סו, ב

הוא דבאמת גם הארץ מצד עצמה היא בבחי' עיגולים דתהו וראיה ממ"ש והארץ היתה תהו19 כו' כי היו מי הים מקיפים אותה והיא היתה מובלעת שם ג"כ בבחי' עיגולים דמים המקיפים עליה כו' אך פנימית ותוך תוכה של הארץ דהיינו בעומק של עפר הארץ יש בכח הצומח שבה מבחינת היושר דוקא שהוא כח המגדל ומצמיח שבארץ להוציא צמחה וכל פרי תבואת הארץ בכמה מיני מדריגות ואופנים שונים זמ"ז ממקום למקום עד שאין מקום אחד דומה לחברו במינים הגדילים כנ"ל שיש מקום בארץ מגדלת פירות ותבואות כאלה ויש מקום בארץ מגדלת באופן אחר לגמרי ומין אחר לגמרי כאיברי אדם עינים ורגלים וידים כו' שכל אחד מהות מיוחד בפ"ע כו' כנ"ל וזהו שאמר בספרי המקובלים שהארץ היא ממדריגה היותר תחתונה שבבחי' יושר והיינו מבחי' מל' דמל' דיושר דעשיה20 והשמים מבחי' התחתונה שבעגולים דעשיה כו' ועד"ז ממש יובן בשמים וארץ הרוחניים עד רום המעלות עד בחי' מל' דאצי' שנקרא ארץ עילאה שהוא מבחי' מל' דיושר דוקא היינו דוקא בכח הצומח האלקי שבתוך תוכה להצמיח ולהוליד כל יש מאין כגידול פרי ותבואת הארץ שלמטה וכמאמר תוציא הארץ21 ארץ עילאה כו' אבל מצד עצמה היא ג"כ בבחי' עיגולים כים ורקיע העליון כו' כי הרי היו המים מקיפים אותה עד שאמר יקוו המים כו' ותראה היבשה שהוא עלמא דאתגליא עד שהכל היה מן העפר22 כידוע וד"ל:

ומעתה הנה יובן הטעם מה שיש בכח הארץ לחדש יש מאין ממש (עד שגם כל הד"י הרוחניים כשבאו בתוך תוך הארץ נעשו בבחי' התחדשות גמורה כיסוד הרוח ואש וגם יסוד המים כמו שנקרא מים חיים כו' שאינו בד"י כלל כו') ואמנם זהו מצד כח הגידול וצמיחה שיש בתוך הארץ וזה נעשה בה אחר שאמר יקוו המים כו' דוקא דכל זמן שהיתה הארץ מובלעת בתוך הים לא היה בה כח זה עדיין כי היתה כלולה בבחי' עיגולים דתהו ואע"פ שקדמה ארץ לשמים במ"ת היינו בסוף מעשה כשנתגלה היבש' אח"כ אבל בסדר ההשתלשלות עיגולים קדמו ליושר ושמים קדמו לארץ כמ"ש יהי רקיע כו' ולזאת אין בארץ מצד עצמ' כח זה לחד' יש מאין קודם שיקוו המים מעלי' רק אח"כ שנאמר לרוקע הארץ על המים וכמשל הנ"ל בנפ' האדם שהתכללות הכחות בהעלם בנפ' הי' תחל' ואח"כ באו באברי הגוף ושם נמצא יתרון מעלה זו דבחי' יושר בפרצוף אדם גם בענין התולד' כנ"ל וד"ל אך אין הענין הנ"ל מתיישב לנכון דאם עיקר הטעם דחידו' יש מאין שבארץ הוא מצד בחי' או"ח דוקא שהוא בבחי' עיגולים למה הי' להיפך שחידו' יש מאין נמצא בה אחר שיקוו המים שהן בבחי' עיגולים כו' וגם בגוף הענין יש להבין דמשמע מלשון ארץ שהיא מצד עצמה דוקא בבחי' או"ח דוקא כמאמר הנ"ל למה נקרא שמה ארץ23 שרצתה כו' (וראיה מגוף הגידול והצמיח' שהוא עול' בבחי' או"ח מלמטה למעלה דוקא וגם המים שמתחדשים בארץ שנק' מים חיים המה נובעי' מלמטה למעל' שלא כטבע המים דחסדים דאו"י שהולך מגבוה לנמוך כו') אך הנה יש להקדים תחלה בענין הידוע ומבואר במ"א24 בפי' יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל כו' ואח"כ אמר יקוו


19) והארץ היתה תהו: בראשית א, ב.

20) שהארץ. . מל' דמל'. . דעשיה: ע"ח (שער ציור עולמות) שמ"ג פ"א.

21) תוציא הארץ: בראשית א, כד.

22) שהכל היה מן העפר: קהלת ג, כ.

23) למה נקרא שמה ארץ: נסמן לעיל נד, א.

24) בענין הידוע ומבואר במ"א: ראה סה"מ תקס"ב ח"א ס"ע רמו ואילך. ע' רנג ואילך. אמ"ב שער הק"ש טו, ד.