סז, א

המים שמתחת השמים ותראה היבשה כו' דהנה תחלה היה מים במים1 מ"ע ומ"ת כאחד כו' עד שאמר יהי רקיע להבדיל בין מים עליונים למ"ת כו' והענין הוא דמ"ע הוא בבחי' הרוחניות של השפע העליונה שלא היה יכול להיות התהוות מציאת גשמית כמו שנתהווה מן הארץ דכתיב הכל היה מן העפר כו' וע"כ הוצרך לצמצם ולעשות הבדלה בין הרוחניות והגשמיות ע"י הרקיע הזה והוא שע"י הבדל' זו עלו המ"ע למעלה בבחי' הרוחניות ביותר ונבדלו המ"ת להיות בבחי' ההגשמ' יותר וע"כ ירדו עוד למט' עד למט' מן הארץ וכמ"ש במדר' שגער בהן בנזיפה2 כו' כמשל המסננת שמבדלת הברור ועוש' את הנשאר בגסות יותר משא"כ קודם שמסנן מעורב הדק עם הגס יחד כו' כמ"ש במ"א3 וד"ל וכך יובן טעם ענין הבדלת רקיע זה להבדיל בין מ"ע ומ"ת שיהיו מ"ת בירידת המדריג' ביותר ויפלו למטה כדי שיתגלה היבשה בגובה על המים ואז יהיה בארץ כח הגידול והצמיחה מלמטה למעלה כו' (דמ"ש לרוקע הארץ על המים הכונה כדי שהארץ תקבל ממי התהום שלמטה ממנו שיעלו בגידי הארץ דרך נביעה מלמטה למעל' וכמ"ש כי הוא על ימים יסדה4 ועל נהרות יכוננה כו' וכמ"ש במ"א באריכות) ועד"ז יובן בעולמות העליונים הרוחניי' שזהו בחי' הפרסא המבדיל ומפסיק לצמצם ולהעלים אור הרוחניות שבעליון כדי שיוכל לבא השפע למטה בהגשמה לפ"ע המקבלים כמו שידוע בענין הפרסא המבדיל בין אצי' לבריאה5 ומבריאה ליצי' ומיצי' לעשיה כו' וכך הוא עד רום המעלות גם בין עצמות המאציל לנאצלים כו' וכמ"ש במ"א בענין אור מים רקיע6 שבג"ע יש ג"כ רקיע המבדיל כו' וד"ל וכך יובן עד"ז בבחי' עגולים ויושר הנ"ל דהיינו כמו בנפש האדם שצריך להיות צמצום והעלם הרוחניות שבכחות הנפש כדי שיבואו בהגשמה בציור אברי אדם וכמו מ"ע הרוחניי' שנשארו למעלה כו' והנה עכ"ז יש יתרון מעלה בהגשמת שפע שבארץ אחר שירדו מ"ת למטה במה שיש בה כח החידוש יש מאין שאין זה במ"ע גם קודם ההבדלה מטעם שיש מעלה ביושר שאין בעגולים כנ"ל במשל בנפש האדם בגוף כו' ואמנם הגם שזה החידוש יש מאין הוא בתוך הארץ דוקא כנ"ל אבל הנה עיקר סיבתו בא להיותו בבחי' או"ח דוקא וכנ"ל דכדור הארץ עגולי כו' אע"פ שהצמיחה באה מצד בחי' היושר דוקא כנ"ל שהרי עיקר הטעם הוא משום דאו"ח לקדמותו וכמ"ש ארץ שרצתה לעשות רצון קונה וכמו רץ לבך7 כו' ושרש הענין הוא8 דיש בארץ משני המדריגות דאו"ח ואו"י דהנה הים ג"כ יש בו מבחי' ארץ שהרי הים נקרא סופא דכ"ד כמו הארץ כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים9 כו' דכל השפעות עליונות הכל נמשך אל הים וידוע דים10 וארץ11 שניהם הוא בבחי' המל' שנקרא סופא דכולא12 כו' אך ההפרש ביניהם הוא כך דהארץ הוא מבחי' המל' דיושר ע"כ יש בה בחי' או"ח להיותה מבחי' המל' שהוא בבחי' או"ח עכ"פ וע"כ הארץ עגולי' ונקרא ארץ שרצתה כו' והים הוא מבחי' מל' דעגולים בבחי' או"ח ממש כו' ותחלה יש להבין מהו ההפרש דרך כלל בין או"ח דעיגולים לאו"ח דיושר שזהו בחי' ים


1) תחלה היה מים במים: נסמן לעיל נג, ב.

2) שגער בהן בנזיפה: נסמן לעיל שם.

3) כמשל המסננת. . במ"א: ראה סה"מ תקס"ב שם ע' רנד. אמ"ב שם.

4) כי. . ימים יסדה: תהלים כד, ב. ראה גם סה"מ תקס"ב ח"א ע' קעד.

5) הפרסא. . אצי' לבריאה: נסמן לקמן קטז, א.

6) בענין אור מים רקיע: ראה לקו"ת תזריע כב, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תעג.

7) רץ לבך: ס"י פ"א מ"ח. ת"ז בהקדמה (ז, א).

8) ושרש הענין הוא: ראה גם סה"מ תרמ"ט ע' רנד.

9) כל הנחלים הולכים אל הים: קהלת א, ז.

10) דים. . המל': ראה זהר בהעלותך קנ, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תסג. וש"נ.

11) וארץ. . המל' ראה זהר (תוספתא) בראשית לא, ב.

12) המל' שנקרא סופא דכולא: נסמן לקמן קמב, ב.