נט, א

שנמשך מן התולעת החי ואיך יצמח בציור לבוש שלם ככלי מילת כו' הל"ל כשני תולעת כך תצמח הארץ משי כו') (ואם שיהי' צומח דארץ כצומח דחי כצמר ושני תולעת שצומח מן החי כך תצמיח עפר הארץ א"כ מהו דוקא המשי ובציור לבוש להתלבש בו מיד כמו הגלוסקא שראוי לאכילה מיד כו') (ובאמת כמ"כ יש להבין מאמרז"ל שאמ' עתידה אשה שתלד בכל יום1 דזה ג"כ פלא מאד ע"ד הנ"ל בגלוסקאות וכלי מילת דאם מצד שלא תצטרך האשה לקבל טיפת מ"ד דדכורא אלא תזריע מכח עצמה ותלד מטעם הנ"ל בארץ שיש בה כח חידוש יש מאין מכח עצמה לבד אבל מהו שלא יעוכב הולד ט"ח אלא תלד בכל יום שזה מורה השלימות בתולדה זו שאין בתולדה דעכשיו כלל כענין צמיחת כלי מילת נגמרין במלאכתן או כמו גלוסקא אפוי' בטעמה כו' בלי עיכוב תחילה בארץ כמו הזריעה עכשיו שתתעכב בארץ זמן רב עד שתצמח כו' ולזה אמר תלד בכל יום וכמו קין והבל שנולדו ביום אחד כמו שאמרו עלו למטה שנים וירדו ד'2 כו' וזה היה קודם חטא עה"ד כו' דבאמת גם זה אינו מובן כלל דאם יהיה כדוגמתו לע"ל לאחר הבירור דעה"ד כמו קודם למה אמר שתלד מעצמה לבד וד"ל):

(לה) אך הנה יש להקדים לכ"ז בענין נש"י שעלו במחשבה תחילה כמאמר ישראל עלה במחשבה3 ומחשבה זו מה היא דהנה ידוע דכנ"י הוא בחי' מל'4 דאצי' למעלה והוא שעלה במחשבה תחלה תחלה לחכמה שנקרא ראשית כו' והענין הוא כידוע שכל נשמה יש בה שני מדרגות בבחי' הביטול לאין האלקי הא' בבחי' כח מ"ה חכמה5 שמאין תמצא6 ובזה נעשה הבירורים דעה"ד טו"ר דבחכמה אתברירו7 דוקא והוא כמו ע"י תו"מ ועבודה שבלב ומוח באוי"ר שכליים וזהו שאמר יעקב אם יהיה אלקים עמדי כו' ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש8 והיה ה' לי לאלקים9 פי' לחם לאכול הוא בחי' הבירורים שע"י התורה שבחכמה אתברירו והיינו עד"מ הלחם שצריך תיקון ובירור תחלה עד שנעש' לחם מאכל כזריעה וקציר' ואח"כ טחינה וליש' ואפיה כסידורא דפת10 כו' וכ"ז התיקון וההכנה מפני שמעורב טו"ר מעה"ד טו"ר והיינו ל"ט מלאכו' דבמאכל וכן בלבוש כטווה ואורג כו' עד שנעשה לבוש והן תו"מ שנק' מזון ולבוש11 שנעשים בבחינת בירור דוקא וכ"ז היה ביעקב י' עקב12 לברר לעקביים כידוע וזהו שאמר ונתן לי לחם לאכול כו' וכך הוא בכאו"א מישראל בצל ימינו עלי ארץ13 שבתו"מ ואוי"ר דחכמה כח מ"ה שבנפשו מברר בעה"ד טו"ר בבחי' ביטול היש לאין אלקי שהוא עושה מזון ולבוש לנשמתו בג"ע וכמ"ש במ"א וד"ל וז"ש והיה הוי' לי לאלקים שזהו יחוד הוי' באלקי' דמ"ה דהוי' מברר לב"ן14 דאלקי' ואחר הבירור עול' בחינת ב"ן להיות בחי' ס"ג15 שהוא אלקי' דבינ'16 שזהו עלי' דהוי' להיות בבחינת אלקי' כידוע בענין כי ה' הוא האלקים17 כו' וכמ"ש במ"א וד"ל והמדריג' הב' בנשמ' היינו בחינת הביטול עצמי מכח עצם הנפש בבחינת אין העצמי שזהו לא כמו ביטול שמצד החכמ' שנקרא ביטול דיש לאין עכ"פ כפי' מ"ה כו' אבל המשכות והתכללות


1) עתידה אשה. . יום: שבת שם. ראה אגה"ק סכ"ו. תו"ח נח נג, ג ובהערה 39.

2) עלו למטה. . ד': סנהדרין לח, ב.

3) ישראל עלה במחשבה: נסמן לעיל לז, ב.

4) דכנ"י. . מל': ראה זהר בלק קצז, א.

5) כח מ"ה חכמה: זהר (רע"מ) צז, כח, א. לד, א.

6) חכמה שמאין תמצא: איוב כח, יב.

7) דבחכמה אתברירו: נסמן לקמן קלג, א.

8) אם יהי'. . ללבוש: ויצא כח, כ.

9) והי' ה' לי לאלקים: ויצא שם, כא.

10) כסידורא דפת: שבת עד, ב (עג, א).

11) תו"מ שנק' מזון ולבוש: ראה תניא פ"ה.

12) ביעקב י' עקב: ע"ח (שער סדר אצי') ש"ג פ"ב. ראה סה"מ תקס"ב ח"א ע' קכז וע' קלא. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז. וש"נ. תו"ח בראשית לא, ד ובהערה 39.

13) בצל ימינו עלי ארץ: איוב ח, ט.

14) דמ"ה. . מברר לב"ן: נסמן לקמן קלג, א.

15) עול'. . ב"ן. . ס"ג: נסמן לקמן קמא, ב.

16) ס"ג. . דבינ': נסמן לקמן קכח, ב.

17) כי ה' הוא האלקים: ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' קעג. וש"נ. ויקרא ח"ב ע' תתז.