עב, ב

וחילו שרדפו אחריהם בים להפריד בין הדבקים כו' ע"כ נטבעו ונאבדו מיד כמ"ש וברוח אפיך נערמו מים כו' קפאו כו' עד נשפת ברוחך6 כו' צללו כעופרת כו' וזהו שאמ' וניער פרעה וחילו בענין חסד בפ"ע שרצה פרעה להפריד היחוד עליון דאו"י ואו"ח וניערו בים כו' בבחי' תוקף הגבורות עליונות על המנגד ליחוד עליון דאו"י ואו"ח כי פרעה וחילו הן דכר ונוק' דקליפה שזהו סוס ורוכבו7 כו' והוא המונע אור השפע עליונה דבחי' או"י לירד למטה וגם מונע עליי' המקבל בבחי' או"ח ולפי שבקי"ס נתחברו יחד או"י ואו"ח מבלי יפרדו כלל אז נמשך תוקף הגבורות על המפרידם כמשל הנ"ל בארי' ואריותא שמפני תוקף התשוקה זע"ז להזדווג יגבר יותר תוקף החימה על העובר ביניהם להזיקו כו' וד"ל וזהו שאמ' תחילה ב' פסוקים בענין היחוד דאו"י ואו"ח שהוא מ"ש לגוזר י"ס שגבר או"י על או"ח להמתיקן והעביר ישראל כו' שזהו ג"כ עליי' דנש"י ע"י הים בבחי' או"ח כו' ושניהם כלולים כא' מבלי שימצא בהם ראש וסוף כלל כנ"ל בענין בקיעת הים ובענין שירת הים דמשה ובנ"י ע"כ מיד וניער פרעה כו' כשרצה להפרידם וע"כ אמר זה לבחי' חסד לעולם בפ"ע כדי שיהיה קיום ליחוד עליון דאו"י ואו"ח בתו"מ דישראל לעולם וד"ל אך הנה עדיין יש להבין בזה דאם היה היחוד עליון הזה דאו"י ואו"ח כדוגמת היחוד דדכר ונוק' בתשוקה והתכללות יתכן שיפול כעס וחרון אף גדול על המונע ומפריד כו' אבל באמת הרי בחי' או"י ואו"ח המה מנגדי' זע"ז בתכלית כאש ומים שזה טבעו לירד מגבוה לנמוך כמים וזה טבעו לעלות כאש כו' וע"כ אמר לגוזר ים סוף שגבר או"י על או"ח ונבקע הים שנתבטל ממציאת עליית גליו כמו בשוא גליו אתה תשבחם8 להשקיטם כנ"ל וא"כ איך שייך בזה ענין יחוד בתשוקה עד שיפול גבורות ודינין על המונע ומפריד היחוד כו' ואמנם אין זה קושיא כ"כ שהרי גם בדכר ונוק' יש ב' הפכים אלה דחו"ג כמים ואש ממש דתיאובתא דדכורא9 לנוק' בבחי' מי החסדים להתמשך ולהתדבק בשפע מ"ד באהבה ולא ברשפי אש צמאון משא"כ בנוק' תיאובתא10 דילה ברשפי אש צמאון כמו ואל אישך תשוקתך11 בבחי' העלאה כאש העולה כו' ועכ"ז תשוקת שניהם להתייחד זע"ז משום דהיא הנותנת דלפי שהזכר בבחי' חסדים12 והנוק' בבחי' גבורות13 תשוקתם להכלל זע"ז כו' וכמו"כ ביחוד עליון הרוחני דאו"י ואו"ח למעלה לפי שהן ב' הפכים בחי' או"י הוא בבחי' ירידה והמשכה כמים וטבע או"ח לעלות כאש כו' ע"כ תשוקתם להתייחד ולהכלל זה עם זה דוקא וממילא יפול הדין והכעס על המנגד כמו על דרך דוגמא בבחי' רצוא ושוב שבתפלה כאשר יתפעל ברצוא בתשוקה שבלב לעלות ולידבק באחד מיד ירצה בחשק ההמשכ' וירידה שיהי' גלוי אלקות בנפשו באמצעות תו"מ ויפול מצמאון הראשון והא בהא תליא שכאשר אין לו בחי' רצוא בצמאון לא יהי' לו החשק ואהבה בגלוי אור אלקי בתו"מ כלל שהרי האומר אין לו אלא תורה14 אפי' תורה אין לו וכן להיפך בצמאון שבתפלה בלא תו"מ יפול הנופל במעט רגע כידוע וד"ל אך יש להבין עוד שלכאורה יש סתירה גדולה לכל ענין הנ"ל בבחי' בקיעת או"י על או"ח דמשמע שכל עיקר ענין קי"ס אינו רק מה שגבר האו"י על או"ח ובאמת מצינו מפורש במקרא שעיקר סיבת


6) וברוח אפיך. . נשפת ברוחך: בשלח טו, ח. י.

7) דכר ונוק'. . סוס ורוכבו: נסמן לעיל לו, ב.

8) בשוא גליו אתה תשבחם: תהלים פט, י. לעיל סח, א.

9) דתיאובתא דדכורא: ראה זהר נח סו, ב. לך פה, ב. תרומה קסה, סע"א.

10) בנוק' תיאובתא: ראה זהר בראשית לה, א. נח ס, ב. לך פה, ב.

11) ואל אישך תשוקתך: בראשית ג, טז.

12) שהזכר בבחי' חסדים: ראה זהר תזריע מח, ב. נשא קמה, ב. ע"ח (שער מ"ן ומ"ד) שט"ל, דרוש י.

13) והנוק' בבחי' גבורות: ראה זהר בראשית מח, ב. אחרי סה, א. בהערה שלפנ"ז. ע"ח (שער קיצור אבי"ע) ש"נ, פ"ד.

14) האומר. . אלא תורה: ראה יבמות קט, ב.