נב, ב

ודאי הוא בא בחידוש מאין ליש דוקא ועכ"ז הדיבור הוא המקור לבריאה כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כו' ושניהם אמת אבל הדיבור הוא בא בסדר השתלשלות יש מיש עד החכמה שנק' ראשית שבאה מאין ליש כנ"ל והוא מקור כל שפע רוחניות דכל הברואים מעיל' לעלול וד"ל ומעתה הנה יובן בענין המא' שבמע"ב הי' בהן ב' מדריגו' א' כמו מא' יהי אור ומא' יהי רקיע דאע"פ שכלול האור ורקיע מחומר וצורה אין זה חידוש גמור להיות חומר האור והרקיע אחר שבדיבור כבר נתהווה הרוחניות שלהם כנ"ל6 רק בא מן ההעלם לגלוי כשאמר יהי אור ויהי אור שיצא לגלוי ועכ"ז כשיצא לפועל ממש חומר האור והרקיע הרי זהו בא משרש היותר עליון מן הדיבור מאחר שנק' בשם מעשה בפועל כמ"ש ויעש ה' את הרקיע7 או כמ"ש ידי יסדה8 כו' וימיני כו' והמדריגה הב' במע"ב יותר עליון מזה והוא מ"ש תדשא הארץ דשא9 תוציא הארץ נפש חיה10 מיד הוציאה הארץ כל אשר גזר או' ברואים גשמיים שזה מכח הארץ עצמה באה כמ"ש הכל הי' מן העפר11 כו' שמזה מובן שיש בארץ עצמה כח המחדש מאין ליש ממש שהוא למעלה מן הדיבור דיהי אור ויהי רקיע כו' והיינו טעם המ"ד דארץ קדמה לשמים כידוע ומ"מ בלא גזרת מא' שאמר תוציא הארץ לא היה יוצא מן הארץ ומא' תוציא הארץ הוא הכח האלקי שנתלבש בארץ להוציא כל נפש חיה וכל דשא עץ פרי ע"י מאמר תדשא הארץ ועד היום הוא מחדש בטובו מע"ב יש מאין דוקא הכל עד"ז דוקא וד"ל ובאמת יש להבין זה מאין יבא כח גדול בארץ שהוא יסוד העפר חומרי שיהי ביכולתו להוציא בריאה חדשה לגמרי מאין ליש וכמאמר בצביונן ובקומתן נבראו12 שזהו חומר וצורה כא' (משא"כ באור ורקיע כו') והנה לכאורה יפלא על מ"ד ארץ קדמה לשמים דאם כונתו רק בסדר הבריאה הרי ודאי שמים קדמו לארץ כמבואר ומפורש בכתובים דמעשה בראשית שמאמר יהי רקיע קדם למאמר תדשא הארץ ותוציא הארץ כו' ואם הכונה על גוף כדור הארץ שקדם לשמים כמ"ש והארץ היתה תוהו13 שזה קדם ליהי רקיע הרי אז היתה הארץ מובלעת בתוך מים עליונים שעליה כמ"ש ורוח אלקים מרחפת14 ע"פ המים כידוע ומים ואש נתחברו יחד ונעשה בריא' השמים אש ומים15 יחד שזהו מאמר יהי רקיע כו' ובפירוש אמר בראשית ברא השמים ואח"כ את הארץ דהיינו ודאי שהשמים וכל צבאם קדמו לארץ וכל אשר בה כידוע ומה שהביא ראיה ממ"ש ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים16 זהו בגמר סוף כל המעשה כמובן בכתובים ומה זו ראיה שקדמה הארץ בסדר הבריאה אלא צ"ל שכונתו שקדמה ארץ במחשבה תחלה משום דסוף מעשה עבמ"ת כידוע ומבואר למעלה ואמנם יש להבין היא גופא למה קדמה ארץ תחלה למח' דבריאת שמים שנבראו בחכמה שנק' ראשית כמ"ש בראשית ברא בחוכמתא17 כו':

(לא) אך הנה באמת אנו רואים דבר פלא בארץ אשר אין זה בשמים אע"פ שקדמו לארץ בסדר הבריאה כנ"ל דהנה בעפר ארץ החומרי ימצא כח ההתחדשות בריא' יש מאין ממש שאין זה בשמים כלל


6) כנ"ל: ניתוסף ע"פ דפו"ר.

7) ויעש ה' את הרקיע: בראשית א, ז. ראה גם מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' א'רנה.

8) ידי יסדה: ישעי' מח, יג.

9) תדשא הארץ דשא: בראשית א, יח.

10) תוציא הארץ נפש חיה: בראשית א, כד.

11) הכל הי' מן העפר: קהלת ג, כ.

12) בצביונן ובקומתן נבראו: ראה חולין ס, א.

13) והארץ היתה תהו: בראשית א, ב.

14) ורוח אלקים מרחפת: המשך הכתוב והארץ היתה.

15) השמים אש ומים: חגיגה יב, סע"א.

16) ביום עשות. . ושמים: בראשית ב, ד.

17) בראשית. . בחוכמתא: ראה תרגום ירושלמי לבראשית א, א.