סא, ב

החכמה מאין בא בדילוג הערך מאין המוחלט ליש משא"כ בשאר מאמרים שמסתעפים מן החכמה הכל הוא בבחי' יש מיש שנקרא עו"ע כנ"ל באריכות כמו משכל למדות וממדות למו"ד כו' אך הנה יש להבין בזה דלכאורה מצינו מפור' דהחכמה שרשה היא מקדם ונק' חכמה הקדומה13 דהיינו שהיא כלול' במהו"ע המאציל שנקרא חכים ולא בחכמה ידיעא14 כו' שהרי נאמר ונהר יוצא מעדן15 ועדן זה הוא מקדם הנ"ל כמ"ש ויטע גן בעדן מקדם16 וידוע שהעדן הוא בחינת הח"ע17 שנאמר בו עין לא ראתה18 כו' שעדיין לא בא מן ההעלם לגלוי כלל והוא העוה"ב שנברא בי' דחכמה19 דוקא כידוע ואיך אמר כאן במע"ב דבראשית נמי מאמר הוא שנתהווה החכמה מאין ליש כנ"ל (ועוד ראיה מח"ע דאורייתא נפקת20 מיניה דהתור' קדמ' לעולם21 כמ"ש ואהיה אצלו אמון22 כו' ונקרא משל הקדמוני23 וכן ח"ע נקרא ים הקדמוני24 דוקא כידוע) והנ' יש להקדים לזה ענין א' והוא שהעדן נקרא עונג באמת ויש בו ב' מדריגות א' עונג הנעלם ונקרא עדן עילאה סתימאה25 והב' ענג הנרגש הבא בגלוי מן ההעלם בג"ע ועל עדן עילא' הנעלם אמר עין לא ראת' כו' כמו שהוא כי הוא סתום ונעלם בבחי' סדכ"ס דלמת"ב כלל רק בעוה"ב יתגלה והוא הנקרא שעשועי המלך בעצמותו26 ממש כידוע ועדן שבגן שנטעו ה' לגן בעדן שיבא בו גלוי אור עדן עילא' אפס קצהו רק מדי חדש ושבת לבד לנשמות בג"ע העליון וג"ע התחתון ומשם נמשך ויורד בהשתלשלות עו"ע עד המלאכים דבי"ע וכל צבא השמים שאומרים שירה27 שהשיר הזה הוא בחינת הענג האלקי הבא בירידת המדריגה כ"כ ברבוי צמצומים עד שיש לכל מלאך ענג אלקי בשיר שלו וזהו עיקר ומקור חיותו28 וקיום מציאותו מאין כו' אבל העדן עצמו עין לא ראתה עדיין גם בג"ע ולמעל' מעל' עד רום המעלות ולהיותו בשרשו בקדם קדמונו ש"ע שנקרא שעשועים העצמיי' כנ"ל שנקרא מקור כל התענוגים עליונים ועונג שבחו"ב ומדות ומחו"ד הכל רק מבחינת ירידת העונג הבא במורגש ובגלוי אפס קצהו לבד (וכידוע שזהו ההפר' בין עתיקא קדישא עונג שבחכמה המורג' לבין עתיקא סתימא'29 שזה עת"ס מסוף עולם הא"ס וע"ק בחי' מקור לחכמה ומדות כו' והן רק ז"ת דע"י שמלוב' בנאצלים שע"ז אמר וקראת לשבת עונג30 וכה"ג):

(לז) ויובן זה בנפש האדם שכלול מנרנח"י31 כידוע הרי יש בנפש ב' מדריגות בעונג אחד בעונג שהנפ' נמשך בו בבחי' גלוי אור וחיות עכ"פ כמו בהמשכת הנפש באיזה רצון לדבר מה אז נגלה בזה עונג פרטי ששייך לאותו רצון לפי מה שהוא בענין גדול או קטן או בדבר והיפוכו בחסד או דין או תפארת וניצוח וכה"ג וכן בשכל בא העונג בגלוי לפי אופן השכל וצמצומו לבד וכן בפרטי חלקיהם בחו"ג שבחכמ' כו' עד שיורד העונג ומתלבש גם במח' כל דהו יהי' מה שיהי' וכן בדבור בדרך פרט אם בדברי אהב' או שנא' או דברי התפארות ונצוח כו' וכן עד בחינת המעשה שמתענג בפועל ידיו דוקא בדרך פרטי פרטיות שבו וכמ"כ במע"ב דכתיב וירא אלקים32 את כל אשר עשה בפו"מ והנה טוב מאד טוב זה הוא בחי'


13) חכמה הקדומה: ת"ז תס"ט (קטז, ב).

14) חכים ולא בחכמה ידיעא: ז"ח יתרו לד, ד. ת"ז בהקדמה (יז, ב).

15) ונהר יוצא מעדן: בראשית ב, י.

16) ויטע גן עדן מקדם: בראשית שם, ח [בדילוג].

17) שהעדן. . הח"ע: ראה גם עט"ר ע' נט. מאמרי אדה"א דרושי חתונה ח"א ע' טז. וראה גם לקמן צ, א ובהנסמן במ"מ לשם.

18) שהעדן. . עין לא ראתה: ראה ברכות לד, ב. ישעי' סד, ג. ראה גם לקמן פח, ב.

19) העוה"ב שנברא בי' דחכמה: מנחות כט, ב ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' קנב. וש"נ. שמות ח"ב ע' תנו.

20) מח"ע דאורייתא נפקת: נסמן לעיל כג, א.

21) דהתורה קדמ' לעולם: פסחים נד, א.

22) ואהי' אצלו אמון: משלי ח, ל.

23) דהתו'. . משל הקדמוני: שמואל-א כד, יג וברש"י שם. ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תב. וש"נ. שמות ח"ב ע' שפג. וש"נ.

24) ח"ע נק' ים הקדמוני: ראה גם שע"ת ח"א כג, ג. תו"ח מקץ ריג, א ובהערה 17.

25) עדן עילאה סתימאה: ראה גם לקמן פט, א. צה, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מד. וש"נ. תו"ח נח עח, ד ובהערה 30.

26) שעשועי המלך בעצמותו: נסמן לעיל לו, א.

27) צבא השמים שאומרים שירה: ראה סידור שער המילה קמב, ג. סה"מ תקס"ה (כאן) ע' רל. מאמרי אדה"א בראשית ע' נז. וש"נ.

28) בשיר. . עיקר ומקור חיותו: ראה טעמי המצות להרח"ו פ' ואתחנן. סה"מ תקס"ה שם.

29) ההפר' בין עתיקא קדישא. . סתימא': ראה זהר בשלח נב, ב. יתרו פח, א-ב. פט, א-ב. ועוד. בשלח סג, ב. סד, ב. ועוד. וראה גם לעיל כט, ב. תו"ח לך פא, ב.

30) וקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יג.

31) מנרנח"י: נסמן לעיל ט, ב.

32) וירא אלקים: בראשית א, לא.