עז, א

וירד בחי' התנשאות שמצד עצמות ממש להיות מתנשא על התנשאות דימ"ע הנ"ל אז הי' מלך יושב והוא בחי' מלך זוטא היינו מל' דא"ס שנעשה סובב ומקיף לאצילות ובי"ע וכן מל' דאצילות שנעשה כתר לבריאה שנק' מלך ממש יושב על כסא לשפוט עמו וכמ"ש וישב ה' מלך לעולם כו' וכה"ג להיותו מלך על עם כמלך על עבדים כנ"ל אבל כאשר נתגלה מבחי' קדם הנ"ל שהוא מחשב' הקדומה דמל' דא"ס עצמו שנק' אגוסטוס שרש ומקור לכל בחי' מל' דאבי"ע כנ"ל (שזהו פי' אדון עולם אשר מלך בטרם כל כו' ומלוכ' הב' דמלך זוטא היינו מ"ש לעת נעשה1 בחפצו כל במל' דא"ס בקו"ח כו' אזי מלך שמו נקרא להיות מתנשא מימ"ע כו' וזהו ג"כ ההפרש בין יחיד2 חה"ע מלך3 מלך זוטא למלך יחיד חה"ע וד"ל) אז מלך עומד שהוא מל' דא"ס שמתנשא מימ"ע עומד בבחי' ביטול כמ"ש דאפי' אור צח4 כו' אוכם הוא לגבי עה"ע עצמו כו' וכמו ועמדו רגליו ביום ההוא5 כו' בבחי' עמידה לפי שאגוסטוס יושב בבחי' מלך וד"ל וזהו מכון לשבתך פעלת היינו לשבתך ממש שהוא כענין אגוסטוס יושב שהוא בהתנשאות שמצד עצמו שיושב להיות מלך על כל בחי' מל' דאבי"ע זהו מוכן ועומד מכבר ומקדמ' דנא מבחי' קדם הנ"ל וזהו נכון כסאך מאז כסאך ממש נכון מאז דוקא מקדמונו ש"ע הנ"ל והוא מ"ש ע"פ זה נכון כסאך מאז דוקא אגוסטוס יושב ומלך עומד וד"ל (וז"ש מי הוא זה6 מלך הכבוד עד מי הוא זה7 מלך כו' ה' צבאו' כו' סלה סלה נצחית8 מל' דא"ס עצמו וד"ל) ובכל זה יובן מ"ש בשיר' הים דוק' אשיר' לה'9 כי גאה גאה כו' ותרגומו גיאה כו' שהוא כענין מלך על המלכים הנ"ל שנק' אגוסטוס יושב שהתנשאות זאת מובדל ומרומם לבדו ורק אפס קצהו נמשך להיות מלך על כל מלכים כו' (וע"כ טבעו להיות משפיל גאים דוקא ומגביה שפלים10 כטבע הרם ומוגבה בעצם כמ"ש למעלה וזה היה סיבת מפלת כתר דקליפת מצרי' כו') ולמעל' היינו בחי' גאה בחולם ע"ג אתוון שנבדל ומרומם וגאה הב' היינו כמ"ש ה' מלך גאות לבש להיות מתנשא על ימ"ע (דלא כדלעיל שגם מל' על כל המלכים נק' לבוש גאות) והוא ענין הבקיע' שבקע הים ברוח קדים עזה שנמשך מבחי' גיאות והתנשאו' העצמות דבחי' קדם הנ"ל להיות התגברות בחי' או"י על או"ח ולכך שייך זה לשירת הים דוקא (שאז נתגלה מעצמות ההתנשאו' להיות בכח לגבור האו"י על האו"ח וזהו בכנ"י ע"י תו"מ כנ"ל לפי ששרש נש"י עלו ג"כ במח' הקדומה11 וע"כ נק' כל ישראל בני מלכים12 והוא ית' מלך על בני מלכים האלה שבהם יתפאר ויתנשא כמלך על המלכים ממש כמ"ש ישראל אשר בך דוקא אתפאר13 כו' והיינו ע"י קבלת עמ"ש בתו"מ דוקא שבני ישראל שנק' בני מלכים מקבלים עליהם שזהו כמלכים שנעשים עבדים כמ"ש כי לי בנ"י עבדים14 כו' ונק' ממלכת כהנים15 כו'16 וזהו ענין גאה הב' שהוא בקמץ בחי' כתר מל' הנ"ל שהוא בחי' התגברות דאו"י על או"ח דישראל באמצעו' משה שושבינא דמלכ'17 שזהו מ"ש אז ישיר משה ובנ"י כנ"ל כי גאה גאה כמ"ש בזהר ישראל קדישא18 ואורייתא קדישא אבל אין קדוש כה'19 כו' (וע"כ סוס ורוכבו דקליפה רמה בים דוקא משום דגיא' על גיוותנא ממש כו' מטעם הנ"ל וד"ל:


1) אדון עולם. . לעת נעשה: נוסח תפלת השחר. ראה גם לעיל נו, ב.

2) ההפרש בין יחיד. . למלך יחיד: ראה גם לעיל שם ובהנסמן לשם.

3) מלך: ניתוסף ע"פ דפו"ר.

4) דאפי' אור צח: ראה ת"ז ת"ע (קלה, ב). מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תה. וש"נ.

5) ועמדו רגליו ביום ההוא: זכרי' יד, ד.

6) מי הוא זה: תהלים כד, ח [בהוספת תיבת ”הוא"].

7) מי הוא זה: שם שם, י.

8) סלה נצחית: ראה עירובין נד, א.

9) אשיר' לה': בשלח טו, א.

10) משפיל גאים. . ומגביה שפלים: ע"פ נוסח התפלה (עזרת אבותינו).

11) נש"י עלו ג"כ במח' הקדומה: נסמן לעיל לז, ב.

12) כל ישראל בני מלכים: שבת סז, א. ראה גם שע"ת ח"א מ, ב ובהנסמן במ"מ לשם.

13) ישראל אשר בך. . אתפאר: ישעי' מט, ג.

14) כי לי בנ"י עבדים: בהר כה, נה.

15) ממלכת כהנים: יתרו יט, ו.

16) כו': אוצ"ל: כו').

17) משה שושבינא דמלכ': נסמן לעיל עא, א.

18) ישראל קדישא: ראה זהר תזריע מד, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שסד. וש"נ. תו"ח בראשית לג, א ובהערה 2.

19) אין קדוש כה': שמואל-א ב, ב.