ע, ב

דאע"פ שישראל מנשאים למצות מצד שרשם למעלה להוסיף אור בע"ס באו"כ מ"מ המצות שלמטה מנשאים אותם מפני שיש כח במצות בשרשם במהו"ע לנשאות לנושאיהם כמו בארון לפי שגם שמלובשים בגשמיות למטה אין זה תפיס' והלבשה כלל ויכולים לנשאו' לנש"י אע"פ שנשמות ישראל בשרשם למעלה בפנימית כו' והיינו מטעם דסוף מעשה עבמ"ת כו' ע"כ נותנים כח לישראל לנשאות המצות גם למעלה דמצות שלמטה גבוהים ממצות שלמעלה וכידוע בענין שכר מצוה מצוה עצמה שמזה נמשך מקור חיי העוה"ב14 והוא קיבול שכר לנשמות גם לפ"ע שרש מדרגתם למעלה בפנימית אא"ס כמ"ש להנחיל אוהבי יש15 כו' ומזה ראיה ברורה לענין מעלת המצות דנושאיהם נושאים כמו בארון וד"ל) והיותר נכון שגם בארון מה שנושאיו נשא הרי זה דבר והיפוכו כאחד ושניהם אמת והיינו מטעם המבו' במ"א דיש כח במרכב' דפני ארי' ושור לנשאות לבחי' אדם16 שעל הכסא מצד שרש הבהמות וחיות בבחינת התהו שקדם לתיקון וכמו שאנו רואים למטה באדם שיחי' ויקבל שפעו מבשר וכה"ג ומ"מ האדם מעלה לבשר באכלו כידוע דמ"ה מברר לב"ן17 וכך הארון שבו הלוחות בחי' אדם נושאיו נשא וגם זה אמת שיש בכחם מדרגה עליונה לנשאות הארון וא"כ זהו כמו שלא נודע ראש וסוף מאחר שנושאים זה לזה כמו עד"מ הראש ורגל שהרגל מעמיד לראש והראש מוליך לרגל כידוע לפי שיש בזה מה שאין בזה וכלולים זע"ז עד שזה מקבל מזה וזה משפיע לזה ולא נודע מי משפיע ומי מקבל כו' (ועד"ז הוא בענין המצות דהמצות משפיעים לנשמות שלמטה ונשמות שלמעל' מעלה משפיעים למצות וזה מקבל מזה כו' עד שלא נודע ראש וסוף דשניהם אמת וע"כ יש כאן דבר והיפוכו כאחד כו' ולפ"ז המשל עם הנמשל אחד הוא ממש כו' וד"ל):

(מג) ובכל הנ"ל יובן מ"ש אז ישיר משה כו' פי' אז משמעו לשעבר כתרגומו מקדמת דנא18 כו' וישיר משמעו להבא והל"ל אז שר אבל איך אמר דבר והיפוכו כאחד עבר ולהבא יחד אז ישיר כו' וכן יש להבין מ"ש משה ובנ"י דהל"ל ישירו וכולל בנ"י בלשון יחיד ישיר דמשה אך משום דמשה ובנ"י ג"כ ב' הפכים כאחד דשרש משה מבחי' או"י ובנ"י מבחינת או"ח שהוא מל' דיושר והיינו ענין עבר ולהבא דאז ישיר כאחד שנתחברו יחד כו' וביאור הדברים הנה יובן ע"ד הנ"ל בישראל ומצות שמנשאים זה לזה ומתחברים כאחד כו' דהנ' מבואר למעל' בשרש ענין קי"ס שנבקע הים מפני ישראל שזהו התגברות דאו"י על או"ח ובאמת עיקר בקיעת הים הי' מפני משה דוקא כמ"ש ויט משה את ידו על הים19 כו' וכמו בוקע ים לפני משה20 דוקא דשרש נשמת משה מן המים עליונים משיתיהו21 שהוא מבחי' קדם אשר לא נעשו22 כו' וזהו אז מקדמת דנא מבחי' קדמון לכל הקדומים23 הנ"ל והים הוא מבחי' מל' דעגולים ע"כ גבר או"י דמשה על או"ח דים כו' וכך הי' ענין חיבור דמשה ובנ"י שבנ"י הן מבחי' מל' דיושר כנ"ל בפי' ארץ שרצתה לעשות רצון קונה וכמו שהי' במ"ת שאמרו נעשה24 שתשוקתם בבחי' מקבל לקבל בנפשם בחי' המעשה דוקא שזהו ענין הרצוא והתשוקה לקבל גלוי המשכת אלקות ע"י


14) מצוה. . חיי העוה"ב: ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' שצב. וש"נ. תו"ח לך פג, א ובהערה 11.

15) להנחיל אוהבי יש: משלי ח, כא.

16) כח במרכב'. . לנשאות לבחי' אדם: ראה מאמרי אדה"ז אתהלך לאזניא ע' קעא. תקס"ט ע' קנג. תו"א יתרו עב, ב.

17) דמ"ה מברר לב"ן: נסמן לקמן קלג, א.

18) אז. . מקדמת דנא: נסמן לעיל נ, א.

19) ויט משה. . הים: בשלח יד, כא.

20) בוקע ים לפני משה: תפלת ערבית.

21) מן המים. . משיתיהו: ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצד. וש"נ.

22) קדם אשר לא נעשו: ישעי' מו, י.

23) קדמון לכל הקדומים: נסמן לעיל נא, א.

24) במ"ת שאמרו נעשה: יתרו יט, ח. משפטים כד, ז.