סה, ב

כעבד גשמי דוקא הנה מזה יבא למעלה יתרון האור הרבה יותר מגופו של אור שאחר הצמצום הראשון וזה היה התענוג הנעלם הפשוט העצמי שיבא יתרון האור מן החשך שלמט' כדי שיאיר גם מבחי' החשך העליון דכתיב ישת חשך סתרו וכמ"ש מגלה עמוקות מני חשך12 דוקא וע"כ אמר בזהר בכמה דוכתי דכד אתכפיא סט"א13 דוקא אסתלק יקרא דקב"ה בכ"ע דהיינו מבירור דק"נ יבא למעלה עילוי גדול ביקרא דקב"ה עד רום המעלות עד האור דעצמות שיאיר בתוס' מרובה מתוך ההעלם וחשך סתרו הנ"ל וזהו אסתלק בעילוי גדול רק ממה דאתכפיא ס"א בסו"מ14 בפ"מ אע"פ שלא נהפך לגמרי וכך אמרו טוב זה מלאך חיים15 מאד זה מה"מ לאחר שיבורר הרע והמות נקרא טוב מאד בלי גבול וכידוע שזהו טעם דבע"ת גדולים מצ"ג ולכך אם עושין תשובה16 דוקא נגאלין כו' וד"ל ולפ"ז הרי יובן דכל היחודים עליונים שנעשו ע"י מצות שלנו למעלה אע"פ שהן בהעלם למטה אבל למעלה הן מוסיפים אור מעצמות א"ס ב"ה מה שלא יהיה כן ע"י כל יח"ע שברוחניות דע"ס דאצי' כו' וזהו שיבא יתרון אור מן בירור דק"נ שזהו עולה על כל יח"ע כו' וזהו טעם הנ"ל שסוף מעשה דוקא עבמ"ת שאין כל יח"ע מגיעים לשם כלל רק המצוה ותשובה שבעוה"ז דוקא כנ"ל ולזאת לא יפלא כלל מה שיוכל להיות כח נעלה וחזק כ"כ במעשה התחתונים בירידה זו הנ"ל עד שיוכל להעלות כל העליונים עד רום המעלות מה שאין יכולים להגיע שם מכח יח"ע הרוחניים העליונים מטעם הנ"ל (וזהו כמשל כותל גבוה שכאשר ירצו להגביה אותו נותנין הכלי הגבה' (הנקרא ליבער17 ) תחת העץ התחתון18 שאז יתעלו ממילא כולם אבל אם יתנוהו בחצי הכותל ישאר חצי התחתון למטה כו'19 וזהו הטעם שירדה הנפ' בגוף חומרי כמ"ש ויפח באפיו20 נשמת חיים כו' כדי שע"י ירידה זו שאין למטה הימנה יתעלה כל מה שעליון הימנו שאין למעל' הימנו וכך היה התענוג העצמי שהעליון שאין למעלה הימנו יתעלה על ידי התחתון שאין למטה הימנו דוקא כמו הרא' שמקבל מן הסוף דוקא כנ"ל בענין עמידת הראש ע"ג21 הרגל שאין זה רק בחיצוניות אברים דבחינת יושר וזהו הטעם שיושר בחי' רוח להחיות לבחי' נפש דבחינת עיגולים כי ירידה זו מלבד עלי' לעצמו הנ"ל עיקר הכונ' בה לעלות לעליון הימנ' שהוא בחינת עיגולים דתהו שקדם הרבה לבחינת יושר כי כך המד' שעל' במ"ת כנ"ל וד"ל:

ואחר כ"ז יובן ענין הנ"ל אשר יש כח הנעלה וחדש בארץ שיחוד' בה יש מאין ממש אשר אין זה בכח החכמה שנקרא ראשית שגם היא מאין תמצא וגם למעלה מן התחלה כו' כמ"ש למעלה בענין הנני בורא חדשה בארץ דוקא נקבה תסובב גבר כו' שזהו מקדם אשר לא נעשו שלמעלה גם ממגיד מראשית אחרית דאופן הב' הנ"ל דהנה כל ענין הנ"ל בפי' מגיד מראשית אחרית היינו שיש כח באחרית כמו בראשית לפי ששניהם שוין לפני עצמותו ממש כנ"ל אבל יש יתרון מעלה עוד באחרית אשר אין בראשית דחכמה כלל והיינו עפ"י הנ"ל בענין יתרון מעלה דיושר על בחינת העיגולים דירידה זו צורך עלי' להעלות לעליון כו' ולזה הטעם ימצא כח בארץ לחדש יש מאין שאין זה בראשית דחכמה


12) מגלה עמוקות מני חשך: איוב יב, כב.

13) דכד אתכפיא סט"א: נסמן לעיל מב, א.

14) בסו"מ: ( בסור מרע) כ"ה בדפו"ר. ובמהדורת לעמבערג: בתו"מ.

15) טוב זה מלאך חיים: בראשית א, לא. יל"ש שם (רמז טז).

16) אם עושין תשובה: סנהדרין צז, ב.

17) ליבער: כ"ה גם בתו"ח בראשית כ, ד. ובתו"א ד, א: ליווע"ר.

18) תחת העץ התחתון: במאמרי אדה"ז על ענינים ע' תה ובאוה"ת על ענינים ע' שכו מובא זה בשם הה"מ.

19) כו': אוצ"ל: כו').

20) ויפח באפיו: בראשית ב, ז.

21) ע"ג: אוצ"ל: ע"י.