עא, ב

דרפ"ח דתהו שקדם לנשמות ישראל דתיקון כו') וכמו הים שנשא והגביה לנש"י (מטעם הנ"ל וד"ל) ומה שארון נושאיו נשא היינו כמו שהנפש אלקית מצד בחי' הפנימית למעלה מעלה ומגביה ועושה למצו' כו' וזהו כמו שנבקע הים מפני ישראל דגבר או"י על או"ח מצד שרשו של או"ח בבחי' פנימית ממש דג' קשרין הן ישראל ואוריי' וקוב"ה הכל בבחי' סתי' שהוא סדכ"ס עצמו דלמת"ב כלל אפי' בחי' הים הקדמוני בחי' סובב הכללי כו' וד"ל ונמצ' עכ"פ שנתחברו בקי"ס או"י ואו"ח באופן שנושאי' זא"ז ואין לחל' ביניהן למצו' בהם ראש וסוף וד"ל (ובאמ' י"ל בהיפך דמה שנבקע הים מפני ישראל שגבר או"י על או"ח היינו מצד נש"י שלמטה בתו"מ בפ"מ שעבמ"ת סוף מעשה דוקא וזה היה הכנה למ"ת לקיום תו"מ בפ"מ למטה דוק' וזהו כמו שהמצות בציור אדם למטה מנשאי' לנש"י מצד סוף מעש' דמצות כשהן בגשמיות דוקא כמו והלך לפניך צדקך וכנ"ל ומה שנתעלו נש"י ע"י הים היינו מפני שעלו נש"י ע"י הים במח' הקדומה דים הקדמוני כו' שזהו כמו שהנש"י בשרשם שמעלין למצות עליונות לעשות לאדם דאצי'9 (וכך משמע בזהר בעיקר ענין קי"ס שזה היה עליות הנשמות מבריאה לאצי' שהבקיעה היא ג"כ מלמטה למעלה אך לפי' האריז"ל10 בקי"ס שהוא כמו לידת הנשמות מלמעלה למטה א"כ הרי בבקיעת הים מחולקי' ולפ"ד הזהר עליי' לנש"י ע"י הים ע"י הבקיע' ולפ"ד האריז"ל הבקיעה היה ירידה שזהו התגברות דאו"י על או"ח להורידו למטה שהוא כישראל מנשאים למצות שזהו כפי' הא' וממילא מובן דעלי' דנש"י ע"י הים זהו כמו המצות שמנשאים לישראל ולפ"ד הזהר זהו כישראל שמנשאים למצות כפי' הב' וד"ל) והנה כמו כן ע"ד כל זה היה חיבור משה ובנ"י דכמו שלגבי הים נק' ישראל או"י וגובר על או"ח דים כך משה לגבי ישראל נק' או"י שגובר על או"ח דכנ"י הוא מבחי' מל' דיושר כנ"ל ומשה השפיע להם תו"מ מבחי' הרוחניו' דח"ע למטה בגשמיות כו' וזה היה ענין שירת הים דבקיעת הים ענין בפ"ע ושירת הים ענין בפ"ע דהיינו ששירת הים הוא בחי' הפנימי' המכוון שבבקיעת הים וכמו שבבקיעת הים היה משה עיקר וישראל טפל כנ"ל כך גם בשירת הים כשכבר נכנסו בתוך הים אמר משה השירה וזהו אז ישיר משה דוקא ובנ"י נכללו בו וזהו ישיר לשון יחיד והענין הוא דמשה הי' מקור התו"מ כמו שהוא למעלה בפנימית מהו"ע כמ"ש ואהיה אצלו אמון11 אצלו ממש שעשועי' העצמיי' וכו' ואע"פ שישראל ג"כ עבמח"ק12 זהו בחי' חיצוניות לגבי פנימיות זו ויש כאן חיבור דבר והיפוכו כא' עד מבלי שימצא ראש וסוף ע"ד הנ"ל בבקיעת הים ובמצות וישראל וכמו ארון נושאיו נשא כו' דאז בחי' קדם דמשה וישיר להבא וכן משה ובנ"י יחדיו ידובקו מבלי ימצא בהן ראש וסוף דודאי כמו שארון נשאוהו נושאיו) כטעם13 הנ"ל במצוה שתהו קדם לתיקון בשרשו) כך יש כח ברצוא דאו"ח דיושר דישראל שאמ' נעשה וכארץ שרצתה כו' לנשאות למשה (וראי' כשחטאו ישראל בעגל אמר למשה לך רד כלום14 כו') וכארון שנשא לנושאיו


9) דאצי': אוצ"ל: דאצי').

10) בזהר. . האריז"ל: ראה זהר בשלח מח, ב. פע"ח (שחה"מ) שכ"א, פ"ח. לקמן פד, א. פו, א ואילך. סידור שחה"מ רפט, ד ואילך. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רנח ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ריב ואילך וע' רנ ואילך. תו"ח בשלח רפ, א.

11) ואהי' אצלו אמון: משלי ח, ל.

12) עבמח"ק: עלו במחשבה קדומה.

13) נושאיו) כטעם: אוצ"ל: נושאיו (כטעם.

14) לך רד כלום: תשא לב, ז. ברכות לב, א.