סג, א

עצמה יש מאין כנ"ל וזה פלאי לכאורה אך הענין יובן בהקדים תחלה כללות ענין עגולים ויושר1 הנזכר בע"ח דהנה ידוע שע"ס דעגולים הן זה תוך זה כאשר יהיה האופן2 בתוך האופן כו' הן גבוהים מבחי' ע"ס דאו"י שהן זה תחת זה ובבחי' קוין כו' לפי שהעגולים הן בחי' מקיפים והן קרובים לעצמות המאציל יותר וא"כ למה אמר בע"ח דהעגולים הן בבחי' נפש3 והיושר בבחי' רוח והרוח גבוה במדריגה מן הנפש שמזה משמע שיש יתרון מעלה ביושר מה שאין בעגולים וכידוע דרוח ונפש רוח בחי' משפיע לנפש ואיך נעשה להיפך אחר שהעגולים קדמו לבחי' יושר בהשתלשלות כידוע בבחי' תהו ותיקון אך יש להבין תחלה בכללות ענין ההפרש בין בחי' עגולים ובין בחי' יושר ומבשרי אחזה דהנה נפש האדם למטה שהיא בצלם האלקים כלולה מב' מדריגות אלה דעגולים ויושר בהיות שאנו רואים בנפש האדם שכלולה היא מכל הכחות הנמצאים באברי הגוף בגשמיות כי הנפש רואה ושומעת ומדברת והולכת כנשמות בג"ע שהולכים מחיל אל חיל כו' ומספרים זע"ז ורואים בראיה שכלית וכל ציור תמונה דאדם שבגוף הכל נמצא בנפש עצמה רק שבנפש הם כלולים ומתאחדים זע"ז בלי חילוק מדריגות כי אין לכל א' מקום וכלי משכן בפ"ע כלל כמו כח הרצון וכח השכל וכח הראיה ושמיעה ודבור והילוך הכל כאחד שנמצא כלולים הכל בהעלם הרוחניות זה תוך זה ע"ד דוגמא כשמשכיל טעם לרצון ובטעם זה כלולים המדות שבלב ובמדות כלולים המו"ד ומעשה שנמצא כלולים הכל ברצון שלמעלה מן הטעם וכולם בהעלם ולא בגלוי מהות בפ"ע כלל וזהו כדמיון העיגולים שעיגול כלול בתוך עיגול בהעלם עד עיגול העליון יותר כו' אבל בחי' התפשטות כחו' הנפש אח"כ בבואה באברי הגוף שנעשה בפרצוף אדם הרי יש לכל אחד מקום וכלי בפ"ע כשכל במוח וראיה בעין ודבור בפה והלוך ברגל וכה"ג בכל לפי שהכחות מתפשטים כבר בגלוי מן העלם שבנפש כמו ג' חדרים במוח חב"ד ומתפשטים למטה בחיצוניות בכלים מכלים שונים עוד כראיה בעין ממוח החכמה ושמיעה באזן ממוח הבינה4 ונתגשמו עוד בג' כלים בקנה ושט ורידין5 כידוע ובפנימית מתפשטים ג' אלה במדות חג"ת שבלב כו' ונמצא נעשה ציור קומת אדם ראש ולב וידים ורגלים שהן חב"ד חג"ת נה"י בפנימית וחיצונית דוקא עד הרגלים שהן נה"י בגשמיות וגופא חזה הלב כו' וראש גשמי זהו הנקרא אדם בפרצוף דבחי' יושר שבא האור וחיות הנפש בהשתלשלות להתגשם מלמעלה עד למטה כמו בהילוך ברגל ונמצא לא נקרא פרצוף אדם אלא בב' דברים אלו א' ההתחלקות אורות בכלים פרטים כל אחד בכלי בפ"ע דוקא והב' כשהוא בציור קומה דוקא כמו מראש לרגל בגשמיות דוקא משא"כ בכחות הרוחני' שבנפש שאין שם ב' דברים אלו שכולם מתכללים זע"ז ולא נמשך בהשתלשלות והגשמ' בציור קומה כציור אדם בראש ורגל כו' אשר ע"כ לא נקרא אדם בבחי' העגולים רק בבחי' היושר שהוא הנפש אשר באברי הגוף דוקא כידוע וד"ל:


1) עגולים ויושר: ראה ע"ח (שער דרוש עגו"י) ש"א ענף ב' וג'. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תלב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעה. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' קמג. וש"נ.

2) כאשר יהי' האופן: יחזקאל א, טז. י, י.

3) דהעגולים הן בבחי' נפש: ראה ע"ח שם ענף ג.

4) כראי'. . החכמה ושמיעה. . הבינה: ראה סה"מ תקס"ה כאן ע' רכח. לעיל מג, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

5) בקנה ושט ורידין: ראה גם סה"מ תקס"ה שם.