סב, ב

כנ"ל) ומתורץ הקושי' דלעיל דלפעמים החכמ' בבחי' גלוי יש מאין והוא כמו מא' דבראשית כנ"ל ושם גם הענג בא בגלוי בחכמ' כנ"ל ולפעמי' החכ' בהעלם העצמות שהוא בפנימי' התענוג העליון (וכמ"ש בע"ח דפנימית אבא הוא פנימי' ע"י13 ) ושניהם אמת ולק"מ וד"ל והנה ע"ד הנ"ל יובן בנש"י שעלה במחשבה כנ"ל שיש בזה ב' מדרגות בבחי' העונג א' בשרשם למעלה מעלה במחשבה ותענוג הנעלם שבעצמות ממש והב' מה שירדו בשפלות המדריג' עד נשמות דעשיה בגופי' שיש בכל א' לפום שיעורא דיליה ענג האלקי בעבוד' שבלב ומוח ובשמח' של מצוה גשמי' ובפרט בשבת וי"ט שעולין כל הנשמות כנ"ל וגם נשמות שבגופים שנאמר אז תתענג על ה'14 כו' וידוע דג' קשרין הן15 ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקוב"ה דגם בתורה יש ב' מדריגות בעונג א' בבחי' שעשועים העצמיי' דא"ס ב"ה כמ"ש בתורה ואהי' אצלו אמון שעשועי' יום יום16 כו' וכתיב ושעשועי את בנ"א17 וכן משחקת לפניו18 כו' משחקת בתבל ארצו19 וכידוע בבחי' טנת"א טעמים בתענוג20 הנעלם ומה שירד העונג שבחכמ' שבתורה בעונג ברזין דאורייתא לנשמות בג"ע וכה"ג וד"ל (וכמ"כ בח"ע דתורה יש ב'21 מדריגות חכמ' הקדומ' שנק' ים הקדמוני משל הקדמוני כנ"ל וחכמ' שברזין דאורייתא דאורייתא סתים וגליא בבחי' עונג וחכמ' וכמ"כ קוב"ה סתים וגליא בב' אלה כו' וד"ל) (וכמ"כ בחכמ' כח מ"ה שבנשמו' יש ב' מדריגות סתים וגליא א' במח' וחכמ' הקדומ' שבעצמות כמ"ש כי אתה אבינו22 אתה ממש והב' בירידת גלוי אור החכמ' בחי' כח מ"ה שבכאו"א עד בחי' נפש דעשי' כו') ובכ"ז יובן מ"ש מגיד מראשית אחרית בב' אופנים הא' בבחי' ממכ"ע והב' בבחי' סובב כ"ע שנק' או"פ ואו"מ והוא לפי הנ"ל בירידת העונג והחכמ' מעדן עילא' מרא' לסוף הכל בכל עו"ע בדרך פרט עד דצ"ח דעשי' זהו בבחי' ממכ"ע הנק' או"פ שנמשך בקו"ח בע"ס דאבי"ע והב' בבחי' סוכ"ע שהרא' וסוף שוין ממש כמשל העגול שסובב מעלה ומטה כא' היינו במדריגה הב' דעונג העליון וחכמה עילא' שבמוה"ע23 שההאר' משם סובב את הכל כא' מבלי חילוק בין ראש לסוף הכל והיינו ב' האופני' דמגיד מראשית אחרית א' שנמשך מראשית שהוא החכמה וענג שבחכמ' בראש דאצי' ע"ס העשיה במל' דמל' דעשיה שנקרא אחרית והב' שמגיד מראשית מה שיהיה באחרית דראשית ואחרית שוין ממש ונסקרין בסקירה אח' כנ"ל בפי' היה הוה ויהיה כאחד וד"ל ודרך כלל היינו מ"ש אני ראשון ואני אחרון24 כו' דכמו שבמל' דאצילות סופא דכולא הוא מהוה מאין ליש עד שאין ערך לנברא עם הבורא דאין ערוך לבע"ג לבלתי בע"ג כלל כידוע כך ממש אין ערוך באני ראשון שהוא בחי' החכמה בראש בנאצלים לגבי עצמות המאציל מאחר שגם החכמה מאין ליש תמצא כנ"ל דבראשית נמי מאמר הוא וא"כ הראשית והאחרית שניהם שוין לפני עצמותו וד"ל אך הנה עדיין יש להבין בכ"ז דא"כ הי' בחי' אחרית ראוי להיות שוה עם הראשית לבד משום דקמיה שוין אבל למה דוקא באחרית בחי' המל' יש בה כח המחדש יש מאין ממש כמו בעצמות המאציל ממש שמאציל את החכמה מאין ליש מה שאין זה בחכמה שבראשית כלל שהיא נמצאת


13) דפנימית אבא. . ע"י: נסמן לקמן קכח, א.

14) אז תתענג על ה': ישעי' נח, יד.

15) דג' קשרין הן: ראה זהר אחרי עג, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צט. וש"נ. דברים ח"א ע' לט. וש"נ. ח"ג ע' תשעח ואילך וע' תשפג ואילך. הנחות תקע"ז ע' שיח.

16) ואהי' אצלו. . יום: משלי ח, ל.

17) ושעשועי את בנ"א: משלי שם, לא.

18) משחקת לפניו: משלי שם, ל.

19) משחקת בתבל ארצו: משלי שם, לא.

20) טעמים בתענוג: ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תע. וש"נ.

21) ב': ניתוסף ע"פ דפו"ר.

22) כי אתה אבינו: ישעי' סג, טז.

23) שבמוה"ע: נסמן לעיל ב, א.

24) אני ראשון ואני אחרון: ישעי' מד, ו.