עג, א

קי"ס היה כמה שאמ' ויולך ה' ברוח קדים1 עזה כל הלילה ויבקעו המים כו' הרי היה עיקר סיבת הבקיעה רק מרוח הקדים עזה הזה וזה היה קודם בחי' או"י דישראל ומשה כו' וד"ל אך הנה ידוע מ"ש בזהר בכ"מ דכד אינון תלת2 אינון ארבע פי' במצי' השלש' כאשר מתכללי' יחד בהכרח שימצ' רביעי שמחברם וכוללם יחד (וכמו שיר משולש ושיר מרובע3 מפני שבהתכללו' דת"ת המכריע4 בהכרח ימצא בו ב' אופנים דחו"ג הרי ד' מדריגות וכידוע בטעם ענין י"ב ג"א5 משום דבבחי' ת"ת שבחו"ג נחלק כל א' מהג' דחג"ת לד' מדריגות6 והן התחלקות י"ב שבטים מהאבות7 שהן ד' דגלים כו') וכמו שאנו רואים בשכל שמטה כלפי חסד שכלול מגבורה שבחסד ובחי' המכריע שביניהן הרי שלשה והרי במכריע זה כלול מב' דעות דחו"ג דהיינו באופן ההכרעה אם לחסד יותר או לדין יותר ה"ז ד' מדריגות בחסד וכמו"כ במדת הדין שכלול מחסד שבדין ויש בו ג"כ דעת המכריע הרי שלשה והוא כלול מב' לחסד ולדין הרי ד' מדריגות בבחי' הדין וכמו"כ בבחי' ת"ת עצמו שכלול מחו"ג ובו יש ב' נטיות לחו"ג הרי יש בחג"ת י"ב מדריגות וד"ל (וכמו"כ בשיר כפול דחו"ג ושיר משולש דת"ת הממוזג מחו"ג כאמ"ר8 שהרוח כלל9 מאש ומים ויש ברוח זה עצמו ב' נטיות לחסדים דמים ולגבורות דאש הרי ד' שנק' שיר מרובע וכן בגוונין דירוק שכלול מחו"ג ונק' ארגמן10 כו') והנה בעבודת ה' יובן זה כמו התפעלות הביטול שמצד האהבה והתפעלות הביטול שמצד היראה שנק' חו"ג וכן הוא בשיר של חדוה ושיר של מרירות והרי יש התפעלות הביטול דיראה כלול באהבה כמו וגילו ברעדה11 במקום גילה שם תהא רעדה כמו יראה דאברהם שנאמר בו עתה ידעתי12 כי ירא אלקים אתה אע"פ שעצם מדרגתו באהבה שנק' אברהם אוהבי13 רחימא דמלכא14 כו' וכן פחד יצחק15 שהיה כלול בו מאהבה דאברהם בתוך תוכו כמו במקום גילה שמבחוץ שם תהא רעדה מבפני' כו' כך להיפך במקום פחד וביטול דיראה מבחוץ שם תהא האהבה וגילה מבפנים כמו שרי המלך שיושבים ביראה ואימת מלך ומבפנים יגילו בשמחתו או להיפך שיגילו מבחוץ ויראים מבפנים והממוצע שכלול מאוי"ר דאברהם ויצחק הוא יעקב שאמר אלקי אבי אברהם16 ופחד יצחק היה לי שכלולים בבחי' ת"ת שהוא הרחמים17 ובחי' ת"ת כלול מב' אופנים דחו"ג וכנ"ל וזהו בחי' המל' שנק' ארגמן18 וכמ"ש ודלת ראשך כארגמן19 שגם שמקבל מת"ת אבל נעשה בבחי' מרובע מד' מדריגות והן י"ב ג"א די"ב שבטים דנוק' אע"פ ששרשם ביעקב שכולל רק שלש' הרי מג' נעשה ארבע' וז"ש כד אינון תלת אינון ד' וד"ל:

(מה) ומעתה הנה יובן עד"ז ג"כ בענין ב' הפכים דאו"י ואו"ח דודאי מאחר שהמה ב' הפכים בתכלית איך יתחברו ולא עוד אלא שיש בהם תשוקה להתכלל יחד כנ"ל בענין זיווג זו"נ כו' א"כ מוכרח לומר שיש כח שלישי העליון משניהם יחד שממשיך ומחבר אותם וכמו שאמ' בזהר דכד אינון ג' אינון ד' כך כאשר יש ב' הפכים עליון ותחתון יש כח ג' העליון מהם שמחברם והענין הוא לפי שנחלק כל א' וכלול מהיפוכו ע"כ יחשוק להכלל גם דבר עם היפוכו כמו אש ומים20 לפי שיש באש מחלקי המים וכל יסוד נמשך לשרשו21


1) וילך ה' ברוח קדים: בשלח יד, כא [בדילוג].

2) דכד אינון תלת: ראה זהר ויחי רמה, א. ואתחנן רסד, ב. (אד"ז) האזינו רצב, ב. מאמרי אדה"א במדבר ח"א ע' עא. וש"נ.

3) שיר משולש. . מרובע: ראה הנסמן לעיל מה, א (הערה שיר פשוט). תו"ח בראשית לז, ד ואילך.

4) דת"ת המכריע: נסמן לקמן קכד, ב.

5) י"ב ג"א: נסמן לקמן קכה, א.

6) דחג"ת לד' מדריגות: ראה גם מאמרי אדה"א במדבר שם ס"ע ע ואילך.

7) י"ב שבטים מהאבות: ראה גם תו"ח חיי שרה קל, ב ובהערה 19. מאמרי אדה"א במדבר שם ע' עא.

8) כאמ"ר: ראה הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תעב.

9) כלל: אוצ"ל: כלול.

10) דירוק. . ארגמן: ראה גם תו"ח בראשית מא, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרעו. שע"ת ח"א טז, ד.

11) וגילו ברעדה: תהלים ב, יא. ברכות ל, ב. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' מז. וש"נ. שע"ת ח"א לה, א ואילך. תו"ח בראשית כו, ד ובהערה 35.

12) עתה ידעתי: וירא כב, יב.

13) אברהם אוהבי: ישעי' מא, ח.

14) רחימא דמלכא: נסמן לעיל כה, א.

15) פחד יצחק: ויצא לא, מב.

16) אלקי אבי אברהם: נסמן לעיל שם.

17) ת"ת שהוא הרחמים: נסמן לקמן קלג, ב.

18) המל' שנק' ארגמן: ראה זהר שלח קסג, ב [הובא ב]פרדס (שער הגוונים) ש"י פ"ד.

19) ודלת ראשך כארגמן: שה"ש ז, ו.

20) כמו אש ומים: ראה גם תו"ח בראשית יד, סע"ב ואילך ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ס"ע א'תלא ואילך. וש"נ.

21) וכל יסוד נמשך לשרשו: ראה גם מאמרי אדה"א נ"ך ע' תצא. וש"נ. שע"ת ח"א יז, א.