עד, ב

עליון כמו כסא המלך שיושב עליה לדון ולשפוט שאע"פ שיש בזה מדת הדין אבל עיקר ענין כסא המלוכה היינו להשגיח ולהטיב לכל בחסד ורחמים באור פני מלך חיים17 כו' רק שכלול גם ממדת הדין לענוש למי שראוי לעונש שגם בזה הוא קיום הארץ שלא יהיה איש את רעהו חיים בלעו18 כו' וא"כ זהו חסד ולא דין וע"כ כל יסוד ענין כסא בנוי על החסדים וכך למעלה יש עתים שישב לדין הוא ע"פ העלאת מעשה התחתונים שמעוררים דינים וגבורות ויש עתים שישב לחסד מצד מעשה התחתונים לטוב וא"כ כלול מחו"ג וזהו ענין המרכבה שנושאות את הכסא כו' שלפעמים הן בבחי' החסדים דאו"י להמשיך אור ושפע למטה ופעמים הן בבחי' העלאה דגבורות דאו"ח כו' (ונק' רתיכין ומשריין19 רתיכין נושאים את הכסא בבחי' או"ח ומשריין ממשיכים ומורידין אור אלקי שעל הכסא למטה כו' כמ"ש במ"א) וזהו נכון כסאך פי' נכון שהוכן הכסא עליון במדה נכונה בחו"ג דאו"י ואור חוזר כפי הצריך באופן שיהיה בבחי' התיקון והתכללות מאו"י ואו"ח שישכנו יחד והוא ע"פ מאמר קו המדה כנ"ל שנמשך מבחי' קדם דקדמונו ש"ע כנ"ל הטעם בענין בחי' או"י ואו"ח דמשה ובנ"י כו' בבחי' רו"ש דתו"מ ותפלה וכה"ג שב' הפכי' אלה יוכלו לשכון כא' ע"פ המדה שנמדד בהם ממא' קו המדה כו' וכך בכסא העליון הוכן בחסד וגם בדין במדה נכונה דוקא באופן שישכנו יחדיו כאחד דוקא והוא בא מכח העליון הממוצע המחברם כנ"ל וד"ל והיינו נכון כסאך מאז דוקא מקדמת דנא שהוא בחי' קדם דהיינו כמו בחי' רוח קדים עזה הנ"ל שבקע הים וכנ"ל וד"ל וזהו המשך הפסוקים ה' מלך גאות לבש20 דקודם הצמצום דקו"ח שעלה במח' הקדומה להיות מלך כו' הרי הוצרך זה הדבר להיות בבחי' לבוש שיתלבש ברצון ומחשבה זו דבחי' מל' וכאשר בא בהתלבשות דלבוש מל' אז דוקא הוכן כסא המלוכה שיהיה באופן מדה הנכונה מבחי' החו"ג כנ"ל ויצא לידי גילוי אח"כ אחר הצמצום שהוא מל' דא"ס שבקו"ח דאבי"ע דכתיב מלכותך מלכות כ"ע21 כו' וזהו נכון כסאך מאז דוקא לשעבר שכבר הי' כו' וד"ל ומ"ש והוכן בחסד כסא בחסד לבד גם זה אמת דעיקר הכונה הוא שיגבר האו"י דחסדים על גבורות דאו"ח והיינו לאכללא שמאלא בימינא שזהו כל יסוד התו"מ כידוע אבל גם זה הוא בא ע"פ קו המדה שיהיה באופן מדה נכונה איך וכמה והיינו כל עיקר התורה שניתנה במדה ושיעור כמ"ש מימינו אש דת22 כו' כלול מחו"ג וכמ"ש כל אמרת אלוה צרופה23 כו' ונקרא חכמה ברורה שכבר הוברר בחכמה הקדומה כו' וז"ש לבש ה' עוז24 ואין עוז אלא תורה25 וכמ"ש ואהיה אצלו אמון26 כו' וכידוע וד"ל:

(מו) וזהו שנא' בשירת הים מכון לשבתך פעלת ה'27 כו' דמשמע שבקי"ס זה מכון לשבתו פעל והיינו בזמן בהמ"ק כשיביא' ויטעם בהר נחלתו ואז כבר מכון לשבתו שם פעל וזה פלא דתביאמו ותטעמו28 לשון עתיד ומכון לשבתך פעלת שכבר פעל כו' הענין יובן ע"פ הנ"ל בעיקר


17) באור פני מלך חיים: משלי טז, טו.

18) איש. . חיים בלעו: אבות פ"ג מ"ב.

19) רתיכין ומשריין: זהר (ס"ת) ויצא קמט, א. בשלח מח, ב ובביאוה"ז לשם (לט, ד ואילך). מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'רח. קונטרסים ע' תקפ.

20) ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א.

21) מלכותך מלכות כ"ע: תהלים קמה, יג.

22) מימינו אש דת: ברכה לג, ב. ראה שהיחוה"א פ"ה.

23) כל אמרת אלוה צרופה: משלי ל, ה. ראה גם תו"ח בראשית יד, ד ובהערה 49.

24) לבש ה' עוז: המשך הכתוב ה' מלך.

25) ואין עוז אלא תורה: ראה ספרי ברכה לג, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שלח. בראשית ע' קלח ובהנסמן בהנ"ל.

26) ואהי' אצלו אמון: משלי ח, ל.

27) מכון לשבתך פעלת ה': בשלח טו, יז.

28) דתביאמו ותטעמו: התחלת הכתוב מכון לשבתך.