סד, ב

כך יובן בדרך כלל שכל בחי' ההעלם בנפ' בכחותי' הגם שהן יותר נעלי' מכחו' האברים שבגוף מ"מ עיקר קיומן ועמידתם הוא על החיות שבגוף דוקא כי נעוץ תחלתן בסופן דוקא ויש כח בסוף מה שאין ברא' ע"כ בחי' יושר ישפיע ויחי' לבחי' עיגולים כמו שרוח יחי' וישפיע לנפ' וכ"ז מפני שירד האור בגלוי ובהגשמ' בגוף וראי' לזה הוא מה שאין הילוך ברוחניות בהעלם דעגולים הנ"ל או לעמוד אע"פ שיש שם כל הכחות לפי שכולם כלולי' יחד בהעלם וכ"ש שלא יקבל הרא' מן הסוף שאין זה רק בגוף אדם שהוא בא בגלוי ולא בהעלם יוכל לעמוד ולהלוך ממש וגם הרא' יעמוד על הרגל כנ"ל ועדיין אין זה מתיישב לנכון דלמה עיגולים בבחי' נפש שהוא בבחי' הקטנות ויושר בבחי' רוח שהוא בחי' הגדלות אחר שמ"מ עיקר העצם הוא ברוחניות שבנפ' ובגוף אינו רק הארה בעלמא כידוע ואיך יקבל העצם מן ההתפשטות שלו כו' אך הנה ידוע דבחי' העיגולים אינו רק בבחי' כתרים שהן בחי' נקודות בלתי מתחלקי' כלל כמו אור וכח הרצון אע"פ שכלול מי' משכל ומדות כו' אינו רק אור א' פשוט וכן כח החכמ' שבנפ' אע"פ שכלול' מי' וי' מי' אינה רק נקודה א' וכן המדות חסד הוא כח פשוט בלתי נגלה בו התחלקות לי' וכן גבו' ות"ת כו' לפי שכולן כלולים זב"ז בהעלם כנ"ל וע"כ הוא בבחי' הקטנות דבחי' נפש לבד אבל בחי' יושר בפרצוף אדם בגוף הרי כל אור מתחלק לי' וי' לי' כו' וכידוע בענין נקוד' ספי' פרצוף10 שהנקודה בלתי מתחלק לי' והספי' מתחלק לי' ופרצוף י' לי' ובריבוי כלים היינו ג' כלים11 פנימי ואמצעי וחיצון שהן עור ובשר גידין ועצמות12 והיינו חיצוניות האברים שבאדם שזהו עיקר שלימות האדם בבחי' הגדלות וראי' מן התולדה שבגוף דוקא יתהווה כח התולדה כשיגדל התינוק ויהי' בן ט' דוקא כי יש בו גידול המוחין גשמיי' בבחי' מותרות דוקא שאז ראוי להוליד13 ולד כמ"ש במ"א משא"כ ברוחניו' שבנפש שאין נפש מוליד נפש אע"פ שיש זווג נשמו' ברוחניו' כמ"ש במ"א בענין והנפש אשר עשו14 כו' וד"ל ובזה יובן ג"כ בעיגולים שהן בבחי' קטנו' קבלו מבחי' יושר שהוא בבחי' הגדלות אע"פ שזהו כמו שמן התפשטו' בהגשמה יקבל העצם הרוחני כמו שאנו רואי' בנשמה בגוף שע"י התפשטותה בהגשמה בגוף יתעלה אור הנשמה הרוחניו' כידוע שירידה זו צורך עלי'15 היא וכנ"ל דיפה שעה א'16 בתשו' ומע"ט בעוה"ז דוקא כו' וכנ"ל באריכות בענין ראי' גשמיי' שבנשמה בגוף עושה יתרון אור בראי' רוחניות דנשמה כו' וד"ל:

(לט) ובכל הנ"ל יובן ענין הידוע דכל עיקר הכונה היה בירידה רק לצורך עלי' כו' דלכאורה יש להבין בזה ב' דברים הא' איך יוכל להיות שהנשפל ויורד למטה מטה בתכלית הצמצום יוכל לבא לעילוי אחר עילוי למעלה דמאין יהיה לו כח זה מאחר שהורד למטה ואם יש בכחו לעלות אין זו ירידה כלל ועוד דלמה הורד כדי שיתעל' לא יורידו וישפילו אותו בתחלה ולא יצטרך לעלות כו' אלא צ"ל דירידה זו כוללת ב' ענינים א' עלייה לעצמו שע"י ירידה זו יתעלה בעצמו מה שלא היה עולה כ"כ בלתי ירידה זו והב' עלייה לעליון הימנו דדוקא העליון יתעלה ע"י התחתון שהושפל וירד כו' וזה


10) נקוד' ספי' פרצוף: ראה לקמן קכד, א ואילך ובהנסמן במ"מ לשם.

11) ג' כלים: ראה לקמן קכח, סע"ב ובהנסמן לשם.

12) ג' כלים. . עור ובשר גידין ועצמות: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקטז ואילך.

13) בן ט'. . ראוי להוליד: ראה לקמן קלג, א ובהנסמן במ"מ לשם.

14) והנפש אשר עשו: לך יב, ה [ושם: ואת הנפש]. ראה ביאוה"ז בראשית ב, א ואילך. נח ה, ד. מאמרי אדה"ז על ענינים ע' קנא ואילך. ובנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרטו.

15) שירידה זו צורך עלי': ראה הנסמן באוה"ת עקב ע' תפא.

16) דיפה שעה א': אבות פ"ד, מי"ז [בהוספת אות ד (דיפה) — ראה הנסמן בתו"ח בראשית ה, ג הערה 25].