עז, ב

מח) ולהבין בתוס' ביאור שרש ענין קי"ס הנ"ל שזהו שרש ענין או"י ואו"ח דאו"י בוקע על או"ח כו' הנה יש להקדים ענין המבואר במ"א בבחי' רצוא ושוב שזהו בחי' או"י ואו"ח20 כידוע דהנה שרש הרו"ש הוא בחו"ב21 דהיינו בחי' רצוא בבינה ובחי' שוב בחכמה וביאור הדברים ידוע דחו"ב היינו בחי' אין ויש22 והוא ראי' ושמיעה23 דחכמה מאין כו' בבחי' ראי' ובינה בחי' יש הוא בשמיעה ואינו דומה שמיע' לראי'24 דשמיעה מרחוק וראי' מקרוב דוקא וזהו שרש ב' מיני התפעלות דרו"ש בחי' רצוא נולד משמיעה דבינה ובחי' השוב נולד מראיה דחכמה כו' וזהו עיקר ההפרש בין ק"ש לשמ"ע דשמע ישראל היינו בשמיעה דבינה ונולד אהבה בבחי' רצוא רץ לבך25 בתשוקה וזהו בכל נפשך26 בחי' או"ח מלמטה למעלה ובשמ"ע הוא בחשאי כמו בחי' קול דממה דקה27 דתמן קאתי מלכא28 שזהו בחי' ראיה מקרוב דוקא והוא בחי' או"י שנמשך מלמעלה למטה היפך האו"ח כו' וד"ל ויובן זה בהקדים תחילה ענין ב' מיני התפעלות דרו"ש שנמשך כל א' משרשו דוקא בהיות ידוע שעיקר סיבת ההתפעלות אהבה ברשפי אש שהוא התשוקה בהתלהבות העולה מלמטה למעלה לצאת מחומר הכלי ליכלל ולידבק למעלה מעלה כו' אין זה נולד ובא רק מצד בחי' בינה שהוא בחי' ההתבוננות בהשגות אלקות איך הוא מהווה מאין ליש וכה"ג שכל מה שיתבונן בעומק המושג יותר ודאי יולד בלבו התפעלות ברשפי אש התלהבות יותר כמו בפסד"ז שמעמיק בהשגות גדולת ה' ונפלאותיו הרבי' ורחמיו וחסדיו הגדולים כל שיעמיק בזה יותר יותר יתלהב לבו לדבקה בו ית' בתשוקה גדולה יותר ולזה הטעם נק' בחי' בינה אם הבנים29 שמולדת אוי"ר שנק' בן ובת30 כידוע. והנה ידוע דבינה מינה דינין מתערין31 כו' וזה פלא לכאורה שהרי א' אם הבנים שמחה32 והוא בחי' בינה כמ"ש אם לבינה תקרא33 ויש בה בחי' השמחה והעונג דוקא וכנראה בחוש שכאשר אדם מתפעל במוח השגתו באלקו'34 יגיל וישמח בזה מאו' ואין התבוננות בלא שמח' ועונג להתענג על ה' ברוב חדו' ושמחה אלקי' לפי ערך מה שמשיג וקולט אור האלקי כל חד לפום שיעורא דילי'35 וראי' מן המלאכים שמצד העונג ושמח' שבהשגת אלקות המצומצם בהם אומרים שירה בשמחה ורינה כמו ברן יחד כו' ויריעו36 כו' וכמו שיר הלוים בבהמ"ק37 בשמחה ע"י ההשגה אלקי' לפי ערך מעלת ההשג' כך תגדל ההתפעלו' בשמחה וענג אלקי (דעיקר התגלו' ע"י בבינה38 ונק' ענג שבשכל המושג שבא במורגש וכל שישיג יותר בכי טוב כנשמות נהנין מזיו39 כו' ע"י בחי' בינה כו' יותר ירגיש העונג כו' (בל"א דער קוועל אין שכל) וכמו"כ מוליד בהתפעלות הלב שמחה וענג והוא השיר והניגון שנעשה בלב רק על פי אופן הענג שבשכל דוקא כשיר הלוים כו' והיינו בינה לבא שהלב מבין40 ומתפעל גם כן בענג ושמחה כו') וא"כ איך אמר דבינה דינין מתערין מינה שהדינין הוא הרוגז והכעס שהוא היפך גמור מן השמחה וענג כו' אך הענין הוא דדינין הללו מתערין בסופה לבד (כמו היין שהוא בבינה41 שתחלתו רך וסופו קשה שהיין42


20) רצוא ושוב. . או"י ואו"ח: ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה כאן ע' רפז. סידור שער התפילין יז, ב. אמ"ב שם קב, ד.

21) הרו"ש הוא בחו"ב: ראה מאמרי אדה"ז כאן. ביאוה"ז תזריע עב, א ואילך. סה"מ תקס"ה ח"א ע' תכד.

22) דחו"ב. . אין ויש: ראה לקמן קכז, סע"א ובהנסמן במ"מ לשם.

23) דחו"ב. . ראי' ושמיעה: ראה סידור ערב שבת קסה, א. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' כז. וש"נ. לקמן צב, ב.

24) ואינו דומה שמיע' לראי': נסמן לעיל ט, ב.

25) רץ לבך: ס"י פ"א מ"ח. ת"ז בהקדמה (ז, א).

26) בכל נפשך: ואתחנן ו, ה.

27) קול דממה דקה: מלכים-א יט, יב.

28) דתמן קאתי מלכא: ראה זהר (רע"מ) פינחס רכג, ב. ת"ז בהקדמה (ג, ב).

29) בינה אם הבנים: נסמן לקמן קי, ב.

30) אוי"ר שנק' בן ובת: ראה גם לקמן שם ובהנסמן במ"מ לשם.

31) דבינה מינה דינין מתערין: נסמן לקמן קכד, ב.

32) אם הבנים שמחה: תהלים קיג, ט.

33) אם לבינה תקרא: משלי ב, ג. ראה אוה"ת משלי (כרך א) ע' תקמז.

34) באלקו': ניתוסף ע"פ דפו"ר.

35) כל חד לפום שיעורא דילי': נסמן לעיל כב, ב.

36) ברן. . ויריעו: איוב לח, ז.

37) שיר הלוים בבהמ"ק: סוף תמיד. ר"ה ל, ב ואילך.

38) התגלו' ע"י בבינה: נסמן לקמן קלז, א.

39) כנשמות נהנין מזיו: ראה ברכות יז, א.

40) בינה לבא שהלב מבין: ת"ז בהקדמה (יז, א). ברכות סא, א.

41) היין שהוא בבינה: ראה זהר נשא קכז, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' לג. וש"נ.

42) שהיין מטיב. . וכעס: ראה ביאוה"ז סג, ג.