עח, א

מטיב הלב בתחילה ומשמחו וסופו עושה רוגז וכעס כמ"ש במ"א) וכמו שאנו רואים בחוש במי שמתפעל בהתלהבות רשפי אש בתפלה שמחמת זה דוקא יבא לכלל כעס על המנגדו גם בעניני גופו כי הנה באמצעות רשפי אש הלהב בתפלה גורם שיכעוס על המנגד לו בדבר שבקדושה כמו על רשע עובר עבירה וכה"ג או שיכעוס על מי שמונעו מעבודתו או לכעוס על יצה"ר שבקרבו כענין ירגיז אדם1 כו' וכל זה רק מצד בחי' גבורות דקדושה שלא יוכל לסבול המנגד שהוא היפך הקדושה האלקי' ואח"כ מסתעף מזה בחי' גבורות קשות שהוא הכעס גם בדבר המנגד לעניני גופו והוא מדה"ד בגשמיות שיכעוס בקל על כל עובר רצונו וכה"ג וזהו בחי' דינין גמורים ששרשם בגבורות דקדושה כענין רישא דעשו על חרבך תחיה3 בכעס ורציחה בעטפוהי דיצחק2 בחי' גבורות דקדושה שנמשכים מצד רשפי אש הלהב בהתפעלות השגה דבינה דוקא וז"ש דבינה מינה דינין גמורים מתערים בחי' גבורות קשות שיש מזה שרש יניקה לחיצונים לקטרוגים רעים כו' אבל בפנימית בינה אדרבה נקרא אם הבנים שמחה בחדוה ועונג כנ"ל ואין שם שרש לדינין כלל וראיה ממועדים לשמחה שהמועדים הן בבינה כידוע בענין מקרא קדש4 כו' וע"כ מצוה לשמוח ביו"ט וכמ"ש ושמחת בחגיך5 אך מסתעף מזה גבורות ודינין קשין והוא מ"ש פרש חגיכם6 כו' כמ"ש בזהר וע"כ בכל יו"ט אמר איוב אולי חטאו בני7 כו' כידוע וד"ל אך הנה כל זה בבחי' בינה דוקא שהוא בבחי' שמיעה מרחוק אבל אינו דומה שמיעה דבינה לראיה דחכמה מקרוב שאין משם אחיזה ויניקה לחיצונים כלל גם בסופה דחכמה וכמ"ש ימותו ולא בחכמה8 כו' וד"ל (וכמ"ש בזהר פרש חגיכם9 ולא פרש שבתכם שהשבת בבחי' חכמה שנקרא קדש מלה בגרמיה10 כו' וע"כ עיקר המצוה בשבת בענג ולא בשמחה וכמ"ש וקראת לשבת עונג11 וע"כ אין דין גהינם שולט בשבת12 כלל כידוע) וביאור הענין הנה ידוע ע"פ ואחרי הרעש אש13 לא באש ה' ואחרי האש14 קול דממה דקה כו' דאש הוי' הוא שלהבת י"ה15 דחו"ב שנקרא אהבה בתענוגים אבל לא באש הוי' דחכמה רק אש דאלקים16 דבינה שזהו בחי' התפעלות רצוא דבינה בשמיעה מרחוק דהיינו שחפצו ותשוקתו להתדבק בה' כמו מתי אבוא ואראה17 פני אלקים עד שתכסוף וגם כלתה נפשו18 כו' שזה מצד הריחוק שעומד מרחוק וחפץ להתקרב להיות שהשגה אלקי' אע"פ שמבין ומשיג בכי טוב הרי זהו עצמו בחי' ריחוק שמרחוק ה' נראה לו19 בהשגה זו כמו השומע דבר מה אע"פ שמבינו היטב הרי אינו רואהו במהותו כמו שהוא רק שמציירו במחשבתו ע"פ אופן השגתו ע"כ נקרא שמיעה מרחוק והוא שעושה תשוקת ההתפעלות לראות כמ"ש מתי אבוא בהיכלו ואראה פני כו' משום דלמת"ב כלל20 כו' ולזה מהתבוננות דשמע ישראל תוליד אהבת בכל נפשך כו' אבל אינו דומה שמיעה לראיה שהוא ראיה דחכמ' שזהו כרואה בראית העין במוה"ע21 ממש שאין שם בחי' רעש והתפעלות אש בהתלהבות כלל וכלל אלא אדרבה יתבטל ממציאותו לגמרי עד שאינו מרגיש א"ע כלל וכלל מפני שרואה את המלך ועומד בראיה מקרוב שאז לא יתכן


1) ירגיז אדם: ברכות ה, א.

3) על חרבך תחי': תולדות כז, א.

2) רישא דעשו. . בעטפוהי דיצחק: ראה ת"י ויחי נ, יג. הנסמן במאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרסב. קונטרסים ע' שלג.

4) בענין מקרא קדש: ראה גם לקמן קכח, א ובהנסמן במ"מ לשם.

5) ושמחת בחגיך: פ' ראה טז, יד.

6) פרש חגיכם: נסמן בסמוך.

7) אולי חטאו בני: איוב א, ה. ראה שו"ע אדה"ז הל' פסח רסתצ"ב. מאמרי אדה"א במדבר ח"ג ע' תתקע.

8) ימותו ולא בחכמה: איוב ד, כא.

9) פרש חגיכם: מלאכי יב, ג. זהר יתרו פח, ב. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קפה. וש"נ.

10) קדש מלה בגרמי': זהר אמור צד, ב.

11) וקראת לשבת עונג: ישעי' נח, יג. ראה לקמן קיג, א הערה ההפר' בין שבת.

12) אין דין גהינם שולט בשבת: ראה סנהדרין סה, ב וברש"י שם. זהר יתרו פח, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קיח. וש"נ.

13) ואחרי הרעש אש: מלכים-א יט, יב [ושם: ואחר — ראה תו"ח ח"ש קמא, ג. מאמרי אדה"א נ"ך ע' יד. וש"נ].

14) ואחרי האש: מלכים-א שם [ושם: ואחר — ראה תו"ח שם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שז. וש"נ].

15) שלהבת י"ה: שה"ש ח, ו.

16) באש הוי'. . דאלקים: ראה מאמרי אדה"א נ"ך ע' יד ואילך (ובהנסמן בריש המאמר שם)־ שמות ח"ב ע' תרעג.

17) מתי אבוא וארא: תהלים מב, ג.

18) שתכסוף. . נפשו: שם פד, ג.

19) שמרחוק ה' נראה לו: ע"פ ירמי' לא, ב.

20) דלמת"ב כלל: ת"ז בהקדמה (יז, א).

21) במוה"ע: נסמן לעיל ב, א.