סא, א

צומח דעשבים יש בהן עשבים מרים ומתוקים ממיתי' ומחיי' כו' שהוא מורה על בחי' חו"ג לפי שרש שרשן במזלות שחלוקי' לחו"ג בכמה אופנים שונים מצד ריבוי ההתכללו' כו' וכן בדומם אבנים מיסוד המים1 דחסד יש בהן ריבוי אופנים ומתכת מיסוד האש2 בריבוי אופנים שכ"א כלול מהיפוכו שיש באבנים מיסוד האש ובמתכת מיסוד המים לפי שרבו מיני המזיגות וההתכללות בשרשם העליון עד רום המעלות שהוא כמו בחו"ג דאצי' שא' טרף אש ומים3 ובללן יחד כו' כידוע וד"ל (וזהו שאמר בס"י ה' אבנים4 בונות ק"ך בתים היינו ה' אותיות בונים ק"ך צירופים וכל צירוף מתחלק לרבוא רבבות כו' ע"כ א' מכאן ואילך צא וחשוב5 עד אין שיעור כו' והכל ענין אחד עם הנ"ל בע"ס שהן י"מ6 כידוע) והנה נמצא מובן מזה עכ"פ שכל מה שאנו מוצאים ריבוי שינויי האופנים בנבראים כל אחד למינהו הכל הוא מחמת שרש שרשן הראשון שהן ע"ס דאצי' שמתחלקים ומתכללים בריבוי אופנים לאין שיעור כנ"ל ואמנם כפי מספר הע"ס ואופן ריבוי התכללותם כך ימצא במציאות הנבראים כמו כמה אופנים של מציאות נבראים שהן בבחי' החסד או של בחי' דין וכה"ג אבל אם היה מספר הע"ס יותר מזה המספר דעשר ודאי היה נמצא בהתהוות נבראים במהות ומציאות אופנים אחרים לגמרי מה שלא יש במציאות עכשיו כלל כמו אם היו הע"ס י"א היה נמצא מציאות נברא שאינו לא בחינת חסד או דין ולא במהות שכל וכה"ג לא בבחי' דצח"מ כלל מאחר שאינו בא מכח ע"ס דחב"ד חג"ת כו' כלל וכן גם בע"ס שנאצלו אם היו פחות מע"ס היה חסר מציאות שנמצא עכשיו כו' וזהו שאמר בס"י ע"ס עשר ולא תשע עשר ולא י"א7 כו' לפי שנאצלו במספר ונשקלו במשקל ומדה ע"פ מאמר קו המדה באו"כ באופנים שונים וגם באופן התכללותם זה עם זה כנ"ל אשר ע"כ ימצא כדוגמת זה למטה במציאת הנבראים עד דצח"מ בלי שינוי כלל כנ"ל וד"ל וזהו מה רבו מעשיך8 ה' כולם בחכמה עשית פי' מה רבו בחי' ההתחלקות מיני אופנים שונים לאין שיעור בנבראים ובדצח"מ עד המלאכים ועולמות העליונים וכ"ז מצד רבוי התחלקות בשרש שרשם ומקורם שבאצי' כנ"ל אך הנה כולם בחכמה עשית פי' מפני שכולם כלולים בחכמ' למעלה ע"כ כולם בחכמה נעשו ונתהוו למטה והענין הוא כידוע דהחכמה נקרא ראשית9 לפי שבבחי' הגלוי אור מן המאציל הרי אור החכמה נאצל ראשון ומפני שהוא ראשית שפע אור הנמשך מאין האמיתי וכמ"ש והחכמה מאין10 כו' ע"כ היא הכוללת כל ההשתלשלות דע"ס דאצי' באו"כ וכל מיני אופני התכללותם זע"ז כנ"ל הכל כלולים בחכמה וע"כ גם למטה כולם בחכמה עשית וד"ל וזהו בראשית ברא בחוכמתא11 כו' ברא הכל שמים וארץ וכל צבאם יחד כולם כלולים בו (עד"מ חכמה אחת שבדבור שכולל כל רבוי רבבות הצרופים שמתחלקים ויוצאים בי' מאמרות עד אין שיעור כנ"ל) ואמנם הנה אמרו דבראשית נמי מאמר הוא12 פירוש דגם שהחכמה נקרא ראשית לכל ההשתלשלות דע"מ וכוללם יחד כנ"ל מ"מ גם החכמ' נתהוו' יש מאין כמ"ש והחכמ' מאין תמצא והוא בחינת מאמר דבראשית ולא עוד אלא שהתהוות


1) אבנים מיסוד המים: ראה ביאוה"ז ויצא יח, ד. סה"מ תקס"ז ע' קסח. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' כו. ח"ב ע' תרמד. הנחות תקע"ז ע' לד וע' שמז. דברים ח"ג ע' א'קיא. וראה סה"מ קונטרסים ח"ב ע' תלו.

2) ומתכת מיסוד האש: ראה סה"מ תקס"ז ומאמרי אדה"א ויקרא ח"ב־ הנחות תקע"ז־ דברים ח"ג בהערה שלפנ"ז.

3) טרף אש ומים: נסמן לקמן קכד, ב.

4) בס"י ה' אבנים: פ"ד מי"ב [הלשון שמובא בפנים הוא במהדורת מנטובא שכ"ב — צילום ירושלים תשכ"ב — פ"ד מ"ד].

5) מכאן ואילך צא וחשוב: ראה ס"י שם.

6) בע"ס שהן י"מ: ראה לקו"ת מטות פב, רע"ג. וש"נ. סה"מ תקס"ה כאן ע' רכו. לקמן קב, ב.

7) בס"י ע"ס עשר. . ולא י"א: ראה שם פ"א מ"ד.

8) מה רבו מעשיך: תהלים קד, כד.

9) דהחכמה נקרא ראשית: ראה רקאנטי ר"פ בראשית. מאמרי אדה"א בראשית ע' א. וש"נ. לעיל נה, ב.

10) והחכמה מאין: איוב כח, יב.

11) בראשית ברא בחוכמתא: ראה תרגום ירושלמי לבראשית א, א.

12) דבראשית נמי מאמר הוא: ר"ה לב, א.