודה א' בעבודה שבמוח ששם משכן הנשמה האלקי'10 ונק' עובדי ה' בנשמתם והב' עבודה שבלב בשר ומוח גשמי ונק' עובדי ה' בגופם11 כו' והענין הוא כנ"ל בהפרש שבין עין השכל לראי' עין גשמי דהנה בחי' התפעלות הנשמה מצד שרשה למעלה ה"ז למעלה מן השכל ולב האנושי רק רוח התעוררות האלקי בבחי' מהות ועצמות דוקא והיינו בחי' עין דראי' הרוחניות שתשוקתה ליכלל במהו"ע אלקות למעלה מן הטעם והתבוננות דמאין ליש וכה"ג ותשוקה זו רוחניות היא בערך רוחניות אור הנשמה וע"כ נק' שלהבת י"ה12 ואש הוי'13 ובל' הגמ' אש שלמעלה14 אבל בחי' התפעלו' המוח והלב הטבעי ע"פ ראיי' עין השכל והלב הטבעי להכיר לבוראו כנ"ל כמ"ש לבי ובשרי ירננו וכה"ג זהו אש שלמטה שהוא רשפי אש התשוקה שבלב בשר גשמי והתפעלות המוח גשמי כהתפעלותו באהב' עצמו וכך לאהבה כי הוא חייך15 ממש וכמ"ש בכל לבי דרשתיך16 כו' (וזהו צמאה לך נפשי17 נה"א כמה לך בשרי נה"ט כו') וזהו עיקר ההפרש בין עובדי ה' בנשמתם לעובדי ה' בגופם כידוע שזהו ההפרש שבין התפלה דחול לשבת18 ואמנם הנה ב' מיני עבודה והתפעלות הנ"ל רחוקים בערך זמ"ז ומבלבלי' זא"ז כידוע לכל מבין שבהיות ההתפעלות העצמיות ברוחניות שבנשמות בעצמות


1) על כל דיבור. . פרחה נשמתן: נסמן לעיל ט, ב.

2) הבן בחכמה. . וחכם בבינה: ס"י פ"א מ"ד.

3) וראו מי ברא אלה: ישעי' מ, כו.

4) ותמונ' ה' יבי': בהעלותך יב, ח.

5) כי לא יראני האדם וחי: תשא לג, כ.

6) ופני לא יראו: תשא לג, כג.

7) והיו עיניך רואות: ישעי' ל, כ.

8) דהמתפלל. . ולבו למעלה: יבמות קה, ב.

9) תנה עיניך ולבך לי: ראה משלי כג, כו. ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. של"ה שער האותיות אות ל (סט, א). מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תפג (ע' תקיב).

10) שבמוח. . הנשמה האלקי': תניא פ"ט.

11) עובדי ה' בנשמתם. . בגופם: ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתפג. וש"נ.

12) שלבת י"ה: שה"ש ח, ו.

13) ואש הוי': ראה מלכים-א יט, יב. מאמרי אדה"א נ"ך ע' טו ואילך. שמות ח"ב ע' תרעג. וש"נ.

14) אש שלמעלה: ראה שהש"ר פ"ח ו, ד.

15) לאהבה כי הוא חייך: נצבים ל, כ [בדילוג].

16) בכל לבי דרשתיך: תהלים קיט, י.

17) צמאה לך נפשי: תהלים סג, ב.

18) ההפרש. . דחול לשבת: ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קצא ואילך ובהנסמן שם בע' קפה.