סט, ב

ואחר שקיבלו ישראל תו"מ אז עיקר העלאת מ"ן הוא מכנ"י וזהו שתנאי הי' להקב"ה22 בוימ"ב אם יקבלו ישראל כו' וא"ל יחזיר' כו' וזהו בראשית בשביל ישראל23 שנק' ראשית כו' ודוקא בתו"מ בפ"מ שישראל עושין למטה עי"ז דוקא נתעורר למעלה להמשיך אורות דאצילות מחדש להקרו' בשם חכים וחסדן כו' כמו בצדקה וחסד שעושין נק' בתקונא דא חסד דרועא ימינא24 דקוב"ה כו' וכיוצא בזה בכל המצו' מעשיות דכתיב ועשיתם אתם כאלו עשאוני25 ברמ"ח אברים שהן רמ"ח אברי' העליונים הרוחני' בציור קומת אדם דאצי' וכללותם מצות ת"ת שעי"ז ממשיכים אא"ס בח"ע שזהו לשמה לשם התורה26 כידוע והנה באמת יש להבין מאין יש לכנ"י כח גדול כזה עד שיהי' עי"ז חיבור וקשר עצמות המאציל בנאצלים שלא הי' כזה גם בראשית ההשתלשלות דאבי"ע גם ע"י צמצום הראשון שהרי ידוע בעיקר מעלת יחודים עליונים שבמ"ע למעלה היינו להוסיף אור גדול מפנימיות ועצמות אא"ס שלמעלה הרבה מבחי' הצמצום דמאמר קו המדה כו' וכמ"ש בע"ח שכל עיקר המצו' להוסיף אור באצילות27 אך הענין הוא דיש בנש"י ב' מדרגות הא' במקור שרשם למעלה בפנימית ועצמות אא"ס ממש כי חלק הוי"ה עמו28 שישראל עלה במח'29 בעצמות ממש טרם שצמצם עצמו שנמלך בנשמתן של צדיקים30 כו' וע"כ בעשות א' מישראל גם בגוף גשמי בעה"ז הגשמי איזה מצוה בפ"מ או ע"י מס"נ אם בכח במוח ולב בק"ש או בפועל כתשובה מעומק הלב (כתשוב' דראב"ד וכה"ג) אזי מעוררים לבחי' שרשם הראשון למעל' מעלה במהו"ע ממש בבחי' הפנימי' ועצמות ממש עד שיש בכח זה לעורר מחדש להוסיף ולהמשיך אור חדש ממהו"ע באצילות והן בחי' רמ"ח אברים דמלכא שנעשים באו"כ שע"י המצות שלמטה נמשך תוס' אורות בכלים כמו בצדקה וחסד נמשך תוס' אור באור חסד דאצילות וכה"ג וכנ"ל לפי שבחי' הפנימית דנש"י בשרשם בפנימית ועצמות מעורר להמשיך תוס' אור פנימית בע"ס או"כ כו' כנ"ל וזהו שהי' התנאי לוימ"ב העליונים עד רום המעלות אם יקבלו ויקיימו ישראל תו"מ כו' דסוף מעשה זו דנשמות הצדיקים עבמ"ת וזהו עיקר ההעלאת מ"ן יותר מהעלאת מ"ן דנשמות שבדורות הראשונים עד מ"ת וד"ל אך זהו מצד בחי' הפנימי' של נש"י בשרשם למעלה בפנימית ועצמות ע"כ הן העושין את המצות עליונות למעלה וכמ"ש כאלו עשאוני כו' שנמצא שישראל מנשאין ומגביהי' למצות העליונו' שיומשכו מלמעלה כו' אבל המדריגה הב' בישראל היינו בחי' החיצוניות שבהם שהוא למטה הרבה מן המצות הרוחניות דאצילות עד שהמצות שעושין המה מנשאין ומעלין לנש"י למעלה כמ"ש אלה המצות31 אשר יעשה אותם האדם וחי בהם דחיות נש"י שנק' אדם הוא ע"י המצות דוקא והענין הוא לפי שנשמות ישראל שבגופים באו למטה בדרך השתלשלות בבחי' בריאה מאין ליש ממש כידוע דנר"נ דבי"ע נמשך מחיצוניות הכלים דאצילות על ידי יחוד זו"נ כו' וכמו שאנו אומרים32 אתה בראת אתה יצרת כו' וכן אמ' בפי' ויברא ה' את האדם כו' וייצר33 כו' וכתיב לכבודי בראתיו יצרתיו34 כו' וכמו חי ה' אשר עשה לנו את הנפש הזאת35 וכידוע ולפ"ז בסיבת קיום רצון העליון שבמצות נמשך תוס' אור להאיר בנשמות דבי"ע עד בחי' הנפ' דעשי' והיינו


22) שתנאי הי' להקב"ה: ראה שבת פח, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' קמ־ תו"ח בראשית ב, ד הערה 37.

23) בראשית בשביל ישראל: בראשית א, א וברש"י שם. הנסמן בלקו"ש (מקץ) כרך ג ע' 820.

24) בתקונא דא. . ימינא: ת"ז בהקדמה (יז, א).

25) ועשיתם אתם כאלו עשאוני: בחוקותי כו, ג. ראה זהר שם קיג, סע"א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רלה. וש"נ.

26) לשמה לשם התורה: ראה פע"ח שער הנהגת הלימוד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן ע' רפג. תקס"ה כאן ע' רלו. שע"ת ח"ב ט, ד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' א. וש"נ. ח"ב ע' שסז. נ"ך ע' רעח. תו"ח לך פג, ג.

27) בע"ח. . המצו' להוסיף אור באצילות: ראה ע"ח (שער מ"ן ומ"ד) של"ט, די"א כלל טז. הנסמן במאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תיג. תו"ח לך פ, ג ובהערה 31.

28) כי חלק הוי"ה עמו: האזינו לב, ט.

29) שישראל עלה במח': נסמן לעיל לז, ב.

30) שנמלך בנשמתן של צדיקים: ראה ב"ר פ"ח, ז. רו"ר פ"ב, ג. שע"ת ח"ב מא, ב.

31) אלה המצות: נסמן לעיל סח, ב.

32) שאנו אומרים: בברכת אלקי נשמה.

33) ויברא. . וייצר: בראשית א, כז. ב, ז.

34) לכבודי בראתיו יצרתיו: ישעי' מג, ז [ושם: ולכבודי].

35) חי ה'. . הנפש הזאת: ירמי' לח, טז. ראה גם לקמן צח, ב. שע"ת ח"א נז, א. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שו. וש"נ.