סב, א

אור העונג האלקי העליון כאדם שמתענג בפעלו הטוב וידוע שבחי' עונג זה שנמשך בכל פרט מן המדות וכחות הוא עיקר קיומו וחיותו הנצחי כמו גם בהילוך ברגל ועבודה קשה בחומר ולבנים אם מתענג בזה זהו חיותו וקיומו וכ"ש ברוחניות דשכל ומדות ומדו"מ שבלתי העונג המלובש בזה היה נפסק אור מציאותם ונמצא מובן מזה למעל' דבחי' העונג העליון שבא בגלוי מן ההעלם מתגלה תחלה בחכמה שנקרא ראשי' לכל השתלשלות דאבי"ע כנ"ל ומשם יורד ומשתלשל עונג זה בכל פרט ופרט שבהתחלקות ע"ס דאצי' באו"כ וכל פרטי התכללותם זב"ז כנ"ל כמו בחסד שבגבור' עם גבור' שבחסד יש עונג פרטי שהוא חיותו וקיומו ע"ד הנ"ל באדם ולפי זה יובן שבחינת עונג העליון יורד ונמשך בכל פרטי ההשתלשלות עולמות שמקבלים מאו"כ דאצי' בכל פרט ופרט שבמציאות הנבראי' בכל ג' העולמות בכל מלאך ומלאך בפרט עד גם בדצח"מ דעשיה שלנו שגם בהם מאיר מבחינת עונג העליון הנזכר למעלה רק שבא אחר רוב הצמצומים מאד בדרך ירידת המדריגה בעו"ע במלאכים עד המזלות שמשפיעים הרוחניות דדצח"מ כו' וזהו שאמ' שגם הדצ"ח אומ' שירה כמו שהשמים אומ' שירה1 כמ"ש השמים מספרים כבוד אל2 כו' כמו חטה מה אומרת3 כו' פיל מה הוא אומ'4 כו' ופי' השמים אומרי' לשון הוה שאומ' תמיד בלי הפסק כלל לפי שאם יופסק יופסק אור חיות' ומציאו' התהוותה מאין ליש כו' (וראיה משמש בגבעון דום5 כידוע) לפי שהשיר הזה הוא עיקר חיות הנברא כנ"ל כי מקור כל החיים העליונים והתחתונים נמשך רק מעולם התענוג העליון כמ"ש כי עמך מקור חיים6 פי' מקור כל התענוגים כידוע ולפי שמתחלק בכל מלאך ובכל נברא בכל חד לפום שיעורא דילי' לכך זה אומר שירה כך וזה כך כו' וזהו בעלי השיר יוצאין7 כו' כידוע וד"ל (וראי' לזה הוא מה שאנו רואי' שאין עליי' כל עילה לגבי העליון הימנו רק ע"י השיר דוקא כמו בג"ע שעולין הנשמו' בשיר8 וכן המלאכים עלייתן דוקא בשיר וכמו השיר ע"ג הקרבן9 שעיק' עליית הקרבן ע"י השיר) והנה לפ"ז הרי מובן דחכמה דאצי' גם היא נק' עדן מטעם זה שהרי החכמה היא ראשית ומקור לכל ההשתלשלות המסתעפים אח"כ ויורדת ונמשכת בכל פרט ופרט ג"כ כמ"ש כולם בחכמה עשית לפי שכוללת הכל ע"כ נמשכת בכל נברא בפרט (כמו אל אדון10 על כל המעשים ואפי' בדומם כמו ושמן מחלמיש צור11 כמ"ש במ"א) מריש כל דרגין עד סוף כל כו' והיינו לפי שבחי' העונג העליון שבעצמות המאציל ראשית הגלוי שלו הוא בחכמה דוקא להיותה בחי' ראשית הגלוי כנ"ל וע"כ נק' החכמ' עדן כנ"ל והוא עונג המורגש ובא בגלוי בחכמ' ויורד ומתצמצם מחכמ' ולמטה עד סוף כל ההשתלשלות דאבי"ע עד דצ"ח דעשי' כנ"ל אך הנה כ"ז הוא בבחי' עונג שבחכמה ולמטה אבל למעלה מבחי' החכמ' הוא הנק' עדן עילא' סתימא' שאינו בא בדרך ירידה למטה כלל וכלל ונק' ענג הנעלם בעצמות המאציל כנ"ל ושם גם בחי' החכמ' נק' עדן כי גם החכמ' שם בבחי' העלם העצמות ונק' חכמ' הקדומ' כמו אנת חכים12 ולא בחכ' ידיעא (כח"ע דתורה דקדמ' לעולם הנאצל ונק' משל הקדמוני


1) שהשמים אומ' שירה: פרק שירה.

2) השמים מספרים כבוד אל: תהלים יט, ב.

3) חטה מה אומרת: ועד"ז בסה"מ תקס"ה כאן (ע' רל). ובפרק שירה: שבלת חטים אומרת.

4) פיל מהו אומ': בפרק שירה: פיל אומר.

5) משמש בגבעון דום: יהושע י, יב. וברש"י שם ובע"ז כה, א (ד"ה וידום הב').

6) כי עמך מקור חיים: נסמן לקמן קכז, א.

7) בעלי השיר יוצאין: ראה שבת נא, ב. סה"מ תקס"ה כאן ע' רל.

8) שעולין הנשמו' בשיר: ראה סידור שער החנוכה ערה, ד. לקו"ת ברכה צח, א [ובהנסמן במ"מ לשם]. סה"מ תקס"ח ח"א ע' תקנג. שע"ת ח"ב טו, א. תו"ח בראשית לג, סע"ד. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' סו. סה"מ מלוקט ח"ו ע' צה בהערה.

9) השיר ע"ג קרבן: ראה ר"ה ל, ב ואילך. ערכין יא, א. סה"מ תקס"ח שם ע' תקנד. תו"א בראשית ז, ג. תו"ח בראשית ג, ג. לה, ד. סה"מ מלוקט שם. וראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ל.

10) אל אדון: נוסח ברכת יוצר דשבת. ראה שע"ת קכג, א ובהנסמן במ"מ לשם.

11) ושמן מחלמיש צור: האזינו לב, יג. ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' רנב. וש"נ.

12) אנת חכים: ת"ז בהקדמה (יז, ב).