נא, א

נק' יש מאין היינו בחכמה שמאין תמצא ליש ובמעשה שבא' בבחי' יש מאין כנ"ל אבל מחכמה ולמטה עד המעשה הכל הוא מיש ליש שנק' העלם וגלוי ולא חידוש בעיקר המציאות כנ"ל וזהו נעוץ תחלתן בסופן1 וסופן בתחלתן דהתחלה הוא בבחי' אין דחכמה שהוא אין הכת' שהחכ' תמצא משם ליש ונעוץ כח זה בסוף דוקא שהוא המעשה שהיא עצמה יש בה כח המחדש מאין ליש שזהו למעלה מבחי' החכמה שבראש דגם שהחכמה נק' ראשית כמ"ש בראשית ברא2 כו' כידוע הרי בראשית נמי מאמר הוא והוא יש מאין כמ"ש והחכמה מאין כו' אבל המעשה הוא מחדש מאין ליש כמו כח הכתר שמאין דכתר נמשך החכמה תמצא ליש כנ"ל וד"ל (והיינו מ"ש כתר מל' דאיהו כ"ע3 ובציור הקוין הרי המל' עומדת תחת הקו האמצעי דת"י4 שעולה לפנימית הכתר5 שאין ב' הקוין עולין לשם משום דנעוץ תחלתן בסופן היינו אור הכתר במל' וכמ"כ נעוץ סופן כו') ונמצא מובן עכ"פ שיש כח גדול בסוף מה שאין בראש דחכמה שנקרא ראשית כי הגם שהחכמה נק' ראשית הגלוי מן ההעלם דעצמו' כידוע הרי היא עצמה נתהווה ונתחדשה מאין ליש כמ"ש החכמה מאין תמצא כנ"ל אבל אין בה כח המחדש מאין ליש כלל אדרבה מה שנמשך שפע ואור מן החכמה לבינה הגם שהבינה נק' יש והחכמה אין6 כידוע מ"מ אין זה חידוש מאין ליש ממש אלא רק מן ההעלם לגלוי בלבד כידוע לפי שבחי' החכמה נק' נקודה ומתפשטת אח"כ לאורך ורוחב בהשגה דבינה וא"כ אין כל חדש בזה כלל כמו מעין הנובע ונמשך נהר שאין כל חדש במי הנהר כי מן המעיין הוא נמשך רק שהיה במעיין בהעלם ובא לידי גלוי בנהר כך בחכמה בבחי' נקודה היה בהעלם עדיין ובבינה יצא לידי גלוי ליש ואין זה חידוש יש מאין כלל (וכן בטיפה המוליד שנתהווה אח"כ הולד אין כל חדש ממש רק שיצאו האברים בהתפשטות יש מן ההעלם שלהם שבטיפה דדכורא והגם שמבואר למעלה דגוף הולד דוקא נק' חידוש יש מאין יותר מיצירת נשמתו ורוחו הרי גם בגוף גשם החומר היה בטיפ' הכל בהעלם כל אבריו ואח"כ יצא לגלוי לבד כו') ויובן כ"ז בדרך כלל בע"ס דאצי' דחו"ב ומדות דאצי' הכל הוא נמשך ובא בסדר השתלשלות עילה ועלול מחכמה לבינה מהעלם לגלוי מיש ליש כנ"ל וכן מבינה דאצי' למדות הרי המדות היו תחלה במציאות בהעלם בתוך ההשגה כמו שאנו רואים שהתפעלות המדות שבלב היו כלולים בהשגה שבמוח ויצאו לגלוי בלב בלבד כנ"ל במח' ושכל כו' אך במל' דאצי' שנק' סוף הכל הוא בחי' המעשה יש בה כח התחלה דעצמות א"ס שבאור הכתר דאצי' לחדש יש מאין ממש מה שיש בקדמון לכל הקדומים7 שמחדש את החכמה מאין ליש כנ"ל לפי שנעוץ תחלתן בסופן וסופן כו' כי סוף מעשה עבמ"ת8 במהו"ע שלפני ההשתלשלות דע"ס כידוע אמנם זהו כדבר פלא מפני מה בסוף הכל ימצא בחינה ומדרגה שלמעלה מהכל (גם למעלה מן תחלה וסוף מאחר שעולה בעצמות שאין לו תחלה וסוף כו') וכמשל המעשה שאע"פ שהיא ע"פ הרצון שנק' תחלה מ"מ הרי אנו רואים גם בהחלט הרצון כך וכך כשבא למעשה


1) נעוץ תחלתן בסופן: ראה ס"י פ"א מ"ז.

2) בראשית ברא: נסמן לעיל יג, א. לקמן ס"פ ל.

3) כתר מל' דאיהו כ"ע: נסמן לעיל כד, ב.

4) המל' עומדת. . דת"י: נסמן לעיל שם.

5) הקו האמצעי. . הכתר: נסמן לקמן קכה, א.

6) שהבינה נק' יש והחכמה אין: ראה לקמן קכז, סע"א ובהנסמן במ"מ לשם.

7) בקדמון לכל הקדומים: ת"ז תי"ט (מב, א). ראה הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תנט.

8) סוף מעשה עבמ"ת: ע"פ פיוט לכה דודי.