מט, ב

רבים מאד בכל עולם לפי ערכו כנ"ל ובזה הובדל ימי הפסח שמאיר בנש"י מבחי' עצמות מוחין דאבא ששם גלוי אור מהו"ע דא"ס ב"ה כנ"ל אך זהו בא בדרך הלבשה בקטנות דטעם מצה שהיא האמונה שהיא נתייחדה לכנ"י לבד שלמעלה הרבה מביטול דמלאכים עד חסידי אוה"ע דקרו לי' כו' כנ"ל וביאור הדברים מבואר למעלה בענין הלבשה זו דקטנות כמשל התינוק שיודע לקרות כו' שידיעה זו למעלה מידיעה שע"י השגת שכל שאינו מגיע רק במציא' ולא במהו' אבל מהו' ועצמות שלא יוכל לבוא בשום השגה רק בהלבשה זהו כמשל ידיעה זאת דתינוק שיודע לקרות אבא משום דיודע במהו"ע אביו רק שמלובש בקריאה זו בהעלם מה שיהי' לע"ל בידיע' והכרה גמורה שכולם ידעו אותו כבן גדול שיודע ומכיר לאביו כך עתה בנש"י שהן בבחי' הקטנות כתינו' שקורא אבא מצד בחי' עצם התקשרותם במהו"ע דוקא כנ"ל אע"פ שאינו משיג ומכיר במהותו ממש שהרי כל א' או' אבינו כו' אע"פ שאינו יודע אותו בהכרת עצם מהותו כלל ולפי שלא יוכלו להשיגו במהותו ממש לזאת נתלבש במצה בקטנות המוחין והוא אמיתית כמו שהי' מכירו ממש כתינוק שקורא לאביו שזהו אמיתית הדבר כמו שהו' מצד שהוא אביו באמ' נמשך נפשו אחר אביו אע"פ שאינו יודע טעם ודע' בזה כלל כך כל נשמ' אומר' אבינו מצד האמת כמו שהו' ממש וד"ל וזהו ששת ימים תאכל מצות20 הגם שהוא גלוי מהו"ע שבא בידיעה שלמעלה מן הדעת אלא כמו בראי' המהות אבל הוא בא בהלבשה כנ"ל אבל ביום הז' עצרת לה' כו' שהוא בראיי' המהות שלא ע"י הלבשה כלל כמ"ש זה אלי זה ממש שלמעלה ממ"ת אע"פ שנא' אנכי ה' כו' אנכי זה בא בגלוי להם בראיי' עין השכל דנשמה רק שהיה פועל גם בגופם שהרי על כל דיבור21 פרחה נשמתן שהוא מעין העוה"ב ממש כמ"ש ז"ל ישראל שעמדו בהר סיני פסקה זוהמתן22 שהיו מופשטי' מכל חומר רע דעה"ד טו"ר שבא מזוהמא של נחה"ק כו' והיו חירו' ממ"ה23 כו' וכ"ז מצד ההכנ' לזה שהיה בקי"ס שהיה גלוי מהו"ע ממש כמו לע"ל ממש ולזה העבירם בי"ס כדי שיוכלו לקבל גלוי אור עצמות א"ס בנשמות שבגופים ואם לא העבירם בי"ס בגלוי גדול כזה לא היו יכולים לקבל אור דאנכי שבמ"ת וזהו אנכי אשר הוצאתיך כו' וד"ל. (אך לפ"ז היה צ"ל אנכי שקרע לך הים שזה היה עיקר הגלוי ממהו"ע כו' ולמה אמ' אשר הוצאתיך מא"מ וכתיב כימי צאתך מא"מ24 אראנו נפלאות ולא הזכיר קי"ס וכתיב למען תזכור25 יום צאתך כו' כל ימי חייך אפי' לעוה"ב ולא הזכיר קי"ס ועו' שאמר ועברתי בא"מ26 כו' היינו במהו"ע בכבודו ובעצמו וכמ"ש במורא גדול27 זו גלוי שכינה אלא צ"ל דמצד הגלוי מלמעלה היה זה דוקא כמו לע"ל ממש עד דגם שיהיה גלוי אלקות לע"ל תזכור כו' אבל מצד קבלת נש"י בגופם היה במצרים בדרך הלבשה לבד כנ"ל ובקי"ס הי' בגלוי אור ממש מעין העוה"ב וזה היה הכנה לקבלת התור' בנשמות שבגופים כנ"ל וזהו שאמ' אנכי אשר הוצאתיך אנכי זה שהיה בגלוי בצאת' ממצרים דוקא שיצ"מ מן נש"ט לאור גדול היה זה בכח מהו"ע ממש למעלה מבחי' גלוי אור העצמות בקי"ס רק לע"ל אראנו נפלאות וד"ל):


20) ששת ימים תאכל מצות: פ' ראה טז, ח.

21) על כל דיבור: נסמן לעיל ט, ב.

22) ישראל. . פסקה זוהמתן: ראה שבת קמו, רע"א.

23) חירו' ממ"ה: נסמן לעיל יט, ב.

24) כימי צאתך מא"מ: מיכה ז, טו.

25) למען תזכור: נסמן לעיל ב, ב.

26) ועברתי בא"מ: בא יב, ב.

27) במורא גדול: תבוא כו, ח [ושם: ובמורא] ובספרי שם. הגדה של פסח.