נג, ב

הארץ כו' וכמ"ש בזהר דארץ אפיקת15 ועביד' תולדו' חדשים כו' שהוא חידוש הבריאה ממש מאין ליש שאין זה ברקיע כלל וד"ל:

והנה הטעם לזה ידוע משום דנעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן דלפי שהארץ היא היות' תחתון וסוף הכל דוקא ע"כ יש בה מכח התחלה שהוא כח של בחי' א"ס שבפנימי' הכתר כנ"ל והו' בחי' מל' דא"ס עצמו שסוף מעשה עבמ"ת כנ"ל שזהו טעם דמ"ד ארץ קדמה לשמי' שקדמה במחש' תחלה כו' ולכך יש לארץ דוקא כח זה המחדש מאין ליש ממש בלי שיעור וקץ כלל כנ"ל שזהו אותו הכח החידוש יש מאין דא"ס עצמו שבמל' דא"ס שבכתר שהחכמה משם תמצא ג"כ מאין ליש כנ"ל דנעוץ סופן בתחלתן כו' אבל שמים וכל צבאם הרי נתהוו מן החכמה דמא' בראשית בבחי' סדר השתלשלות עו"ע שהוא בבחי' הרוחניות כנ"ל בחכמה ודיבור די' מא' כו' ע"כ אין בהם כח החידוש הזה מאין ליש כלל אלא כמו שהן מוי"ב בלי תוס' וגירעון כלל ובלי שינוי כלל כנ"ל וד"ל. (וזהו ענין מדריגה הב' במע"ב במא' תדשא הארץ תוצא הארץ כו' שהוא הרבה יותר עליון מן הדיבור דיהי אור יהי רקיע ועפ"י הקדמה הנ"ל דשרש התהוות החומר שהוא חידוש גמור הוא יותר עליון כו' וע"כ מן הארץ יצאו בצביונן חומר וצורה כא' מפני שבארץ דוקא יש שרש התהוות החומר הפשוט מאין המוחלט שאין זה במקור התהוות הרוחניות והצורה של כל הברואי' שנבראו רוחניות צורתם מן החכמה כנ"ל וד"ל). ובכ"ז יובן טעם המחלוק' שטעם מ"ד שמים קדמו לארץ היינו בשכלול שהוא בסדר השתלשלות הרוחניות דעו"ע כנ"ל כמו השכל שקדם למחשב' ומחש' קדם לדיבור והארץ היא בפו"מ שהוא אחרון מכל אבל מצד שרש כח הארץ בתחלתן שסוף מעשה עבמ"ת הרי הארץ קדמה במחש' שבעצמות ממש ולכן יש לארץ כח החידוש מאין ליש יותר מעליונים עליה שעולי' ומקבלים עד בחי' ע"ס דאצי' כו' וד"ל (וכך הוא ענין התולדה שהיא ג"כ כח החידוש מאין ליש ממש כנ"ל מפני שיש בה מכח התחלה שהוא עצמות הנפש ממש כידוע שכח המוליד שבטיפה הוא נטוע בעצם הנפש ממש שלמעלה מרצון ושכל כו'). ומעתה יובן ענין הנ"ל בפי' לרוקע הארץ על המים שתחלה קודם הבריאה היו המים מקיפים וסובבים לכדור הארץ ואח"כ צוה ה' שיקוו המים כו' ותראה היבשה וירדו המים למטה ונעשה הארץ למעלה כנ"ל דהנה ידוע מ"ש במדרש שקודם שנברא העולם היה מים במים16 כו' שמ"ע ומ"ת היו ביחד ושניהם ע"ג הארץ וצוה שיקוו המים תחתונים שמתחת השמים אל מקום א' ותראה היבשה הרי מ"ת דוקא הוא שהיו מקיפים וסובבים לארץ וגער בהן בנזיפה17 שירדו למטה מן הארץ ותעמוד האר' ממילא למעלה כמ"ש לרוקע הארץ ומ"ע שמעל השמים עלו למעלה על ידי הבדל הרקיע כמ"ש יהי רקיע בתוך המים כו' והענין הוא כידו' בפי' שמים אש ומים שזהו ענין אור מים רקיע ר"ת אמ"ר18 דאור הוא בחי' ח"ע הרוחניות והוא אש ולא אש גשמי אלא מקור יסוד האש שנקרא אויר דק19 ומן האויר נעשה אור וכמשל אור מקור השכל שנעשה ונמשך בהתפשטות נק' התחכמו' שבא מכח המשכיל ההיולי ואח"כ מתפשט לאורך ורוחב נק' מים שהחכ' נק' אור ונק' מים20 כידו' וז"ש אל תאמרו מים מים21 כו' כמ"ש במ"א ואש ומי' יחד כמ"ש


15) דארץ אפיקת: ראה זהר בהקדמה יב, א. בראשית מו, ב.

16) שקודם. . מים במים: ראה ב"ר פ"ה, ב. שמו"ר פט"ו, ז. רפ"נ. לקו"ת שלח מב, ב. וש"נ.

17) וגער בהן בנזיפה: להלן (סז, א): במדרש. ראה פדר"א פ"ה. חגיגה יב, א. רש"י בראשית א, ו. תו"ח תולדות קמג, ב ובהערה 30.

18) אור מים. . אמ"ר: ראה זהר תרומה קלו, ב. קסז, א. ע"ח (שער המלכים) שי"א פ"ו. סידור שחרית ע, א. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצד.

19) אויר דק: ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תנ ואילך וע' תע ואילך ובהנסמן במ"מ לשם.

20) שהחכ' נק' אור. . מים: ראה מאמרי אדה"א ויקרא שם ע' תעא ואילך. סידור שם.

21) אל תאמרו מים מים: חגיגה יד, ב.