סו, א

כלל ויותר עליון מזה שהוא בבחינת קדם אשר לא נעשו כו' כמ"ש למעלה משום דאו"ח חוזר לקדמותו ממש שלזה נקרא ארץ חפץ לע"ל שהוא עלי' הב' דמל' שלזה היה עיקר ירידתה וכנ"ל בסוף הפ' האומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה כו' וד"ל אך באמת לכאורה יש כאן סתירה גדולה מיניה וביה שהרי כל הטעם ביושר שהוא בחינת רוח למעלה מנפש דעגולים זהו מפני ירידת האור למטה מטה בהגשמ' בחיצוניות האברים כו' והרי זהו מבחינת או"י דוקא שהולך ויורד ומתמעט1 כידוע שהארץ היא מבחי' יושר2 והשמים מבחי' עיגולים ולפי טעם הנ"ל בעלי' הב' דארץ בסוף למעלה גם מתחלתן דהיינו בבחי' קדם אינו אלא מטעם שהוא בבחינת או"ח דוקא שחוזר לקדמותו ממש כנ"ל וזהו כמו תרתי דסתרי ממש מהיפך להיפך וכן בענין חידוש יש מאין שיש במל' יותר מראשי' דחכמה הכל מטעם או"ח דסוף מעשה עלה כו' וזהו היפך ענין הנ"ל בבחי' עגולים ויושר דכל מעלת בחי' יושר הוא מטעם או"י שבא דרך ירידה דוקא כנ"ל וד"ל:

(מ) אך הנה יש להקדים תחלה בשור' ענין ארץ וים שהוא דומה לרקיע3 כו' שמבואר למעלה4 בענין יקוו המים כו' שהים הי' מקיף תחלה לכל כדור הארץ ולבסוף הורד כו' וכמו יורדי הים5 כו' וזהו לרוקע הארץ6 כו' דהנה כפי המבואר בס' המקובלים7 הרי ודאי הים והרקיע הן בבחי' עיגולים והארץ הוא בבחי' יושר שהרי אנו רואים שהמים שבים הן בבחינת מקיפים וסובבים כו' ואין כל חדש כלל במים ורקיע בכו"מ כנ"ל והארץ היא בבחי' ציור אדם8 כמו עין הארץ טבור הארץ9 ערות הארץ פי הארץ10 וכה"ג ואין המקומות שבה שוין כי ארץ זו מגדלת תבואות וארץ זו מגדלת בשמים או זית וגפן כמו ארץ זית שמן11 כו' וארץ זבת חלב ודבש12 וכ"ז רק לפי שהארץ היא בבחי' התיקון דמיון פרצוף אדם באברים חיצונים שכל אבר ואבר פעולתו מיוחד בפ"ע כי ה' בחכמה יסד ארץ13 בבחי' מ"ה דחכמה דאדם או"כ כו' כידוע אך14 הנה יש בזה להבין דאם היה הארץ בעצם רק מבחי' יושר למה הארץ היא כדורית15 ועגולית כעיגול וכדור הרקיע וכמו שאנו רואים בגוף שטח הארץ בכללותו שהוא כדור עיגולי כידוע לכל וגם מצד עצם גוף גשם עפר הארץ הנה שוה הוא בכל המקומות בתוארו וממשו כמו גוף וגשם השמים והים שאין שינוי במקו' ואקלים זה מזולתו מצד גשם עצמו כלל רק בגידול הדצח"מ שבארץ משונים המה זמ"ז דבאקלים זה גדל בארץ מין זה ובאופן זה ובאקלים אחר גדל מין אחר ובמהות ואופן אחר (כמו ארץ מגדלת חכמים16 באקלים זה ואנשי מדות רעים ובאקלים זולתו מגדלת טפשים ואנשי מדות טובים וכה"ג בדו"צ כו') (וגם הנה אנו רואים בד' יסודות ארמ"ע17 שע"ג הארץ עד הרקיע גם הן בבחי' מקיפים18 וסובבים על הארץ ולא יש בהן שינוי וחידוש כלל ככו"מ ברקיע השמים כו' שהרי יסוד האש משכנו למעלה ע"ג יסוד הרוח בבחי' עיגול מקיף ויסוד הרוח ע"ג יסוד המים ויסוד המים ע"ג יסוד העפר ויסוד העפר שבארץ ג"כ עיגול כדורי כנ"ל ואין כל חדש בהן כלל כידוע רק באופני הרכבתן יש אופן חידוש ולא שיחודשו בעצם כלל כו') אך הענין


1) או"י. . ויורד ומתמעט: ראה ביאורי הזהר אחרי עז, א. ג. מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' ערב. פרשיות התורה ח"ב ע' תשפח ואילך. תקס"ח ח"א ע' תקכא. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתסט. תו"ח תולדות קמה, ד.

2) שהארץ. . יושר: בסה"מ תקס"ה כאן ע' רלב [והוא הנחת הר"מ]: ”גשמיות כדור הארץ הוא מבחי' עגולי'. . (כמ"ש בס' התמונה ע' ביסוד עולם). . אך בחי' כחות רוחניי' המלובשי' בארץ הוא מבחי' תחתונה דיושר". ע"ש. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' קצח ואילך. ח"ב ע' תעו. פרשיות התורה ח"ב ע' תרכא. דרך מצותיך פא, סע"א. קסב, ב. לקו"ת שלח לז, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקצה. דברים ח"ב ע' תסד. סה"מ תרמ"ט ע' רנד. וראה לקמן פ"מ (בפנים).

3) וים שהוא דומה לרקיע: סוטה יז, א.

4) שמבואר למעלה: נ, א.

5) יורדי הים: תהלים קז, כג.

6) לרוקע הארץ: שם קלו, ו.

7) כפי המבואר בס' המקובלים: להבא להלן ראה סה"מ תרמ"ט ע' רנא ואילך.

8) והארץ. . ציור האדם: ראה אדר"נ ספל"א.

9) עין הארץ טבור הארץ: בא י, ה. ס' שופטים ט, לז.

10) ערות הארץ פי הארץ: מקץ מב, ט. יב. בראשית ד, יא. קרח טז, ל. לב. פינחס כו, י.

11) ארץ זית שמן: עקב ח, ח.

12) וארץ זבת חלב ודבש: שמות ג, ח.

13) ה' בחכמה יסד ארץ: משלי ג, יט.

14) אך: ראה סה"מ תרמ"ט ע' רנד.

15) הארץ כדורית: ראה ירושלמי (ע"ז פ"ג, ה"א) הובא בתוד"ה כדור ע"ז מא, א. במדב"ר פי"ג יד [וכן צ"ל בהנסמן בסמוך]. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' שדמ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' קמד. וש"נ.

16) ארץ מגדלת חכמים: נסמן לקמן קמו, א.

17) בד' יסודות ארמ"ע: ראה סה"מ תש"ח ע' 204 הערה ו. אג"ק מכ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ט ע' רלט.

18) בד' יסודות. . מקיפים: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ג ה"י.