נה, ב

על תושב"כ שאין זה בתור' שבכתב כלל וכציור הולד באברים בתוס' מרובה על עיקר כח טיפת מ"ד וכן התוס' חדש בדיבור כו' ע"ש) והנ' עכשיו בזמן הגלות עדיין לא עלת' המל' סופא דכל דרגין הנק' ארץ וכה"ג להיות נעוץ בתחלתו ממש כנ"ל (אע"פ שכל יו"כ עול' המל'14 בפנימיות הכתר כידוע וכן מ"ש ותרם התיב'15 כו' ותנח כו' בחדש הז'16 כו' זהו בבחי' הפנימיות שלה לבד מפני שכל יו"כ הוא מעין דלע"ל17 שהרי נק' שבת שבתון18 כו' אבל בחיצוניות היא בחי' מקבל מז"א והוא בחי' יחוד דזו"נ כל השנ' דמ"ה מברר לב"ן19 דוקא כידוע וגם בשבת וי"ט כו') אלא בחי' המלכות מקבלת מבחינת ז"א שבו מוחין דאבא כמ"ש מה שמו ומה שם בנו20 כו' וכמו משל הדבור שמקבל מן המדות שבלב שבהם אור השכל וחכמה שברא' וזהו מגיד מראשית אחרית21 פי' מגיד ל' המשכ'22 מההעלם לגלוי והחכמ' הגם שמאין תמצא ליש מ"מ נק' ראשית כמ"ש ראשית חכמה23 לפי שבה ראשית הגלוי24 אור דא"ס שבהעלם אור הכתר כידוע והוא הנק' מקור הראשון להאיר ולהמשיך אור ושפע עד בחי' המל' שנק' אחרית סופא דכולא וא"כ לא תעל' המל' יותר ממקור הראשון שהוא החכמ' שנק' ראשית וז"ש מגיד מראשית אחרית ונק' שרותא וסיומא כו' והיינו בכלל ענין שם מ"ה שמשפיע לב"ן כנ"ל והמופת לזה הנה25 אנו רואים למטה בארץ התחתונ' דאע"פ שיש בה כח החידוש לחדש ולהצמיח יש מאין ממש כנ"ל מ"מ לא תוציא צמחה מצד עצמה רק כשיומשך עליה מטר מן השמים והרוה את הארץ והולידה והצמיחה (רק הספיחים שמאליהם יבאו כו') וכמו מי התהום שעולה ומשקה26 כו' (וגם בג"ע הרי נהר יוצא מעדן27 להשקות את הגן כו') והיינו כמו בחי' מ"ד שהמה עיקר הגורמים בחי' התולדה של הולד אע"פ שיש כח במ"ן דאשה להוליד מצד עצמה כמ"ש אשה כי תזריע כו' כנ"ל (וכן בלבנה שמקבלת מאור השמש אז יש בכח אורה לפעול פעולתה בארץ כמ"ש במ"א בענין סיהרא28 לית לה מגרמה כלום29 וד"ל) וכך בלא מטר לא תוציא הארץ צמחה כלל אע"פ שיש בכחה להצמיח כו' כמו שהנקבה לא תוליד מעצמה אע"פ שיש בה כח המוליד בלתי שתקבל ממ"ד דדכורא מטעם הנ"ל וזהו מגיד מראשית אחרית דוקא דמ"ה מברר לב"ן והוא עיקר המשפיע ועל כן אמר והוא ימשול בך כו' וכמו בשמים וארץ עכשיו דשמים נק' משפיע והארץ מקבל וכמ"ש אני אענה את השמים והם יענו את הארץ וכמו והרוה את הארץ והולידה כנ"ל וד"ל:

(לג) ומקדם אשר לא נעשו30 כו' פי' מקדם מקדמונו ש"ע31 כו' שזהו מקדם לחכמה שנק' ראשית דמ"ש מגיד מראשית אחרית היינו כאשר המל' שנק' אחרית מקבל מן החכמ' שנק' ראשית וידוע דכל ראשית יש לו שני ושלישי כו' כמו שסופר אב"ג כו' אבל דבר יחידי שאין שני לו כלל אינו בגדר מספר ולא שייך לקרותו ראשית אחר שאין מה לספור אחריו כלל וכך הוא בחי' קדם שנקרא קדמון לכל כו' שלא היה לו שני וזהו ההפרש בין ראשון לקדמון ולא כמו שסוברים בל' קדימה שהוא


14) יו"כ עול' המל': ראה גם לקמן קמג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

15) ותרם התיב': נסמן לקמן קכז, ב.

16) ותנח כו' בחדש הז': נח ח, ד.

17) יו"כ. . דלע"ל: ראה לקו"ת להאריז"ל נח (ו, יג). סידור שער יוכ"פ רמט, ד. תו"ח נח מו, א ובהערה 11.

18) שבת שבתון: אחרי טז, לא. אמור כג, לב.

19) דמ"ה מברר לב"ן: נסמן לקמן קלג, א.

20) מה שמו. . בנו: משלי ל, ד.

21) מגיד מראשית אחרית: ישעי' מו, י.

22) מגיד ל' המשכ': ראה סה"מ תקס"ה כאן ע' רכד וע' רלב: כמ"ש נהר דינור נגיד ונפיק. אמ"ב שער הק"ש כא, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקמז ובהערה 27.

23) ראשית חכמה: תהלים קיא, י. ראה לקמן סא, א ובהנסמן במ"מ לשם.

24) שבת ראשית הגלוי: ראה תניא פל"ה בהגהה.

25) הנה: ניתוסף ע"פ דפו"ר.

26) מי התהום שעולה ומשקה: ראה ירושלמי ברכות פ"ט, סה"ב. ב"ר פי"ג, יז.

27) נהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

28) כמ"ש במ"א בענין סיהרא: ראה סידור שחרית קפב, ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפג. וש"נ. קונטרסים ע' רו. וש"נ.

29) סיהרא. . כלום: ראה זהר תולדות קלה, סע"ב. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' כד.

30) ומקדם אשר לא נעשו: המשך הכתוב מגיד מראשית אחרית.

31) מקדם מקדמונו ש"ע: ראה ב"ר פל"ח, ז. פמ"א, ז. וראה גם תו"א ויקהל פז, ד ובהנסמן במ"מ לשם הערה ד"ה מבחי' ראשית. לקו"ת ראה יח, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ריש ע' קכח. לקמן עד, א. קב, א.