עא, א

תו"מ בפ"מ כנ"ל ושרש משה מבחי' המשפיע שהרי נקרא שושבינא דמלכא1 דוקא שמביא וממשיך לגלוי אור א"ס מלמעלה למטה ע"י תו"מ כמ"ש תורה צוה לנו משה2 כו' וכמו במ"ת שהי' משה מדבר כו' כמ"ש משה ידבר3 כו' להיותו מבחי' או"י דבחי' חב"ד דיושר כו' ובנ"י הן מבחי' מל' דיושר וגבר כח החסדים דמשפיע דבחי' משה על בחי' או"ח דבנ"י ומהפך אותם למדריגתו להיות גם הם בחי' משפיעים וממשיכים גלוי אור א"ס בתו"מ כו' וכנ"ל דהמצות מקבלים מישראל כו' וזהו אז ישיר משה ובנ"י אז מקדמין לכל כו' שזהו בחי' משה ישיר להבא שזהו בבחי' התכללות דבר והיפוכו דאו"י דמשה ואו"ח דבנ"י שהוא בחינת עבר ולהבא כאחד והענין הוא לפי שנעוץ תחילתן בסופן4 וסופן בתחלתן מבלי שימצא ראש וסוף5 כו' אך כעת התכללות זו דסופן בתחילתן הוא בהעלם ולע"ל יתגל' דהיינו בימי משיח שיקראו בנ"י ארץ חפץ כו' כנ"ל ולכך אמר לשון להבא ישיר שזהו לעתיד דוקא ועכשיו נתחברו עבר דאז עם ישיר דלהבא בהעלם עכ"פ לפי שסוף מעשה דבנ"י עלה במח' הקדומה דקדמון כו' וד"ל וזהו דוקא בקי"ס שהוא מעין דלעתיד כנ"ל נתחברו או"י ואו"ח דמשה ובני ישראל על כן אמר אז ישיר ב' ההפכים כאחד כו' ודי למבין ויובן זה על דרך הנ"ל בחיבור ב' הפכים כאחד כמו בארון שנושאיו נשא וכן במצות מעשיות שמנשאים לישראל וישראל מנשאים למצות כו' דשניהם אמת דמצד הפנימית דישראל מנשאים למצות ומצד חיצוניות שלהם המצות מנשאים אותן כו' ואף כאן בשעת קי"ס הנה מצד בחי' הפנימית דישראל כמו שהם בשרשם למעלה בבחי' קדם הנ"ל דישראל עלה במח' הקדומה שבפנימית מהו"ע כו' ע"כ נבקע הים מפניהם שהים הוא למטה מהם (שהוא בחי' או"ח דעיגולים דתהו כנ"ל אע"פ שנקרא ים הקדמוני הרי אמר שיצאו מ"ח מירושלים6 אל הי"ק לפי שמח' הקדומה שישר' עלה שם הוא סוף מעש' שעבמ"ת כו' וזהו ארץ שרצתה כו' כנ"ל) וכמו לרוקע הארץ7 כו' יקוו המים ותרא' היבש'8 כנ"ל וזהו כמו שישראל מצד הפנימית שלהם שמוסיפים אור גם במקיף הכללי דע"ס בתוס' אור חדש בכלים כנ"ל הטעם וזה היה עיקר הכונה שהעביר ישראל בתוך הים שיבקע הים ויעברו בתוכו ביבשה דוקא כדי שיהיה מזה הכנה למ"ת שיקבלו תו"מ באופן שע"י מעשה המצות שלהם דוקא יעלו למצו' העליונות כנ"ל וד"ל אך יש בזה דבר והיפוכו דהיינו כמו מה שיש בכח המצות לנשאות ולהעלות לנש"י מצד בחי' החיצוניות דישראל שהן למטה מן המצות וכך הי' בענין העבר' שלהם בים בשביל עלי' לנש"י שהן למטה בגופים שהוא ע"י הים דוקא שיש בים מעלה ומדריגה יתירה עד שיש ביכולתו להעלות ולנשאות לישראל כמו שהמצוה מגביה ומעלה לנפ' האלקית (משום דים הוא בחי' עיגולים דתהו שקדם לנש"י דתקון כו') וענין הבקיעה שנבקע הים מפני ישראל שאו"י גבר על או"ח כנ"ל היינו כמו שהנפ' אלקית בשרשה עושה את המצות למעלה ושניהם אמת וזהו כמו שארון נושאיו נשא דשניהם אמת דמה שנשאו נושאים לארון (משום דבחי' ב"ן דתהו בשרשו למעלה מבחי' אדם דתיקון כנ"ל) שזהו כמו המצות שמנשאים לנשמות ישראל (לפי שהמצות מבירורים


1) משה. . שושבינא דמלכא: ראה זהר (רע"מ) ויקרא כ, א. הנסמן במאמרי אדה"א דברים ח"א ע' קג. שמות ח"ב ע' שטו וע' שכז.

2) תורה צוה לנו משה: ברכה לג, ד.

3) משה ידבר: יתרו יט, יט.

4) שנעוץ תחלתן בסופן: ראה ס"י פ"א מ"ז.

5) מבלי שימצא ראש וסוף: ראה קהלת ג, יא.

6) שיצאו מ"ח מירושלים: זכרי' יד, ח.

7) לרוקע הארץ: תהלים קלו, ו.

8) יקוו המים ותרא' היבש': בראשית א, ט.