נה, א

ולהוריד הים המשפיע ולהעלות לארץ ואע"פ שארץ קדמ' זה יהי' לע"ל ולא עכשיו דעכשיו מה שנעוץ תחלתן בסופן דוקא וסוף כו' זהו בהעלם עדיין ושיבא לידי גלוי קשה הדבר יותר מכל הנסים שהן בהיפוך הטבע (דזהו למשול בשם אלקי' בחי' ב"ן) וזהו שאמר דקש' לזווגן כקי"ס דהזיווג עכשיו לזווג נשמות זכרים בנשמות נקבות קשה ג"כ עכשיו כמו שהי' קשה נס דקי"ס דוקא לפי ששרש נשמות הזכרים מבחי' דכר שם מ"ה העליון ונשמות הנקבות מבחי' נוקבא בחי' ב"ן דאצי' שזהו סופא דכל דרגין כמו בחי' ארץ לגבי שמים או ים כנ"ל (וכמו שאמר' אסתר קרקע עולם היתה1 כו'2 ע"כ עכשיו בחי' הנוק' מקבל מדכורא אך מה שיש בה כח להוליד במ"ן שלה כמ"ש אשה כי תזריע וילדה3 שהוא בחי' חידוש יש מאין ממש כידוע שכל תולד' הוא בבחי' התחדשות גמורה מאין כמו שכח הצומח שבארץ מחדש הצמיח' מאין כנ"ל זהו יש בהעלם בעצמ' מצד שנעוץ תחלתן כו' כנ"ל בארץ וא"כ בזווג נשמות זו"נ צריך להעלות לבחי' הנוק' כמו שהיא בשרש' למעל' מהזכר בכח חידוש התולד' וא"א להיות עליה זאת כ"א שיורידו וישפילו לבחי' הדכר שהוא הגבו' עכשיו דנוק' בחינת מקבל מדכורא כי א"א לאשה שתזריע ותלד בלי קבלת מ"ד דדכורא וכן אמר והוא ימשול בך כנ"ל ע"כ הזיווגים קשה כקי"ס דוקא כי צריך להשפיל המשפיע ולהעלות המקבל כמו קי"ס שנתגל' היבש' ע"י שהוריד ובקע הים כמ"כ צריך בזווג זו"נ להעלות לנוק' שיהי' בה כח להוליד מצד שרש' למעל' שנעוץ סופן בתחלתן כנ"ל ולהשפיל הגבו' שהוא הדכר אז יזדווגו (ואחר הזווג להיפך שלא תמשל הנקב' בזכר ותקבל כח המוליד במ"ן שלה מבחי' כח המוליד דמ"ד דוקא) וזהו שאמר דרכו של איש4 לחזר אחר אשה מפני שבשרשה היא עיקר המשפיע והוא נמשך אחריה כמקבל אל המשפיע כמו לע"ל דא"ח עט"ב נקב' תסובב גבר כו' וד"ל (אך אין זה מתיישב לנכון עדיין דעכשיו עכ"פ נוקבא מקבל מדכורא ומ"ש אשה כי תזריע וילד' בחידוש גמור מאין זהו רק מכח המוליד שבטיפת מ"ד א"כ למה קשה לזווגן להעלות לנמוך ולהוריד לגבוה הרי אין כאן יריד' לגבו' כלל ולא העלא' לנמוך אם לא שנאמר להיפוך מפני שהאש' בשרש' גבו' מן הזכר גם עכשיו כמו שיהי' לע"ל ובזווג הרי יורדת למט' להיות מקבל זהו יריד' לגבו' והעלא' לנמוך שהוא הזכר שיהי' משפיע וא"כ אין זה כקי"ס אדרב' בהיפוך ממש אלא צ"ל דיריד' לגבוה הוא מה שאין שלימות לדכר בלא נוק' משום דלע"ל א"ח עט"ב וכח המוליד יהי' מכח עצמו וכן אין נותנין פרנס'5 לדכר רק בשביל אשתו זו ביתו6 כו' והעלא' לנמוך היינו בנוק' שתסובב לגבר במ"ן שלה גם עתה דמ"ד מברר למ"ן עד שאין שלימות לאדם בלא נוק' וכמ"ש ויקרא שמם אדם7 כללא דדכר ונוק'8 והיינו מפני שנעוץ תחלתן בסופן דאו"ח למעלה מאו"י כו') (ויובן זה ע"פ המבואר במ"א בענין גן נעול9 כו' דבינ' יתיר'10 ניתנ' באש' יותר מבאיש שהוא בבחי' מל' שנק' אשה יראת ה'11 ותשבע"פ מל' קרינן לה12 וכן בבחי' הירא' שע"ז אמר בזאת יבא13 והוא בחי' הדיבור כו' דמובן משם עכ"פ שנעש' תוס' מרוב' על העיקר מצד כח המל' עצמה וכתורה שבע"פ שמתחדשים בה דינין הרב' נוספים


1) אסתר קרקע עולם היתה: סנהדרין עד, ב.

2) כו': אוצ"ל: כו').

3) אשה כי תזריע וילדה: תזריע יב, ב. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תר. וש"נ. תו"ח נח עב, א ובהערה 2.

4) דרכו של איש: קידושין ב, ב.

5) אין נותנין פרנס': ראה ב"מ נט, א.

6) אשתו זו ביתו: ראה יבמות סב, ב. יומא ב, א.

7) ויקרא שמם אדם: בראשית ה, ב [בהשמטת תיבת ”את" — ראה הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' קכה].

8) כללא דדכר ונוק': ראה זהר בהקדמה יג, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע קכד ואילך. וש"נ.

9) בענין גן נעול: שה"ש ד, יב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' מט ואילך. [הנחת כ"ק אדה"א ומקבילו ב]פרשיות התורה ח"א ע' נה ואילך.

10) דבינ' יתיר': ראה נדה מה, ב.

11) מל' שנק' אשה יראת ה': משלי לא, ל. ראה ת"ז בהקדמה (ו, א).

12) ותשבע"פ מל' קרינן לה: ת"ז בהקדמה (יז, א).

13) הירא'. . בזאת יבא: אחרי טז, ג. נסמן לעיל מה, א.