מט, א

השירה שלו וזה הבא בהשתלשלות מדריגות בכל עו"ע לפי ערך כל א' וכל עול' לפי ערכו היינו לפי ערך הצמצום וההסתר כו' עד שבעולם העשי' שם נתמעט האור האלקי יותר בהסתר בחיצונית הכלים דמל' דעשיה על ידי ריבוי המסכים כו' עד בחי' נוגה דעשיה בע' שרים1 של מטה כשיורדים להשפיע בהגשמה דדצח"מ יש בהם טוב ורע פירוד וביטול לפרקים כו' כנ"ל שיש יראה ופחד אלקים לפרקים גם במלכי אדמה כמו מי לא יראך2 כו' יראו מה'3 כו' וכמו חסידי אוה"ע שמודי' בהודאה וביטול ממש וקרו לי' אלוה4 כו' ולהיפך הרבה יש שהן בבחי' פירוד גמור למרוד כו' כנמרוד וכה"ג וכמו בשר של מצרים שאמ' לי יאורי5 כו' ואמ' מי ה'6 כו' כי הם מקבלים ממ"ח צירופי' האחרונים7 דשם אלקי' דעשיה כו' וזהו אשר הוצאתיך מארץ מצרים שהן י' כתרין8 דק"נ ופרעה כתר דקליפה9 שכולל נש"ט והיינו אלקי מצרים10 שעשה בהם שפטים ואותו' ומופתים כו' שהוא ביטול ושבירה למסך דק"נ המעלי' ביותר וכמ"ש בזהר דתבר שלשוליהון לעילא11 כו' וזהו ויסר את אופן מרכבותיו12 לעילא כו' וזה נק' יציאה מן המיצר וחושך ואפילה לאור גדול אך מה שיצאו ממצרים דנש"ט אין זה שיצאו רק מבחי' הפירוד גמור דק"נ דמצרים להיות בבחי' הביטול בהשגת מציאות אלקות כביטול והתפעלות המלאכים דקדושה שהן תמיד בביטול היש לאין כי הרי נגלה עליה' ה' בכבודו ובעצמו והוא הנק' אנכי מי שאנכי13 כו' וכמ"ש אנכי ה' אשר הוצאתיך מא"מ אנכי דוקא וכידוע שזה הי' השגת המהות ולא השגת המציאות לבד וכמו בקי"ס שאמרו זה אלי14 כו' וכנ"ל בענין ראתה שפח'15 על הים מה שלא ראה יחזקאל כו' דזה למעלה מן הנבואה שהנבואה באה בהשתלשלות במראה ומחז' דבחי' המל' לבד שנק' מראה דמות כבוד ה'16 וכמו חזון ישעיה17 כו' אבל ראיה זו שאמר זה אלי זה ממש בחי' ראיית המהות שלמעלה מבחי' השתלשלות דהעלם וגלוי כו' וזהו מדריג' הב' בראיית המהות שלמעל' מראי' והשג' במציאו' לבד אבל זהו ג"כ בא' בשני מדריגות הא' הוא בגלוי שנגלה עליהם במצרים ע"י בחי' מצה שנק' מיכלא דמהימנותא18 כנ"ל שמאיר מבחי' מהו"ע דאבא אבל בבחי' הלבשה בקטנות לבד כענין התינוק שיודע לקרות אבא כו' כנ"ל והב' בחי' ראיית מהו"ע ממש שלא ע"י הלבשה בקטנות דמצה וזה היה בקי"ס שהוא מעין העוה"ב ולא כמו במ"ת שהיה גלוי מהו"ע ולא בראי' חושיית דמה שכל העם רואי' זהו בראיי' העין רוחניות דנשמה עכ"פ כנ"ל אבל לא בראיי' עין הגשמי ובקי"ס היה בראיה חושיי' דזהו מ"ש ראתה שפחה כו' ראתה ממש מטעם הנ"ל ונמצא דבראיי' המהות יש ג' מדריגות א' בבחי' הלבשה בקטנות שזהו בימי הפסח ע"י מצה והב' בראיי' עין דנשמה שבגוף ברוחניות כמו במ"ת והג' בראיי' חושיית דנפש הטבעי' כמו לע"ל שכולם ידעו אותו וכן בקי"ס הי' זה מצד עוצם הגלוי מלמעלה למטה אע"פ שלא היה בהן הזדככות החומר כלל וז"ש הפך ים19 כו' בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו שם דוקא לפי שיהיה גלוי מהו"ע למטה כמו למעלה ממש מצד הזדככות החומר כו' וכנ"ל בענין עין בעין יראו כו' וד"ל ויובן זה דרך פרט עפ"י כל הנ"ל בענין מצה ופסח ובענין עצרת לה' בזש"פ בקי"ס כו' דהנה כל השנה אור האלקי בא דרך השתלשלות בצמצומי'


1) בע' שרים: נסמן לעיל מ, א.

2) מי לא יראך: ירמי' י, ז.

3) יראו מה': תהלים לג, ח.

4) חסידי אוה"ע. . אלוה: נסמן לעיל מ, א.

5) בשר. . לי יאורי: נסמן לקמן קמו, ב.

6) בשר. . מי ה': ראה גם לעיל מ, א ובהנסמן לשם.

7) ממ"ח צירופי' האחרונים: נסמן לקמן קמו, ב.

8) י' כתרין: נסמן לקמן קמז, א.

9) ופרעה כתר דקליפה: ראה זהר בא לד, א ובהגהת הרח"ו שם. מאמרי אדה"א בראשית ע' תצא. דברים ח"ב ע' תקמג ובהנסמן בהנ"ל.

10) אלקי מצרים: בא יב, יב.

11) דתבר שלשוליהן לעילא: ראה זהר בא לז, ב. מ, א. בשלח מט, א.

12) ויסר את אופן מרכבותיו: בשלח יד, כה.

13) אנכי מי שאנכי: נסמן לעיל יג, א.

14) זה אלי: בשלח טו, ב.

15) וכנ"ל. . שפח': לד, א.

16) המל'. . מראה דמות כבוד ה': יחזקאל א, כח. ראה זהר ויקהל רטו, א ובהגהת הרח"ו שם.

17) חזון ישעיה: ישעי' א, א.

18) מצה שנק' מיכלא דמהימנותא: נסמן לעיל ח, ב.

19) הפך ים: תהלים סו, ו.