מח, א

ממש שם יפול ענין הראיה הגשמיות כמ"ש שאו מרום עיניכם וראו כו' כמו הרקיע וכל צבאם וכן הארץ וכל אשר בה כעץ פרי כו' ושלג ואש וכו' שאע"פ שזה בא מן הצמצום כח אלקי היותר אחרון שהוא מל' דמל' דעשי' שמוסתר בחיצוניות הכלים דעשי' אבל הרי הוא ראי' מקרוב ברוחניות שבגשם פועל האלקי שמזה דוקא יבא יתרון האור בראי' הרוחניו' דנשמ' גם בעולמו' הרוחניי' היותר עליוני' כג"ע העליון ולמעלה מעלה כו' מטע' כל הנ"ל ולפי שזה בחי' ההסת' אלקי כ"כ שבא בבחי' מסך מבדיל עד נוגה דעשי' הרי שרשו הראשון הי' בבחי' ז' מלכי' קדמאין דתהו שלפני האצי' שהי' שם השבירה בכלי' שירדו ונפלו עד למטה מטה להיות בחי' הסתר אחר הסתר במסכי' דלבוש החשמל עד לבוש דנוגה דעשי' א"כ כאשר יראו אור האלקי בפועל המעשה דוקא זהו ענין יתרון האור שבא מן החשך דתהו שקדם לתקון דאצי' וכמו לאחר הבירור בתכלית כמו לע"ל שיגלה כבוד ה' ויוסר ההסתר והמסך הזה (כמ"ש רז"ל לע"ל יוציא הקב"ה חמה מנרתקה1 שזהו הסרת שם אלקים שירד בהסתר אחר הסתר כו' שהוא הנרתק המכסה ומסתיר על שם הוי' ע"כ יראו אז כל בשר בשם הוי' דוקא ובתוס' אור כיתרון האור2 כו') לפי שיתעלה אז המתברר למעלה מן המברר כידוע דשם ב"ן לאחר הבירור יעלה לשרשו בס"ג3 דתהו שלמעלה מבחי' שם מ"ה4 דתיקון המברר כו' ע"כ גם עכשיו ששם אלקי' מסתיר ומעלים לשם הוי' כמ"ש שמש ומגן ה' אלקי'5 מ"מ ע"י ראי' והכרה חושיי' בכח אלקי זה המהוה מאין ליש בבריאה גשמיי' דשמים וארץ הלזו הגשמיים דוקא יהי' יתרון האור דראי' עין השכל שבנשמה עד רום המעלו' כנ"ל ולכך כל השבחי' בגדולת הבורא אינו אלא בגילוי אור אלקי בפעולותיו הגשמיי' דוקא כנ"ל (וכנ"ל6 דראי' מקרוב הוא בדבר השפל ונמוך ששרשו למעל' מן השמיע' דבינה מרחוק גם באורו' היותר עליונים והוא הגורם ראי' עין הרוחני דנשמה במהו"ע כמו לע"ל משום דנעוץ תחלתן בסופן7 דוקא וכמ"ש ראו עתה8 כי אני אני הוא פי' ראו9 בראי' חושיי' בכח הפועל אלקי בפעולותיו הגשמיית גם שאינו רק בבחי' מל' דמל' דעשי' בשמים וארץ וכל אשר בהם כנ"ל שזהו אני בסוף כל המדריגות אבל זהו אני שבראש כל דרגין שהוא בחי' מל' דא"ס עצמו שלפני הצמצו' הראשון כידוע בענין אני ראשון ואני אחרון10 דאותו אני ראשון שהוא מל' דא"ס שמאי' בקו"ח הוא אני שבאחרית ההשתלשלו' עד מל' דמל' דעשיה וזהו אני אני הוא בלי הפרש כלל ודוקא ע"י בחי' ראי' מקרוב כמ"ש ראו כי אני אני כו' וכמ"כ מ"ש הביטו אליו ממש כו' משום דהא בהא תליא כנ"ל וכמשל הרואה בעינו את המלך שרואה כל פנימיותו עם חיצוניותו ובלבושיו ממש בשוה וד"ל משא"כ בראית השכל שאינו משיג לפנימיותו כמו שהוא באמיתת עצמותו כמ"ש למת"ב11 כו' וכ"ש שאינו משיג ללבושיו ומעשיו ופעולותיו כי איך יצייר בראיית השכל הרוחני מהות כח פעולותיו כמו שהוא מוסתר בפעולה כו' אבל בראי' חושיות הרי יכיר במהות כח המלובש בפעולתו ויכיר במהות ועצם פנימיות שלו כאשר רואה בעיני בשר כח פעולתו עם


1) לע"ל. . חמה מנרתקה: ראה ע"ז ג, סע"ב. תו"ח בראשית לה, א ובהערה 12.

2) כיתרון האור: קהלת ב, יג.

3) דשם ב"ן. . בס"ג: נסמן לקמן קמא, ב.

4) בס"ג. . שם מ"ה: נסמן לקמן שם.

5) שמש ומגן ה' אלקי': נסמן לקמן קמד, ב.

6) (וכנ"ל: גם בדפו"ר לא נדפס סיום החצע"ג.

7) דנעוץ תחלתן בסופן: ראה ס"י פ"א מ"ז.

8) ראו עתה: האזינו לב, ט. ראה גם לקמן נח, ב.

9) ראו: ניתוסף ע"פ דפו"ר.

10) אני ראשון ואני אחרון: נסמן לקמן קיד, א.

11) למת"ב: ת"ז בהקדמה (יז, א).