סה, א

פלא איך יוכל העליון להתעלו' ע"י התחתון ממנו ולמה יהי' ירידה זו בשביל עלייה שלמעלה הימנו ומוכרח לומר שיש כח נעלה ביריד' זו שירד התחתון עד שיוכל להעלו' את העליון וזהו ענין הב' שיש להבין והכל עולה לטעם וכונ' א' והוא מובן ע"פ כל הנ"ל בבחי' עיגולי' ויושר שבבחי' צמצו' האור והגשמתו וירידתו בכלים מכלים שונים בחיצוניות האברים דבחינת יושר דאדם בגופו הוא בחי' רוח שלמעלה מבחי' נפש דעגולים ולכך יש כח העמיד' ברגל בגוף דוקא כו' וא"כ אנו רואים בזה ענין ירידה צורך עליה הנ"ל בב' אופנים הנ"ל הא' שהוא עליה לעצמו שלזה ירדה הנפש בגוף כו' והענין הוא דהושם מלמעלה כח בתחתון שיוכל לעלות מעלה מעלה וא"ל לא היה ביכולתו לעלות עצמו כלל אלא היה נשאר מטה מטה לעולם וראיה מן התשובה שאע"פ שירדה הנפ' כבר מטה מטה כו' יש בו כח נעלה כ"כ שיוכל לעלות מעלה מעלה כ"כ ע"י התעוררות התשובה מעומקא דלבא פתאום עד שתעל' נפשו למעל' ממדריגת הצדיקים שהרי במקום שבע"ת עומדין1 צ"ג א"י לעמוד וכנתן דצוציתא2 וכראב"ד שנתקנא בו רבי ואמר יש קונה עולמו3 בשעה אחת וכן ע"י מצות מעשיות בגשמיות דאלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם4 היינו שחי' יחי' לנפשו במעל' ומדריג' יתיר' מכמו שהיא במקור חוצב' כידוע במ"ש סוף דבר כו' כי זה כל האדם כו' ודוקא בתשוב' ומע"ט בעוה"ז שלזה ירד' הנפ' שבזה דוק' תעל' לעצמ' מצד יתרון האור שבא מן בירור החשך דק"נ דוקא ומטעם שסוף מעשה דוקא עבמ"ת שהוא למעלה ממקור כל הנשמות שנבראו בצלם אדם וז"ש האדם וחי בהם שיחי' לנשמתו שנקרא אדם בצלם אלקים ונמצא ירידה זו לצורך עלי' לעצמו שאם לא היה ירידה זו לא היה מגיע לעלוי כזה כלל ואופן הב' ביריד' זו שתעל' לעליון כו' הענין הוא דהושם כח גדול ונעל' יותר ביריד' זו שמלבד שתעל' א"ע כ"כ כנ"ל הנה יש ביכולתו להעלות לכל העליונים הימנו הרבה עד רום המעלות וראיה לזה מתו"מ בגשמיות שמגיע למעל' ממצות הרוחניות דאבות כמ"ש ושמי הוי' לא נודעתי להם5 כמ"ש במ"א וגם מן העוה"ב שאינו אלא רק מן קיום המצות בגשמיות ולא ברוחניות דאף בימי משיח עיקר השלימות יהיה רק בקיום מצות בפ"מ אע"פ שיהיה לאחר הבירור דעה"ד כמ"ש במ"א בענין ושם נעשה לפניך כמצות רצונך6 כו' דמצות אינן בטילות לע"ל7 ועכ"ז המצות הבאים אלינו הנגלות לנו ולבנינו לשמור ולעשות בפו"מ יותר נעלה משום דסוף מעשה שבגשמיות דוקא הוא שעבמ"ת וע"כ גם אור הג"ע אינו ניתוסף רק על ידי המצות שלנו8 יותר מהוספת האור בג"ע שהי' ע"י אדה"ר ברוחניות עבודתו שם דכתיב ויניחהו בג"ע9 לעבדה ולשמרה כידוע וגם זה הטעם עצמו צריך טעם למה סוף מעשה דוקא עבמ"ת הרי ידוע לפי שהצמצום הראשון שנקרא מק"פ10 והוא מ"ש ישת חשך סתרו11 כשירד למט' מטה נקרא חושך וצמצום גמור עד שנעשה מסך מבדיל לגמרי והוא ק"נ וכאשר יתברר החושך והרע דק"נ ע"י סו"מ בפ"מ ועש"ט בטוב שבק"נ בגשמיו' דוקא כמו ע"י צמר גשמי דטלית וקלף דתפילין ובקבלת עומ"ש פשוט'


1) במקום שבע"ת עומדין: ראה ברכות לד, ב. לקו"ש (נצבים) כרך יד ע' 361 וע' 363. תו"ח בראשית ו, ד הערה 32. שע"ת ח"א כט, ד.

2) וכנתן דצוציתא: ראה שבת נו, ב. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שעז־ הנחות תקע"ז ע' ריג. שע"ת ח"א נז, ב.

3) וכראב"ד. . יש קונה עולמו: נסמן לעיל נט, ב.

4) דאלה המצות. . וחי בהם: נסמן לקמן סח, ב.

5) ושמי הוי' לא נודעתי להם: וארא ו, ג. ראה סה"מ תקס"ב ח"א ס"ע יב. מאמרי אדה"א בראשית ע' קעט. שמות ח"א ע' רנז ובהנסמן בהנ"ל.

6) ושם. . כמצות רצונך: תפלת מוסף [בדילוג]. ראה [ד"ה אוסרי לגפן תקס"ד נדפס ב]תו"ח ויחי רלו, א. רלח, ד ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' רכו. וש"נ. במדבר ח"ה ע' א'תרכד.

7) דמצות אינן בטילות לע"ל: ראה נדה סא, ב. אגה"ק סכ"ו (קמה, סע"א).

8) הג"ע. . המצות שלנו: ראה מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שצח. וש"נ. ח"ד ע' א'רפד. שמות ח"ב ס"ע שטו ואילך.

9) ויניחהו בג"ע: בראשית ב, טו [בדילוג]. ראה גם לעיל נט, ב ובהנסמן שם.

10) שהצמצום הראשון שנקרא מק"פ: ראה ע"ח (דרוש עגו"י) ש"א ענף ב.

11) ישת חשך סתרו: תהלים יח, יב.