סז, ב

וארץ כנ"ל ויש להקדים ענין אחד והוא מ"ש אם אין חכמה13 אין יראה אם אין יראה אין חכמה וידוע הקושיא דא"כ באיזה יקדים שאיך יקדים בחכמה שאם אין יראה אין חכמה ואיך יקדים ביראה שאם אין חכמה אין יראה אלא הענין הוא שיש הפרש בזה בין בחי' עיגולים דתהו ליושר דתיקון הנ"ל שבדרך כלל העיגולים הן בבחי' או"ח והיושר באו"י וידוע שבע"ס דאו"י הכתר קודם לחכמה והמל' אחרון ובע"ס דאו"ח14 נהפוך הוא שהמל' קודם לבא והכתר והחכמה אח"כ (וזהו עד דמטי רגלין15 דאו"י ברגלין דאו"ח וכמ"ש ועמדו רגליו16 כו' דבירורים דאו"י מלמעלה למטה מכתר עד מל' ובירורי' דאו"ח מלמטה למעלה ממל' עד הכתר כו') וזהו שאם אין חכמה אין יראה היינו בע"ס דאו"י מלמעלה למטה החכמה קודם ליראה ובע"ס דאו"ח אם אין יראה שבסוף שהוא המל' אין חכמה שבראש כו' וזהו שכל שיראת חטאו קודמת17 דוקא לחכמתו חכמתו מתקיימת כו' וכמ"ש ראשית חכמה18 יראת ה' שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם כו' וכן תכלית חכמה19 תשובה ומע"ט כו' וא"כ לכאורה יש להבין בזה דהלא ידוע שנש"י הן בבחי' היושר כמ"ש והאלקים עשה את האדם ישר20 כו' ואתם קרויים אדם21 כו' וכידוע וא"כ למה בכנ"י היראה עיקר ותחלה וכמ"ש מה ה' אלקיך שואל ממך כ"א ליראה22 כו' וכן דוד אמר אחת שאלתי23 כו' שבתי בבית ה' כו' וכמ"כ ויהי נועם ה'24 כו' ומעשה ידינו דוקא כוננהו בצדקה תכונני25 וכתיב בזאת יבא26 כו' וכה"ג ולכך א' דדוקא כשיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכמ"ש סוף דבר27 כו' את האלקים ירא כו' כי זה כל האדם דהמעשה עיקר וגם מה שתלמוד גדול28 אינו אלא מפני שמביא למעשה כידוע כו':

(מא) אך הנה יש להבין תחלה בבחי' ההפרש בין ים לארץ בדרך כלל מאחר ששניהם בבחי' או"ח דוקא אלא שזה ממל' דעגולים וזה ממל' דיושר מהו ההפרש בזה בין עיגולים ויושר כו' והנה יובן זה בעבודת ה' שיש ב' מיני התפעלות הפכיים אע"פ ששניהם בבחי' רצוא והסתלקות מלמטה למעלה מן המקבל אל המשפיע הא' כמו שאנו רואים בהתפעלות התלהבות הלב לפרקים בתשוקה וצמאון גדול לה' אחד דהיינו שתכסוף הנפש ותכלה להיות נפשו משגת בהשגה וראי' עין השכל לאסתכלא ביקרא דמלכא29 כמו שאמר מתי אבא ואראה30 פני אלקים וכן צמא' לך נפשי31 כו' כן בקדש חזיתיך32 והיינו גודל התשוקה ברשפי אש להשיג ולראות אור פני מלך כו' אך לא יכול לראות מצד ריחוקו כמו בארץ ציה33 כו' או מצד שלא יכיל כלי מוחו ולבו להגיע ולעמוד בדביקות והתקשרות זו מפני שהוא למעלה מכלי השגתו כענין מה פשפשת34 כו' וזהו כמו שא' נכספ' וגם כלתה נפשי35 כו' ואמר בזהר דגם מאן דמיכסיף לאסתכלא36 ולא יכיל לאדבקא כו' עכ"ז שבחא אית ליה כו' לפי שזהו בבחי' התשוקה עכ"פ שהוא בבחי' או"ח דעיגולים שכולו נמשך כלפי מעלה ורוצה לצאת וליכלל להדבק באחד רק שלא יכיל לאדבקא כו' והיינו כמו גלי


13) אם אין חכמה: אבות פ"ג מי"ז.

14) שבע"ס דאו"י. . דאו"ח: נסמן לעיל לה, א.

15) עד דמטי רגלין: ראה זהר פקודי רנח, א ובמק"מ שם. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תתמה־ דברים ח"א ע' עז.

16) ועמדו רגליו: זכרי' יד, ד.

17) שכל שיראת חטאו קודמת: אבות פ"ג מ"ט.

18) ראשית חכמה: תהלים קיא, י. ראה ברכות יז, א (הגי' שהובא עה"ג שם).

19) תכלית חכמה: ברכות יז, א.

20) והאלקים. . ישר: קהלת ז, כט [ושם: עשה האלקים — ראה הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקצה־ דברים ח"ב ע' תקנא. לקמן קיד, ב].

21) ואתם קרויים אדם: יבמות סא, א.

22) מה. . כ"א ליראה: עקב י, ב.

23) אחת שאלתי: תהלים כז, ד.

24) ויהי נועם ה': שם צ, יז.

25) בצדקה תכונני: ישעי' נד, יד.

26) בזאת יבא: אחרי טז, ג.

27) סוף דבר: קהלת יב, יג.

28) שתלמוד גדול: קידושין מ, ב.

29) לאסתכלא ביקרא דמלכא: נסמן לקמן קיא, א.

30) מתי אבא ואראה: תהלים מב, ג.

31) צמא' לך נפשי: שם סג, ב.

32) כן בקדש חזיתיך: תהלים שם, ג.

33) בארץ צי': תהלים סג, ב. ירמי' ב, ו. יחזקאל יט, יג.

34) מה פשפשת: זהר בהקדמה א, ב.

35) נכספ' וגם כלתה נפשי: תהלים פד, ג.

36) דגם מאן דמיכסיף לאסתכלא: ראה זהר נח סט, ב.